שו"ת מהר"ם אלשקר/עז
|
< הקודם · הבא > |
עוד כתב כ"ת בענין השליח קבלה שנאבד לו המעשה ב"ד שעשו לו בעיר אחרת איך קבל הגט וגם הגט לא היה יוצא מתחת ידו של השליח הנז' והשיאו האשה על פי כתבו שכתב שקבל הגט ונאבד המעשה ב"ד וכו' מה שכתב כ"ת בזה אמת ויציב ודברים פשוטי' הם שאין להתירה אפי' אם היה אומר דברים אלו בפיו ומשנה שלימה היא פרק התקבל האשה שאמרה התקבל לי גטי צריכה שתי כתי עדים שני' שיאמרו בפנינו אמרה ושני' שיאמרו בפנינו קבל וקרע וכו' וכת' הרמב"ם ז"ל וצריכה שני עדי' שיעידו שהגיע הגט ליד שלוחה וכו' וכן כתבו המפרשי' ז"ל וכ"כ הרב בעל העיטור ז"ל האשה שאמרה התקבל לי גטי צריכה שתי כתי עדי' שני' שיאמרו בפנינו אמרה ושנים שיאמרו בפנינו קבל וקרע ואפי' הראשונים הן הן האחרונים או אחד מן הראשוני' ואחד מן האחרוני' ואחר מצטרף עמהם ומסתברא דוק' דליתיה לשליח כשר אבל איתיה לשליח כשר שליח נעשה עד לקבלה כלומ' להצטרף עם עד אחר: ירושלמי שנים אומ' בפנינו אמרה ואין שנים אומ' בפנינו קבל וקרע והוא מודה שנים אומרים בפנינו קבל וקרע ואין שנים אומ' בפנינו אמרה והיא מודה יצטרף השליח תפתר שלא היה קרוב הדא אמרה שהקרוב נעשה שליח ע"כ בעיטור: ודברים פשוטים הם שאין צריך להאריך בהם ולא לשאול עליהן ואותו שהשיאה על פי כתב השליח ראוי לעונש גדול דבפירוש אמרו ז"ל מי שאינו יודע בטיב גטין וקדושין לא יהיה לו עסק עמהן:
ומענין הזונ' המנאפת מקניה איני זוכר אם השבתי לכ"ת אבל יראה לי שפסק כ"ת בא אלי וראיתי דבריך דברי יושר ודעת שפתיך ברור מללו ומי הוא זה ואי זה הוא מי שיעלה על דעתו שאינה אסורה לבעלה אותה ארורה שהיה כריסה בין שיניה לדברי השתי כתות: והטענה הגדולה שסומכין עליה הכת האחת המנגדת היא שחזרה לומ' פלוני אנס אותי בתוך ביתי: אחר שהיתה אומרת מקודם שהיה בטנה תפוח מחמת חולי: ואם כדבריהם כן הוא כל אשה שתזנה תחת בעלה ויהיה כרסה בין שיניה או שנמצא עוברה בצדה תאמר פלוני אנס אותי בתוך ביתי ותהיה מותרת לבעלה: דברים אלו אסור לשומעם אף כי להאמין בהם ואם היה להם עונים לראות היו רואין שאינה נאמנת לומר פלוני בא עלי ואיך תהיה נאמנת עליו שאנס אותה: ועמל הוא בעיני להאריך בזה ולהביא ראיה עליו ודבר זה ברור בתשובת רב שרירא גאון ז"ל ורבי' האיי גאון ז"ל בענין אשה שהלך בעלה למדינ' הים ויצתה מעוברת וקודם שיתפרסם הדבר יצא עליה קול שהיא מעוברת והיא היתה מכחשת ואומרת שאין שם עבור אלא כרסה תפח מחמת חולי ולאחר כך הוכר עבורה והביאוה לב"ד ואמרה נאנסה בבית המרחץ אם מותרת לחזור לבעלה או לא: והשיבו באריכות ובחתימת דבריהם כתבו ז"ל כיון דזנות שכיחא ואונס לא שכיח לא שבקי' מידי דשכיח ואזלי' בתר מידי דלא שכיח ועוד אמרי' האומ' פתח פתוח מצאתי נאמן לאוסרה עליו והוינן בה אמאי ספק ספקא הוא ספק תחתיו ספק אין תחתיו ספק באונס ספק ברצון ומפרקי' לא צריכה באשת כהן דאפילו באונס נאסרת אי בעית אימא באשת ישראל כגון דקביל בה אבוה קדושין פחות' מבת שלש שנים ויום אחד דלאו בת ביאה היתה קודם לכן דודאי כשהיא ארוסה נבעלה ואכתי הוה ליה למפרך ספק באונס ספק ברצון ומדלא פריך מכלל דשמא באונס לא אמרינן: הילכך אסורה על בעלה איסור גמור והולד ממזר גמור ע"כ: והיינו הנדון שלנו בעצמו: ואותן שהיו מצדדין להתיר אותה לבעלה עתידין ליתן את הדין: והשם יצלינו מעונש הדין: נאמנך
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |