שו"ת מהר"ם אלשקר/כא
|
< הקודם · הבא > |
מי זה בא מאדום: צח ואדום דגול מרבבה: יוצא צבא ובמלחמת של תורה: קולע אל השערה: ופניו הולכים בקרב: לא נחבא אל הכלים ולא ישב במארב: לשמע אזן שמעתיך: ובשם ידעתיך: ומעלות תהלותיך ספרו לפני: ושאין המון חכמתך עלה באזני: ועתה עיני ראתה נפלאות מתורתך ומעשה אצבעותיך: אשר כוננת לאמר כי עמדת על תשובתי בענין אמרו לסופר פלוני ויכתוב ואתם חתמו דכתיב בגוה דאם נשאת לא תצא כדעת הרמב"ם ז"ל ומן המפרשים ז"ל דמשוו ליה גט פסול מדרבנן ואם נשאת לא תצא: ותמהת על זה ונפלאת הפלא ופלא איך פה קדוש יאמר דבר זה דהא אף על גב דכתב הרמב"ם ז"ל הרי זה גט פסול הוסיף לומר ומתישבין בדבר זה הרבה מפני שהוא קרוב להיות גט בטל ואם כן איך יעלה על הדעת לומר דהר"ם ז"ל מדרבנן הוא דפסול ליה: והאמת היא לעניות דעתי שהוא מסופק בדבר ע"כ דבר פיך דברי פי חכם: ותמה על עצמך שהפרזת על מדותיך להוציא את האשה מתחת בעלה מאומרו ומתישבין בדבר הזה הרבה: ואתה לא נתישבת בו ואפילו מעט: ולא שת לבו כ"ת לכונת הענין ויסוד הבנין ולא לדברי המפרשים ז"ל שכתבו דלדעת הריא"ף ז"ל הגט בטל ולדעת הרמב"ם ז"ל פסול מדרבנן וכן כתב ה"ר אברהם דמונפישליר ז"ל בפירוש פרק מי שאחזו וז"ל ולענין הלכה הרי"ף ז"ל פסק כרבי יוסי דאפילו באומר אמרו הגט בטל עד שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו והכי מסקינן בפרקא דלקמן דתניא כתב סופר לשמה וחתמו עדים לשמה אף על פי שכתבוהו וחתמוהו ונתנוהו לה הרי הגט בטל עד שישמעו קולו שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו: אלמא רישא דקתני הרי הגט בטל איירי כל היכא דלא שמעו מפיו של בעל ואפילו באומר אמרו זו היא דעת הריא"ף ז"ל: אבל הרמב"ם ז"ל כתב דבאומר אמרו הוי הגט פסול כלומר מדברי סופרים וכו' נראה פירוש הברייתא דקתני הרי גט בטל היכא דלא אמר אמרו עד שישמעו קולו כלומר ולא הוי כשר עד שישמעו קולו ע"כ: עוד פי' באידך פרקא דלדעת הרמב"ם ז"ל האי בטל קאי אהיכא דלא אמר אמרו: והאי עד שישמעו קולו דקתני לאו למימרא דליהוי בטל עד דהוי הכי אלא דלא הוי גט כשר עד שישמעו קולו ע"כ: הנה שכתבו בפירוש דלדעת הרמב"ם ז"ל פסול מדרבנן מבלי שישיתו לב לדבריו האחרונים: ומה שתמצא בדברי הר"ר אברהם ז"ל שכתב דגם הרמב"ם ז"ל קאמר ומתישבין בדבר וכו' משום דמספקא ליה אי רבי יוסי מדאוריתא כפסול ליה או מדרבנן וכו' ודאי לא אתא אלא לפרושי קרוב להיות בטל דקאמר כלו' דמשום דבר זה כתב הרב ז"ל דקרוב להיות בטל אבל לא לעקור הדין שכתב הרב בהחלט שהגט פסול מדרבנן: ולשוייה ספק גירושין דקרוב להיות בטל לחוד וספק מגורשת לחוד: ומכל מקום דבר זה רחוק לומר שנסתפק הרבז"ל בדברי רבי יוסי ולא אשכחן מאן דמפרש הכי בדבריו ז"ל: וכל שכן דכפי הנראה מדבריו למתבונן בהם דאף הפיסול רפוי בידו והכי קאמר הרי זה גט פסול ומתישבים בדבר זה הרוצים להכשיר שהוא קרוב להיות בטל דאלא מעתה דהספק אצלו אם הגט פסול או בטל הוה ליה למימר הכי ולא לשפוט שהוא פסול ולמכתב בתר כן כי האי גוונא דאחר שהוא פסול במה מתישבין אי לא הוי פירושא דמילתא כדאמרן וכן כתב עליו הר"ן ז"ל בפירוש ההלכות וז"ל והרמב"ם ז"ל כתב באומר אמרו הרי הגט פסול ומתישבין בדבר זה הרבה וכו' נראה דרפויי מרפיא בידיה ותמהני אם כן למה הכשיר בחתם סופר ועד היה לו לספק דהא בהא תליא וכו' עכ"ל: ועל כרחין דרפויי מרפיא בידיה דקאמר היינו אם כשר אם פסול:
עוד כתב דלית לן למימר דכיון דאנן מסופקים ואסרי' ליה מספיקא לא נפיק חורב' דדילמ' איכא מאן דפשיט דאומ' אמרו כשר ונפיק חורבא לחתם סופר ועד וכו' ע"כ: הנה כ' בבירור שהספ' אצלו באומ' אמרו אם כשר אם פסול וחייש למאן דפשיט כשר ונפיק חורבא כמו שיש מן המפרשים ז"ל שכת' וכן נראה נמי ממה שכתב על דבריו הרמ"בן ז"ל שכתב בחתימת דבריו שלא כדברי הרי"אף ז"ל שאמר הרי זה גט בטל: והר"ר משה הספרדי תלמידו כתב כן הרי הוא גט פסול ומתישבין בדבר זה הרבה וכו' ומיהו אפילו לדבריוז"ל חתם סופר ועד כשר שהרי אפילו אתם חתומו לא תעשה וכן כתב הרב הנז' ז"ל עכ"ל: וקושטא דמילתא דלדעת הרמב"ם ז"ל אם נשאת בגט אשר כזה לא תצא לפי' אם כתב כ"ת בדעתו ז"ל הפך זה כמו שאמרת: ראוי לקיים בעצמך נאמך אשר נאמת: בראש דברך אמת: בענין מודה על האמת עוד תמה כ"ת על מה שכתבתי וז"ל לפיכך מאן דבעי סמיך אהני תרי אשלי רברבי וכו' ואמרת דהא הרמ"ה והר"ן ז"ל לא אמרו אלא בממנה סופר דהיינו שאמר הנה שאני ממנה שליח לפלוני לכתוב גט לאשתי ואמרו לו דבכי האי גוונא לאו מלין נינהו וכו' אבל היכא שאמר להם אמרו לפלוני סתם חשיבי מילי שהוא אינו ממנה לסופר שלא בפניו אלא הם ממנים אותו ובכי האי גוונא נפיק נמי חורבא וכו' ע"כ דבריך: ואיני יודע אנה מצאת בדבריהם דאמרו לפלוני ויכתוב חשיבי מילי עד שנתת אמצעי בין שתי החלוקות וכתבת דאמרו לפלוני לא משמע אלא מדעתכם והדעת מכרעת בהפך דאמרו לפלוני היינו ממנה אותו שליח שלא בפניו כלומר דמשמע מדבריו אמרו לפלוני משמי שיכתוב או שיחתום ולא משמע מדעתכם כמו שעלה על דעתך הלא תראה שכתב שם הרמב"ן ז"ל בבירור דאומר אמרו דאיתמר בגמרא סתם הוי ממנה שליח שלא בפניו היכא דאמר להו אמרו לפלוני ולא אשכחן דמפלגי הרא"ה והר"ן ז"ל אלא בין אומר אמרו לסופר ולעדים מדעתכם לאומר אמרו לפלוני ופלוני דהיינו משוה שליח שכתב הרמב"ן ז"ל ואמר דאף על פי כן לא הוי גט עד שישמעו מפי הבעל והם ז"ל חלקו עליו בזה ואמרו דכה"ג הוי גט כשר: ועל כרחין דמה שאסר הוא התירו הם: הילכך לפי דעת הרא"ה והר"ן ז"ל כל שאמר אמרו לסופר פלוני ויכתוב גט לאשתי ואתם חתמו כעובדא דילן הגט כשר: וכבר כתבנו בתשובתנו דאין לסמוך עליהם בדבר זה וכדבעינן נמי למימר קמן וכל שכן דאף לפי דעתם ז"ל אפשר לומר דלא אמרו דבר זה אלא לענין משא ומתן ולא למעשה כמו שמטין דבריהם ז"ל: עוד תמה כ"ת תימה אחר ואמר הואיל וכ"ת אמר שלא ראית מי שעשה מעשה בזה וגם כתבת שלא היית עושה בו מעשה אם כן דעת כ"ת מכרעת שלא תנשא לכתחלה ואם כן מאי האי דכתב שמי שירצה לסמוך על זה יסמוך עד ואם דעת כ"ת שאין למחות ביד מי שיורה להשיא אותה לכתחלה: לא ידעתי על מה: הואיל ויש כמה גדולים בחכמה ובמנין פוסלין ע"כ לשונך: ואיברא ודאי דבהא מילתא קושטא קאמרת אלו היו הדברים כמו שתחשוב עם היות שכבר תקעתי שם בנין זה ד' יתדות חזקות ולא הנחתי מקום לספק זה שנסתפקת וכתבתי שם זה לשוני:
אבל להשיא לכתחלה באומר אמרו לסופר פלוני ויכתוב ואתם חתמו כעובדא דילן אין להתירה לינשא לכתחלה וכדקתני בבריתא בהדיא עד שישמעו קולו שיאמר לסופר וכו' ע"כ דברי שם: עוד כתבתי הילכך לרבי יוסי דקיימא לן כותיה אפילו באומר אמרו לסופר פלוני פסול ואין לחלק כלל: עוד כתבתי שלא ראינו מי שעשה בה מעשי מעולם ושאם היה בא מעשה לפני הייתי מחמיר כדברי הראשונים ז"ל: ואחר כל זה הדברים מי הוא שיכנס בלבו שום ספק בזה: ועקרן של אותן דברים לא היה אלא כדי לומר לשואל שלא היה לו לסמוך על אותן דברים שכתב שכולן היו כנגדו אבל יש לו לסומך לסמוך על הני תרי אשלי רברבי שלא ראה הוא דבריהם ולא עמד עליו אבל לפי האמת אין לסמוך בזה על דבריהם כמו שכתבתי בפי' פעמים ושלש: ולפי זה כשהעתקתי בספר תשובתי השמטתי כל אותה שטה: ולא כתבתי פרוזבול על השמטה: ומי הוא שיעלה דעתו להתיר דבר שאסרו אותו הראשונים והאחרונים ז"ל ויקל בדבר של ערוה חלילה והשם יתב' יודע כמה חרה לנו על אותו מעשה אבל עתה שנעשה ועברה ונשאת דעתי היא שלא תצא מתחת בעלה כדכתיבנ' ואל יתפלא כ"ת מהמעשה שעשה החכם שהשיאה כי כפי הנראה מדבריו שהיתה אצלו מותרת לכ"ע לינשא לכתחלה והיה שוגג בדבר ואם החליף השטה כמו שרמזתם אין לדיין אלא מה שעיניו רואות: ואפילו בא לפניו האות: והיודע ועד: הוא הדיין והעד: והוא יפתח לבנו בתורתו: ויטע בינינו האמת והשלום: ונהיה מהרודפי' אחריהם והאוהבים אותם כדכתיב האמת והשלום אהבו וכו' תרוממך שעתך ותזכה לאורה וישועה: ושלומך ירבה בכל שעה: כנפש המעוטף באהבתך: ודורש שלום כבוד תורתך:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |