שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)/קסא

שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה) ‏ קסא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

במקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב. וכל הקודם זכה לשמים. על אודות עמיתנו העמוס ה"ר אליעזר בר יוסף שקידש אשה אחת על ידי שליח ושוב נודע שבשעת הקידושין היתה הרה לזנונים ויש כמה עדים בדבר. זאת דעתינו שאם אינה חפצה לקבל גט שהוא מותר לישא אחרת. דאי משום תקנת מאור הגולה שהחרים שלא ליקח שתי נשים הא ודאי לא תיקן אלא היכא שקידש ונשא אשה בהיתר. אבל בנדון זה שהיו קדושי טעות וקדושי איסור. חלילה חלילה לא עלתה על דעתו לעשות תקנות לפרוצות הנבעלת בביאת זנות בלא כתובה ובלא קדושין ובלא טבילה לנידותה. וכל האומר שגם על זו וכיוצא בזו תיקן עתיד ליתן דין שפוגם את כבוד הצדיק בקברו ומחפה עליו דברים אשר לא כן ונותן יד לזלזל בתקנותיו דאתי למימר מדלעניין הא מילתא תקנה של תוהו היא וחוכא ואטלולא שאר תקנותיו נמי לא טובים אלא בודאי בזה לא תיקן שהרי בין לר' מאיר בין לרבנן במקדש מעוברת חבירו תרווייהו מודו דמציא ועל הקידושין אנו בושים ותקינו רבנן לבטל אותם ולהוציא כ"ש וכ"ש שלא תיקן מאור הגולה לחזק הקידושין שלא ישא אחרת ונהי ודאי דהלכה כרבנן דר' מאיר כמו שכתב בעל הלכו' גדולות. והיכא דמת הולד תו לא אמרינן דיוציא כדפסקינן פר' אע"פ (כתובות דף סא) והילכתא מת מותר גמלתו אסור ואפי היכא דקדשה קודם שמת ולא הספקנו לכופו להוציא עד שמת הולד א"נ היכא דלא הספקנו לכופו להוציא עד שעברו כ"ד חדש היה לנו שאין כופין אותו להוציא. וראייתינו מהא דאמר ריש פרק החולץ (יבמות דף לו) אמר רבא ר' אליעור ור' מאיר אמרו דבר אחד. והוקשה לנו מאי קאמר הא רבנן דרבי מאיר מודו נמי דיוציא לכל הפחות. ואם כן מצי סברי שפיר כרבי אליעזר דאמר מציא בגט. אלא ע"כ צריך לומר דרבנן לית להו קנסא כלל וטעמא דידהו לאו משום קנס שעבר על דברי חכמים קנסינן לה להוציא אלא משום גזירה דכיון דאכתי אגידא בה שמא יבא עליה ודילמא מיעברא ומיעבד חלב ומעובר' נמי סתם מעוברת למניקה קיימא ודילמא מיעברא בימי מניקותא ולא ממציא ליה בצים וחלב וקטלא לולד וה"מ היכא דהולד חי עדיין ולא עברו כ"ד חדש מאי דהוה הוה ולא קנסינן על מה שעבר והשתא ניחא דקאמר ר' אלעזר ור' מאיר אמרו דבר אחד ר' אליעזר דאמר גבי הכונס יבמתו ונמצאת מעוברת וילדה אין הולד של קיימא יקיים ור' אליעזר אומר יוציא בגט משום קנסא שכנסה בעודה מעוברת אע"פ דמכאן ואילך כיון שהולד אינו בן קיימ' ליכא למיחש למידי מ"מ קנסינן ליה על מה שעש'. ור' מאיר נמי ס"ל יוציא ואפי' לכשיגי' זמנו לכנוס לא יכנוס משום קנסא. אבל רבנן דר' מאיר לית להו דר' אליעזר דקנסא לית להו על מה שעש' כיון דמכאן ואילך ליכא למיחש מידי מ"מ בהא סלקינן בהא נחתינ' בנדון זה כיון דקידושי איסור היו הבו דלא לוסיף עלה ומותר לישא אחרת. דהא אשכחן שניות מדברי סופרים בפ' יש מותרות (יבמות דף פה) דאם קידש ונשא אותן דאין להן לא כתובה ולא פירות ולא מזונו' ולא בלאות בין לר' בין לר' שמעון בן אלעזר בין שהיא כשרה ולדה כשר או משום דדברי סופרים צריכים חיזוק אלמא כל היכא דעבר וקידש ונסיב אשה שאסורה לו מדברי סופרים אין לה כתובה וכו' דאפילו למ"ד כתובה דרבנן כגון ר' שמעון בן אלעזר גופיה דאמר בפ"ק דכתובות (דף י) כתובה דרבנן דאמ' רב נחמן אמר שמואל משום ר' שמעון בן אלעזר חכמים תיקנו לבתולה מאתים וכו' אלמא אפי' תקנת עצמן ביטלו חכמים היכא דנשא אשה ועובר על דבריהם כ"ש שרבינו מאור הגולה לא היה בא ומחדש תקנות לטובת האשה היכא דעברה על דבריהם ונתקדשה לו באיסור ועוד דבלא קדושין יש בידה כמה עבירות. ובעניותינו אפילו גט לא הייתה צריכה שהרי קדושי טעות היו שאילו היה יודע שמעוברת היתה לא היה מקדשה. לעבור על דברי חכמים שגזרו שלא לישא אשה מעוברת חבירו. ועוד שאמרו לא ישא אדם דומה ובת דומה כל שכן זאת דדומה אין עדים שנבעלה אלא מידם דיימא כשם רע בעלמא. אבל זו יש לה כמה עדים שנבעלה שהרי יש כריסה בין שיניה. ועוד דהנושא אשה שאינה הוגנת לו אליהו כופתו והקדוש ברוך הוא רוצעו כ"ש וכל שכן שאילו היה יודע שהיה נודע שהיתה הרה לזנונים והיתה מתבזה לפני הכל ושישאו ושיתנו מוזרות בלבנה אדעתא דהכי לא קדיש. ונהי נמי היכא דודאי ידע שהיא מעוברת וקידשה צריכה גט. היכא דלא ידע איכא למימר אי הוה ידע לא הוה מקדש לה וקדושי טעות הן. ואין לחלק דבההיא דקדושי' איסורא דאורייתא הוא והכא איסורא דרבנן דאדרב' כ"ש הוא דכל המקדש אדעת' דרבנן מקדש דבכל איסורי דאורייתא שאינן לא חייבי כריתות ולא חייבי מיתות מהנך דבני קידושין נינהו לאפוקי שפחה ונכרית לא אשכחנן דנימא משום איסור דאורייתא אפקעינהו רבנן לקדושי מיניה ובאיסורי דרבנן אשכחן בכמה דוכתי אפקעינהו רבנן לקידושי מיניה. מיהו כך דעתינו בלי ספיקא שהוא מותר לישא אחרת בלי גט אם אינה חפצה לקבל גט. כי ודאי מאור הגולה אינו בא אלא לתקן. ואם בכיוצא בזה נמי תיקן תקלה גדולה היה כי כל מי שיש בו יראת שמים לא היה לוקח כל ממון שבעול' להכניס רשעה בתוך ביתו. ורבותינו יכרעו על האמת והשלום. מאיר בר ברוך:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.