שו"ת מהר"ח אור זרוע/קט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בשמעתתא דפי פרה (ב"ק כ"ג ב'), פי פרה כחצר המזיק דמי וכו' פירוש היכא ששטח פירותיו בשדהו והלך ולא שמרם ואם בהמת ראובן היתה נכנסת לשדהו ומזיקתו ברגל פשיטא שראובן חייב, שאין אדם חייב לשמור עצמו ברשותו כמו שפירשו התוס' אבל עתה שאכלתם ולא הזיקתם עד אחר שבאו לפיה ואם יחשב כחצר המזיק יפטר כי הניזק חייב לשמור פירותיו שלא יבואו לחצר המזיק ולזה יש ראיה ואין להאריך וסברא פשוטה נראה וכי אם בהמת ראובן מגלגלת עמיר של שמעון משדה שמעון לשדה ראובן ושוב אחר יום או יומים או שעה או לאלתר אכלתו שם וכי בזה יתחייב ראובן בטוב יאמר ראובן לשמעון פירך ברשותי מה בעי ולא יתחייב שן אלא היכי דשימר פירותיו כראוי דאין שייך לומר מאי בעי ריפתך בפומיה דכלבאי כגון כלב בחררה שבביתו וטמונה בגחלים ותוך חנות וצידי רחבה וכיוצא בהם שאין דרך בהמות לבא שם לאכול ופשיטא מסוגי' התלמוד מדלא אוקי כשחתר אלא בשביל הגדיש אבל על החררה היה חייב אפי' לא שימר כלל ש"מ דאין בעל החררה חייב לשמור חררתן שלא יכניסנה הכלב לתוך פיו דפי פרה כחצר הניזק דמי, ופרי' ואי כחצר המזיק דמי שן דחייב רחמנא היכי משכחת לה נוכל לומר כפי' התוס' או נאמר והלא שן דחייב רחמנא דומא דר"ה ומדכתב ובער בשדה למעוטי דשל הרבים ומשני לא מיעט רשות הרבים אלא מן התולדו' ופריך הא מובער מיעט דלא משכחת בתולדות ומסיק דשוי צילמי או דפסעי פסועי ופשיט מהמשסה שהיה לו לשמור עצמו שלא תכנס ידו לפי הכלב ואם המשסה הכניסו על כרחו מה לי בזה פשיטא אם אדם אחד היה מכניס פירותיו לחצרי בלא רשותי ואכלתו בהמתו אני פטור וכן גם כאן והשתא אתי שפיר דמייתי הכא מעיזי דבי תרבו שדעת רב יוסף לומר דפי פרה כחצר הניזק דמי ולא בעי למיגרר ואמר לי' אביי דילמא כחצר המזיק דמי ובעי למיגרר. ואתה מורי אדר, וכפרי עץ הדר, ובשמי קדם דר, אותנו יאדר, בתורתו ויראתו.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |