שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)/כד

שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה) ‏ כד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

למה הרגזתני לעלות. במופלאות ממני ובגדולות. להוציא יקרות מזלות. מאיש אשר כמוני שאינו יודע להפלות. ולפרש תעלומות חמורות וקלות. בשתים תתחתן בי בתשובות חבילות שהוא רבע שאילות. מגבלות מעשה עבות גדילות. מזויג את הפתילות. בעשר מעלות. קדש עלית במסילות. העולות בית אל בנווית ברמה: במדת תרומה. בחכמה. בתבונה ובדעת ובמדמה. אלוף ומיודע הר' אשר שאלת אדוני על צורת חיה ועוף שבמחזורים ותמהת למה איני מוחה בהם והתניא במכילתין לא תעשה פסל וכו' עד אפילו בהמה חיה ועוף לא יעשה לו גלופה אבל יעשה לו אטומה. ת"ל וכל תמונה וכו' עד אפילו בהמה חיה ועוף ודגים וחגבים ואפילו הבוביא וכו'. נראה בעיני דודאי לא יפה עושים מתוך שמסתכלים בצורות הללו אין מכוונים לבם בתפלתם לאביהם שבשמים מיהו אין כאן איסור דלא תעשה לך פסל וגומר דהא מסקינ' בפרק כל הצלמים (עבודה זרה דף מג) שאני ר"ג דאחרים עשו לו ואפילו חשדא ליכא בציורא שהן ממיני צבעים בעלמא ואין ממשות בהן כלל. דלא חיישינ' לחשדא אלא בחותם בולט ולא בשוקע. וכ"ש בדבר זה שאינו לא שוקע ולא בולט אלא מין צבע בעלמא ונ"ל דאפילו ישראל מותר לצור צורות במיני צבעים ואין בזה משום לא תעשה לך פסל דלא אסו' אלא פרצוף גמור חקוק בששר אבל במיני צבעים מותר כדאמרינן בחזקת הבתי' (דף נד) הצר צורה בנכסי הגר קנה דרב לא קנה לגינתא דבי רב אלא בצורתא. והקשה שם רבינו שמואל והאמר דכיור לא קנה אלא באמה כנגד הפתח ותירץ דהתם לאו היינו צורת בריה אלא ציורא בעלמא מעשה ציצין ופרחים אבל צורת חיה ועוף חשיבא ודאי כאחד. ולא בעינן אמה כנגד הפתח. אלמא דרב צייר צורת חיה או עוף אלא ודאי במיני צבעים מותר וההיא דמכלתי' גלופה היונו צורה בולטת. אטומה צורה שוקעת. ואשר במים מתחת לארץ להביא את הבוביא פירש שעושה צורה וחוקק דמות בבואה שבמים. דסלקא דעתך אמינא דוקא אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת לרקיע. אבל דמות צורת בבואה שבמים לא ת"ל ואשר במים. ויש אומרים להביא את השברירים נראה לי שהוא מין שד שבמים שקורין נכס"א בלשון אשכנז וכל אלו אינן אסורין לעשותן אלא פרצופין חקוקין אבל לא ממין הצבעים כמו שהוכחתי [*הגה"ה תשובה זו מתחילתה ועד סופה תמצא בתוספות ביומא פ' הוציאו לו (יומא דף נד) בדיבור המתחיל כרובים ושם] אמנם על כסא שלמה המלך דכתי' (מלכי' א י') ושני אריות עומדי' אצל הידות ושנים עשר אריים וגומר קשה ואין לומר דעל פי הדבר הוה מדכתיב (ד"ה א' כט) וישב שלמה על כסא ה' שהרי אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה ואיכא למימר בהא מיגדר מילתא כמו אליהו בהר הכרמל דשמא בהא מילתא נמי איכא למיגדר מילתא שכשהיו עדים באים להעיד בפניו היו האריות שואגים ונוהמים כמו שיש במדרש ומתוך כך היו מתפחדים להעיד עדות שקר אי נמי י"ל דאחרים עשו לו וחשדה ליכא דרבים שכיחי גביה כדמשני גבי ר"ג (בפרק כל הצלמי' דף מ"ג) ומה שנעשו כותלי ההיכל וקדש הקדשים ציורים חקוקים בכותל סביב סביב פני כפיר אל התמורה מפה ופני אריה אל התמורה מפה. י"ל על פי הדיבור הוה שנאמר הכל בכתב וגומר (ד"ה א כח). א"נ יכולני לומר דלא שייך לא תעשה לך פסל אלא בתלוש בפני עצמו אבל על הכותל במחובר לא דאינו אלא לנוי בעלמא ובטל לגבי הכותל. ואע"פי שאני מדמה לא הייתי אומר כך כמו זה התירוץ

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.