שו"ת מהר"ם אלשקר/ק
|
< הקודם · הבא > |
שאלה שמעון ש"צ היה מתפלל בקביעות בבית ראובן ואחר זמן נזדמן לו לראובן ש"צ אחר והלך שמעון ונעשה ש"צ בבית לוי ונשבע לראובן שכל זמן שיקרא אותו לבא להתפלל בביתו כבתחלה שיבא ועמד שמעון בבית לוי ג' או ארבע שנים ונשבע אז ללוי שבועה חמורה על דעתו שלעולם לא ילך להתפלל בקביעות בשום מקום בעולם אלא בבית לוי כל עוד שיתפללו שם בקביעות: ואחר כל אלה הדברים הלך לו הש"צ של ראובן ושלח לקרוא לשמעון לבא להתפלל בביתו כבתחלה בקביעות כאשר נשבע לו ושמעון השיב כי כבר נשבע ללוי שלא יתפלל עוד בשום מקום כי אם בבית לוי וראובן אומר דאותה שבועה שנשבע ללוי לאו שבוע' היא ולא חיילא כלל דאין שבועה חלה על שבוע' יורנו מורינו:
תשובה אדרבה דשבועה שניה שנשבע ללוי הויא שבועה וחלה לבטל שבועה ראשונה בכולל שהרי לא נשבע ללוי שלא יתפלל בבית ראובן אלא שלא יתפלל בשום מקום ומגו דחיילא אאותן מקומות חיילא נמי אמקומו של ראובן ועוד דשבועה ראשונ' שנשבע לראובן לא היתה אלא כל זמן שיקרא לו לשמעון ונמצא שחלה שבועה שניה בהתר כל זמן שהוא מתפלל בבית לוי ולא קרא לו ומיגו דחיילא כל זמן שלא קרא אותו חיילא נמי אפילו בזמן שקרא אותו דהוה לי' כנשבע שלא לאכול מצה שאסור לאכלל מצה אפילו בלילי פסח דכיון דלא הזכיר פסח צאין זה נשבע לבטל את המצוה אף הכא נמי איכא למימר הכי וזה נ"ל פשוט וברור וכ"כ הר"ן ז"ל בתשובה בפירוש בענין אשר כזה גבי ראובן שנשבע לקדש את לאה כל זמן שיבקשנו פלוני לקדשה מכאן ועד הפסח ואסר עליו תשמיש אשה אחרת שיקדש זולתה ובכל פעם שיהיה נשאל על האסר שיחול תכף האסר ואח"כ נשבע שלא יקדשנה אם יש ממש בשבועה שניה וכו' והשיב ז"ל חוששני לשבועה שניה לפי שנראה שהיא חלה לבטל שבועה ראשונה בכולל שהרי מכח שבועה ראשונה אינו מושבע לקדשה אלא כל זמן שיבקשנו אותו פלו' ולא עוד אלא שאפי' לבקשת פלו' אינו נשבע לקדשה אלא מכאן ועד הפסח ונמצא שבוע' שניה חלה בהתר מן הפסח ואילך קוד' הפסח ג"כ חלה עליו כל זמן שלא יבוקש מאותו פלו' ומתוך שחלה באותו מן שאינו מושבע לקדשה חלה ג"כ כשהו' מושבע לקדש' דהיינו כשיבקשנו אותו פלו' דה"ל כנשבע שלא לאכול מצה שאסור לאכול מצה אף בלילי הפסח אלא שאיני תוקע עצמי בזה מפני שנר' שהשבועה הראשונ' הית' לדעת חברו שהרי אמ' כל זמן שיבקשנו אותו פלו' וג"כ נר' שזאת השבוע' הית' על תנאי שדוכין שהיו בינו ובין לאה ולאו כל הימנו ולהפקיע זכות אחרי' ולפי' יהיה נשאל על שבועה שניה ויתירו נדרו ויקיים הראשונה ע"כ: מיהו בנדון דילן אע"ג דשבועה שניה בטלה הראשונה מ"מ לרווחה דמילתא כיון שנשבע להנאת כל אחד מהן ולדעתו ישאל על שבועה ראשונה ויתירו לו מדע' ראובן או יהיה נשאל על השניה ויתירו לו מדעת לוי:
ומה שטען ראובן ואמ' שאין שבוע' חלה על שבועה לאו בכה"ג אמרי רבנן הכי אלא כגון שבועה שלא אוכל ככר זו שבועה שלא אוכלנה דאין שבועה שניה חלה על שבועה ראשונה לחייבו על השניה בשוגג קרבן וכגון הנשבע שלא לאכול דברים האסורים מן התורה דמושבע עליהן מהר סיני ולא חיילא שבועה דידיה אשבועה דסיני לחייבו קרבן אלא דפטור מקרבן שבועה וכדאיתא בפ' שבועות שתים בתרא: וכ"כ רבי' יוסף טוב עלם בתשובה ז"ל וכתבת דאין שבועה חלה על שבועה לאו כה"ג אלא דמשתבע על מידי דמושבע עליו מהר סיני כגון דאמר שבועה שלא אוכל חלב ודם ואכלן דלא חיילא שבועה דידיה אשבועה דסיני לחייבו קרבן אלא פטור מקרבן שבועה וקא קאי באיסור שבועה דסיני כדתנן שבועה שלא אוכל ואכל נבלות וטרפות שקצים ורמשים חייב והוינן בה מושבע ועומד מהר סיני הוא רב ושמואל דאמרי תרווייהו בכולל דברים המותרים עם דברי' האסורי' וריש לקיש אמר אין אתה מוצא אלא במפרש חצי שעור ואליבא דרבנן ובסתם אליבא דרבי עקיבא ובענין זה הוא דמשכחת לה דאין שבועה חלה על שבועה לחייבו שתי קרבנות אי נמי שבועה שלא אוכל ככר זו שבועה שלא אוכלנה ואכלה אינו חייב אלא אחת ע"כ:
אבל הנשבע לעשות דבר אחד ונשבע אח"כ שלא לעשותו לא אמרינן בכי האי גוונא אין שבועה חלה על שבועה והיינו דתנן בסוף פרקין שבועה שאוכל ככר זו שבועה שלא אוכלנה הראשונה הויא שבועת בטוי והשניה שבועת שוא שהרי מצוה עליו אכלה עובר על שוא לא אכל' עובר על שבועת שוא ואף על שבוע' בטוי וכדמפרש שם בגמר' וכמו שכת' הרמב"ם ז"ל בהלכות שבועות פר'ה' וכמו שכתבו המפרשים ז"ל: עוד כתב הרמב"ם ז"ל בתשובה על מי שנשבע שלא יפרוש בים מפני כבוד אב ואם ואח"כ נשבע לפרוש: והשיב השניה שבוע' שוא ואם הוא מזיד חייב מלקות בין פירש בין לא פירש ומאחר שנתחרט יש לו להשאל על אי זו מהשתי שבועות שירצה ואם ירצה להתיר השתי שבועות ויתחרט על שתיהן יתיר ויהיה הרשות בידו בין לפרוש בין שלא לפרוש ולא יהיה שם עונש וכתב משה ע"כ: כללא דמילתא בעוברא דילן דכיון דחלה שבועה שניה של שמעון בשאר המקומות אי נמי כל זמן שלא תבעו ראובן נתבטלה שבועה ראשונה ושבועה שניה כדקי"ל ולא סגי ליה לשמעון להתפלל בבית ראובן בקביעות בשו' צד בעולם בלאו שיתירו שבועה שניה מדעת לוי כדאמרן ואין זה צריך לפנים ושלום:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |