שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)/שד

שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה) ‏ שד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ראובן טוען על שמעון חמיו שמעכב לו אשתו וממונו. ושמעון משיב להד"ם. אמנם התניתי לך כשנתתי לך בתי שתתן אתה משלך ס' ליט'. והשלטת' אותי ובתי עליהם בכך שאם תנהוג שלא כשורה במאכל ובמשתה ובכל פיזור שיהיה הממון בידינו לשומרו עד יכונו דרכיך וכל זה קבלת עליך בשטר ובקניין גמור ועודנו בידי. ועתה עלי לברר שאתה פזרן. והס' ליט' הברחת מבתי לכן לא תאבה בתי ללכת אחריך או לתת לך ממון שייחדינו לתכשיטי' וראובן משיב השטר שיש לך עלי לא ממני יצאו הדברים. ואיני יודע מזה קטון וגדול. ואם אחרים כתבו לך מה לי לזה. ואפילו לפי דבריך לא נהייתי פזרן. ונהגתי עד היום הזה כשורה ולא הברחתי מבתך ממוני כדי לפזרו באנפרות. אך יראתי פן תגזול ממנו בתך ורכושי כאשר הרגלת לעשות לחתניך. ושמעון משיב הרי עידי השטר צווחין שקבלת עליך ככל הכתוב בו: עוד טוען ראובן על שמעון חמיו שמסרו ביד גוי רשע שכמעט הרגו. ועל זה מבקש דין. ושמעון משיב לא עשיתי לך מאומה. אך ערל אלם השכין לי זקו' זהב והפקדתיו בידך. ופעם אחת מלאך לבך לצאת מן העיר. ובקשתיך להחזיר לי הזהב אולי יעליל הגוי עלי. ואמרתה אלי בא עמי אל הגוי ואפצך ממנו. וכבואנו אל הגוי לא רצה לסמוך עלי. ואמר לי הגוי השמר לך מזהבי כי בכפל תפרענו אם תפסיד. ואז אחזתי בכנף בגדך ואמרתי לגוי הנה זהבך ביד זה. או דבר הגוי רשע וגזם לך מחמת שהכעסתיו בדברים ומ"מ לא נתנזקת מזה לא בגוף ולא בממון.

תשו"בה.

אם אלו התנאים ששמעון טוען היו בשעת השידוכין הן הן דברים הניקנין באמיר' וקנתה האשה ס' ליט' ואע"ג דאסמכתא הן וכל דאי לא קני נ"ל דכל מידי דמיקני באמירה לא שייך ביה אסמכת' דאפילו באסמכתא מיקני כגון צדקות והקדשות ונדרים ודברי ש"מ. ומילי פסיקתא. ודלא כרבי שמשון שכתב במקצת תוס' סנהדרין. וכל שכן אם אילו הס' ליט' היו מנדוניית שמעון שנתן לבתו שלא רצה בעא לתתם אלא על תנאי זה. שיוכל לעכבם עד שיתקן מעשיו. אין ראוי קניין לחול בכי האי גונא. ואם כן אפילו אי אקני ליה נימא דמצי הדר ביה דהא ליתא. דהא קיימא לן בפרק קמא דקידושין. (דף ו') דבכל דוכתא מתנה על מנת להחזיר שמה מתנה לבד מקידושין. ואם כן כיון שנתנם לה עד זמן שיתקן מעשיו ראוי הקניין לחול: ועל המסירה הרי לא הפסידו. ועל שעשה שלא כהוגן שקבל עליו לגוי איני דן דיני קנסות. אמנם הקהל הרשות בידם לקנוס ולענוש על דבר מכוער. הכל לפי מה שהוא אדם לפי המבייש והמתבייש. ושלום מאיר בר ברוך:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.