שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)/שה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)TriangleArrow-Left.png שה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


על אודות האחין שתבעו חלקם מן החוב שמחל ראובן אחיהם לשר. וראובן השיב אנוס הייתי במחילה זו ובעל כרחי נעשה מחמת שהייתי תפוש בידו. ופסק מורי הגאון שלי"ו שראובן יפרע לאחין חלקם כפי שויו של החוב כאשר ישומו ויעריכו בקיאי שומין מה שהיה שוה בשעת המחילה. והביא ראייה מההוא דאפקיד כסא דכספא בידא דחבריה וכו'. עד אי גברא אמיד הוא אדעתא דידיה קאתי וכו'. ה"נ אי ראובן אמיד חייב לשלם חלק אחיו כפי השומא והערך עכ"ל. ועתה ישכילנו מ"ו כי ראובן אמר לזה הממון לא הייתי אמיד. אך מחמת אחיי באתי לעין גדול בזה. כי מיום שמת אבינו נעשיתי אפטרופוס שלהם לקבל ממונם להכניס ולהוציא. ולא היה דבר כי אם עמי. כי אחיי קטנים היו. ועל כן באתי להפסד זה כי לא חששו השרים כי אם עלי שהרי כשתפשוני השרים שאלו ממני ל' אלפים. כי אמר פלו' ופלוני כך וכך חייב לך ומנה לי כל החובות.

תשובה מה שראובן טוען לזה הממון לא הייתי אמיד נ"ל דאין טענתו טענה. דמה בכך אם השר שואל לו אלף זקוק הלא רגילות הוא ששואלים תחלה עשר ידות ממה שיש לאדם כדי לייראו ולבהלו שימהר לפדות עצמו. ועוד כיון דאמיד היא אינם יכולים לעמוד על ממונו. כי הם סבורים שיש לו אוצרות. כי על כן נקרא עשיר אמיד. שאומדין אותו זה בכך. וזה בכך. ועוד אנן סהדי שלא היו עושים פריצות גדול נגד העירונים וההגמון. רק כדי לפטור מחוב מקולקל. שכבר נעשו עליו מחוסרי אמנה שקורין טר"וולוש: ומה שכתבתם דודאי עשו כן אדעתא דהאי חוב דלא נקראה עבריינא לא ידעתי מה הוא זה אטו קפדי דלא נקרא עבריינא. ולא קפדי דנקריוה עבריינא וגזלנא ולסטאה. דמה שתפסוהו. ואנסוהו לפוטרם לא תיקנו בזה. כי כבר אבדה האמונה. ומאי דהוה הוה. אלא שהוסיפו על חטאתם פשע. ובעד החלונות יבאו כגזלנים וכגנבים. ועוד סוף דבר לא פטרינן מציל עצמו בממון חבירו. עד דאיכא תרתי לטיבותא. כי התם לא אמיד ומוכח מילתא דאדעתה דכסא דכספא אתי דמכי יהבי ניהלייהו נתפייסו והלכו להם ולא בקשו יותר. ואפילו הכי אי אמיד אע"ג דמוכחא מילתא קצת דאדעתא דכסא דכספא קאתו דמכי יהבי ניהלייהו אפיוס. מכל מקום כיון דאיכא חדא לריעותא דאמיד ואיכא למימר דאדעתא דידיה אתו כיון דאיכא למימר הכי והכי תלינן לחומרא וחייב. דמדינא אין לו לאדם להציל עצמו בממון חבירו בשום עניין דמה יש לו אצל ממון חבירו לישא ולתן ביד ולהציל עצמו בידים. אלא היכא דלא אמיד ואתו גנבי עליה אזלינן בתר אומדנין דדעתא. ואמרינן דהוה ליה כאלו אתני הנפקד מעיקרא בהדי המפקיד אם יבואו גנבים עלי אתן ואפטר. אבל בנדון זה יש כמה הוכחות דלאו אדעתא דהאי חוב לחודיה אתו כדפרשתי. ומה שנתרבה העין בשבילם מחמת שהיה אפטרופוס שלהם. כבר כתבתי שבשביל זה אין להם לסייע בפדיונו. וה"א לכ"ם לש"ון רבי"נו מש"ה אב"ן מימ"ון ז"צל שכ"תב בס"פר נזי"קין בד"ין חו"בל ומז"יק. מי שנתפס על חבירו ולקחו ממנו גוים ממין בגלל חבירו אין חבירו חייב לשלם לו לבד מי שנתפס עבור מס הקצוב על כל אחד בכל שנה. או הנתפס על התשורה שנותן כל איש ואיש למלך כשיעבור עליהם הוא או משרתיו הרי זה חייב לשלם. והוא כשלקחו בפי' ממנו. בגלל פלוני בפני עדים עכ"ל.

ושנסתפקתם איך להעריך ולשום את החוב כי השר נפגר ואילו היה עומד עתה לא היה בפרע לעולם. נ"ל דמשלם כמעיקרא דבההיא שעתא מיקלא קלייה דכיון דדיינינן דינא דגרמי יהבינן ליה דין גזלן. שמשלם כשעת הגזילה. היכא דנשתנה כגון גזל בהמה והזקינה וכו'. ה"נ בדינא דגרמי הוה ליה כאילו איבדו בידים וכאילו שרפו דברי היזיק כתוא מכמר. הילכך כדמעיקרא שיימינן ליה. וכמו חביתא דחמרא דמעיקר שויא ד' ולבסוף שויא זוזין דאמרין בפרק מרובה (בבא קמא דף סה) קרן כעין שגנב. ואיכא לדמויי להא דאמרין בפרק המפקיד (בבא מציעא דף לז) דאי גנבה גנב מאגם ומתה בי גנב דחייב דא"נ שבקה מלאך המות כי גנב הוה קיימא ה"נ א"נ שבקיה למלאך המות את הדוכוס. אפילו הכי כבר היה נפסד החוב מחמת ראובן שפטר הדוכוס וערביו הלכך חייב לשלם:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.