שו"ת מהר"ח אור זרוע/קסב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
נראה לפי שכלי שהפסק לר"ת כך הוא שאין הבעל יכול להשביע את אשתו כשמינה אותה אפטרופא וגם אין יורשי הבעל יכולים להשביע מאשר היתה נושאת ונותנת בעוד בעלה חי כל זמן שאינה תובעת כתובתה דהלכה כר' שמעון מטעמא הראיות שהביא ר"ת פ' הכותב (פ"ח ב') אבל ממה שהיתה נושאת ונותנת אחר מיתת בעלה קמי יתמי צריכה לישבע משום דמורים התירא דטרפה קמי יתמי וההיא דחזקת הבתים (נ"ב ב') דאשה שהיתה נושאת ונותנת בתוך הבית, דעליה להביא ראיה מתוקם שהיתה נושאת ונותנת קמי יתמי דומיא דאחין וכן משמע דקאמר התם, וכן אשה וכו' ותלמודא פריך מאי וכן אשה וכו' מה לי אחין מה לי אשה ומשני מהו דתימא דמהימנא משום דשכיחא לה מילתא קמ"ל דהפך הסברא דאדרבה שהורע כחה ויש לחוש שמא משקרא לפי שמורים התירא מגרושה לפי שמורים התירא לפי שטרחה קמי יתמי ואיכא למיחש טפי דקא משקרא וכה"ג אשכחנא בכמה מקומות שקמ"ל היפך הסברא וכן נמי אשכחן פ"ד דזבחים (מ"ג א') גבי הא דקאמר התם קומץ פיגול שהעלה על גבי מזבח פקע פיגולו ממנו, דקאמר התם ה"מ אבר אבל קומץ דמפר' וכו' והשתא ניחא פסק של רבינו מאיר על מכונו שפסק שהאשה שהיתה נושאת ונותנת בתוך הבית אם היתה נשבעת שהיתה נאמנת היינו דוקא במה שהיתה נושאת ונותנת בחיי הבעל אבל ההיא דפ' חזקת הבתים דאשה שהיתה נושאת דעליה להביא ראיה, היינו במה שהיתה נושאת ונותנת אחר מיתת הבעל וגם מה שהקשה מפרק הכותב דמעשה בא לפני ר"ת באשה שהושיבה בעלה חנונית והיתה נושאת ונותנת במעות הרבה והיתה אומרת לבעלה שאינם שלה ולא השביעם ר"ת בחיי בעלה וגם דאין היורשין משביעין אותה, והקשית מההיא דחזקת הבתים דכתבו התוס' לשם וזה לשונם אם היא נושאת ונותנת בתוך הבית אינה נאמנת לומר שלי הם ולא של פלוני הם דהאמר לקמן וכן האשה שהיתה נושאת ונותנת בתוך הבית עליה להביא ראיה ולא מהימנא במיגו דמצי למימר אני נפקדת משל אחרים, השתא לא קשה פסק של ר"ת למבין כי פסק של ר"ת מיתוקם שהיתה נושאת ונותנת בחיי הבעל וההיא דחזקת הבתים וההיא דחזקה מיתוקמא כדפרישת, וכן נמי לא קשיא וכי אם אלמנה תתפוס כל נכסי בעלה יותר מכמה וכמה מכתובתה ולא תתבע כתובתה לעולם לא נשביענה, גם זה עתה לא יקשה כי ודאי אם היתה תופסת ונושאת ונותנת לאחר מיתת בעלה קמי יתמי משביעינן לה אף אם לא תתבע כתובתה אבל אם לא היתה נושאת ונותנת קמי יתמי משביעינן לה אף אם לא תתבע כתובתה אבל אם לא היתה נושאת ונותנת קמי יתמי רק בחיי בעלה אין משביעין אותה אם לא שהיתה תובעת כתובתה ואם כן אם לא נשבעה על כתובתה ונתנה ממון לבעל ומתה ולא נשבעה צריך הבעל להחזיר ליורשי בעל הראשון כל מה שנתנה לו שכל הבא מחמתה לא עדיף מהאשה עצמה דאין אדם מוריש שבועה וכו' ודוקא כגון שאמרה האשה הממון שלי או של אדם אחר ואין אנו יודעים מי הוא כה"ג אינה נאמנת וצריך הבעל להחזיר כאשר פירשתי אבל אם אמרה של פלוני הוא שאנו מכירין אותו נאמנת דאין אדם חוטא ולא לו. ושלום למר ולתורתו ולמו' ה"ר יצחק בנך שיחיה ולידיד נפשי איש כלבבי ה"ר עמיס בה"ר יצחק הכהן שיחיה, והצור יצליחך בתורתך מני העלוב תל' מתתיה בן הרב רבינו יצחק זצוק"ל.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |