שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)/יט

שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה) ‏ יט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לפי העדות שלא ביחנו דבריהם אם נתרצית תחלה להתקדש לו אם לאו צריך לברר אם יש עדים ששידך ונתרצית להתקיים לו תחלה. אע"ג דבעידנ' דיהיב לה לא שמעו מפיו לשון קידושין אז ודאי צריכה גט כדאמ' פ"ק דקידושין (דף ו) היה מדבר עמה על עסקי גיטה וקידושיה ונתן לה ולא פירש רבי יוסי אומר דיו. ואמר רבי יהודה אמר שמואל הלכה כר' יוסי. ומסיק והוא שעסוקין באותו עניין. ואפילו מעניין לעניין באותו עניין. מיהו נר' דהני מילי כשנתן לה בשתיקה ולא דבר עמה מאומה אבל הכא שדבר שנותן לו מאהבה ומחיבה יש בלשון הזה לשון זבלונות וקיימ' לן חוששין לסבלונות ואפילו לזמן מרובה. מדתנן פ' האיש מקדש (קידושין דף נ) המקדש בפחות משוה פרוטה וכן הקטן שקידש אע"פ ששילח סבלונות לאחר מכאן אינה מקודשת שמחמת קידושין הראשונים שלח. ולשון לאחר מיכן משמע לאלתר. ומשמעלאחר זמן מרובה. ודייקי' מינה בגמ' למ"ד חוששין לסבלונות טעמא דמחמת קידושין הראשונים שלח הא בעלמא חוששין לסבלונות משמע דומיא דמתני' ואפילו לאחר זמן מרובה ואע"ג דלא מסיק דחייש לסבלונות אלא היכא דרובא מקדשי והדר מסבלי מי יכניס עצמו לאותו ספק לידע מנהג מקום שהוא יצא משם. ועו' שהרי לפי' ר"ח דגרסי' הת' מקדשי והדר מסבלי פשיט'. לא צריכא דרובא מסבלי והדר מקדשי ומיעוט מקדשי והדר מסבלי מהו דתימ' לא ניחוש למיעוט קמ"ל משמע דאפילו למיעוט חיישינן להחמיר והא דלא אזלינן בתר רובא היינו טעמ' דמדרבנן החמירו באיסור אשת איש וכיוצא בזה אמרינן פרק י"ו דיבמות (דף קכא) טבע במים שאין להם סוף אשתו אסורה ומפיק דאם נשאת לא תצא. וכיון דבדיעבד לא תצא אלמא רובן מתים ואפילו הכי לכתחלה לא תנשא ולא אזלינן בתר רובא. ואם אין עדים שנתרצית אלא שניהם יודעין והיא מודה שנתרצית לו קודם צריכה גט או אפילו לא דבר עמה תחלה כלל אם בשע' שנתן לה היה בלבו לשם קידושין וגם היא קבלתם לשם קידושין אע"ג דפריצות עבד דקידש בלא שידוכין קידושין מיהו הוו וצריכה גט. ואע"ג דאמרי' בפרק האיש מקדש וכולי (דף מט) אעפ"י שאמרה בלבי היה להתקדש לו אינה מקודשת דדברים שבלב אינם דברים שאני התם כיון דאתני לאו כל כמיניה למיעקר לתנאיה אבל נדון זה לא גרע מגמר בלבו להוציא פת חטים והוציא פת סתם דאמרינן בפרק ג' דשבועות (דף כו) דאזלינן בתר מחשבתו. ואין אסור אלא בפת חטים ואע"ג דבההיא גברא דזבין נכסי אדעת' למיסק לארעא דישראל לא אמרי' הכי התם היינו טעמא דאזלינן בתר דעתא דלוקח ועוד נ"ל כיון שאמר לה אני נותן לך בשביל אהבה וחיבה שיש לחוש לקידושין ושמא כך רוצה לומר על מנת שיהיה אהבה וחיבה בינינו ושתהיה אהובתי. ולא גרע האי לישנא ממיוחדת לי מיועדת לי עזרתי נגדי צלעתי סגורתי תחתיי תפוסתי לקוחתי חרופתי. וא"כ אהובתי נמי איכא לספוקי וא"כ אם היה דעת שניהם לקידושין צריכה גט ושלום מאיר בר ברוך:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.