שו"ת מהר"ח אור זרוע/קצד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
פרק קמא דסוכה (ח' ב') תנו רבנן סוכה רקב"ש פטורה ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה, מאי כהלכתה אמר רב חסדא והוא שעשויה לצל, ופי' ר"ת לצל לאפוקי אם עשאה מעזיבה כדי להגן מן הגשמים כי אז היתה פסולה כדתנן פ"ב (כ"ח ב') ירדו גשמים מאימתי מותר לפנותה משתסרח המקפה משל למה הדבר דומה לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו, ואם איתא יכסנה יפה יפה ולא תסרח מקפתו ולא יפטר ממצות סוכה. ותנן בתענית (ב' א') מאימתי מזכיר גבורות גשמים ר' אליעזר אומר מי"ט הראשון של חג ר' יהושע אומר מי"ט האחרון של חג אמר ר' יהושע הואיל ואין הגשמים סימן ברכה בחג למה הוא מזכיר והיינו טעמא כדתנן לקמן פ"ב ואם יכול לכסותה עד שתהא נצלת מן הגשמים למה אין הגשמים סימן ברכה בחג, והא דתנן לקמן (כ"ב א') המעובה כמין בית אעפ"י שאין הכוכבים נראין מתוכה כשרה לאו דוקא כמו בית ממש אלא שאין הכוכבים נראין מתוכה ולעולם אינה נצלת מן הגשמים עכ"ל. רבינו אבא מארי זצוק"ל שכתב באור זרוע. ולא הבנתי דלקמן פ"ב (כ"ה ב') א"ר אבא בר זבדא חתן והשושבינים וכל בני החופה פטורין מן הסוכה ופריך וליעבד חופה בסוכה אמר רבא גזרה משום צער חתן דסוכה אינה מרווחת וחתן בעי מקום מרווח לכנוס כל בני החופה, ועתה כמו שהקשה ר"ת לענין גשמים יעשה סוכה המצלת מן הגשמים אם היא כשרה וקשה גם כאן יעשה סוכה מרווחת כחדר שעושה בו חופה. ועוד גרס התם (כ"ו א') רבא שרא ליה לרב אחא ברדלא למגני לחוץ לסוכה משום סירחא דהורצאה פירוש קרקע לבנה שהיו מטיחין בה רצפה של סוכה משום נוי והיתה מסרחת. ל"א עפר שקורין בלעז ארזלא שמדובקת בגופה של ערבם ומצטער מחמת סוכה הוי רבא לטעמיה דאמר רבא מצטער פטור מן הסוכה. ואיני מבין ללישנא קמא לא יטיח רצפת הסוכה באותה קרקע לבנה ואם כבר הטיח יסיר או יעשה לעצמו סוכה אחרת דקיימא לן כחכמים (כ"ז ב') דאמרו עושין סוכה בחולו של מועד ודוחק לומר שדווקא בי"ט שרא ליה ולא בחול המועד, ועוד הלא ר"ת מתיר לפרוס סדין תחתיה מפני הנשר שלא יהו עלין וקסמין נושרין על שולחנו וא"כ גם מפני הגשמים יפרוס שטיחי עורות על שולחנו שלא תסרח מקפתו ולא יפנה הסוכה. ושמא י"ל התורה התירה לעשות סוכה מפסולת גורן ויקב ומינה ילפינן דכל גדולי קרקע כשירים לסכך בהם ד' על ד' אי לאו משום גזרת תקרה דאתי למימר מה לי לישב בסוכה המסוככת בנסרים מה לי לישב תחת תקרת הבית אם היא בנסרים מקורה וההיא ודאי פסול מדאורייתא דסוכה אמר רחמנא ולא ביתו של כל השנה וגם אם סוכה המצלת מן הגשמים פסולה, איך יאמר מה לי נסרים מה לי תקרת הבית והלא תקרת הבית מצלת מן הגשמים וסוכתו צריך לעשותה שלא תציל מן הגשמים אלא התורה לא חייבה לעשות סוכה כמין בית להציל מן הגשמים ומן החמה ולרוחב כל בני החופה ושיהא נוח לחולה לישן כמו בבית שהרי מגרנך ומיקבך כתיב דהינו פסולת גורן ויקב ובאלו אי אפשר לסכך להצינ מן הגשמים הרי שהתורה התירה לעשות סוכה שלא תציל מן הגשמים ולא נראה לחכמים דוקא פסולת גורן ויקב שהרי דרשו להכשיר לסכך בכל דבר שגידולו מן הארץ ומעתה גם אין לדרוש דוקא שלא תציל מן הגשמים ומיהו כעין שעשה הרב ר' שמעון גיסו של ר"ת כיסה יפה מנסרים שאין בהן ד' על ד' ותיקנה במסמרים נאים זה וודאי אין נראה להכשיר משום גזרת תקרה שהרבה בני אדם מסככין בו ואדרבה בנסרים שהם אפילו פחות מג' רוחב עתה רוב העולם מסככין, ושמא בימי חכמי התלמוד לא היו נוהגים כן ויש להחמיר שלא לסכך בהם.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |