שו"ת מבי"ט/ג/רכג
|
< הקודם · הבא > |
שאלה לאה אלמנת ראובן חלתה את חליה אשר מתה בו ולה בת קטנה דינה בת ראובן ובעודנה לאה על ערש דוי מיושבת ושפויה בדעתה שעל כל שאלות ששאלוה השיבה על הן הן ועל לאו לאו צותה מחמת מיתה שכל נכסיה ועזבונה תהיינה לבתה דינה ואם יקרה מות לבתה דינה יהיה כל העזבון לאחיה של לאה ולא דברה עוד עד שנפטרה מאותו חולי בעצמו וחיי לרבנן ולכל ישראל שבקה ולא עברו ד' ימים למיתת לאה עד שמתה דינה בתה ויש לדינה יורשי' מהאב שתי אחיות ראובן אבי דינה ובצואת לאה לא הניחה כלום ליורשי בתה במיתת דינה בהיותם יורשים מכח האב ועתה קמו אחי לאה ומתאמצים ומתרוצצים לירש נכסי היתומה שזכתה בהם אחרי מות אמה בכח צוואת לאה אחותם ויורשי דינה מהאב שהם אחיות אביה טועני' המפקחים בעדן וצועקים חוצה מר יבכיון כי איך יעבירו נחלה מהזוכה בה מכח האב מן הדין לתתם לבאי כח האם מחמת צואה חלושה קלושה אשר אין בה ממש כי החליטה לאה דברי צואתה להיות כל העזבון לאחיה במיתת דינה בתה ולא הניחה כלום ליורשיה של דינה בתה הבאות מכח אביה יורינו רבינו המורה לצדקה רב להושי' דין ירושת נחלה זו להצדיק צדיק בצדקו לפום דינא יראנו מתורתו נפלאות ושכר האדון כפול ומכופל מבעל המשכורת ית' וית' יכונן כסא כבוד תורתו כירח יכון עולם אמן:
תשובה קיימא לן נכסי לך ואחריך לפלוני אם הראשון ראוי ליורשו אין לשני כלום במקום הראשון שכל ל' מתנה ליורש הרי היא כלשון ירושה וירושה אין לה הפסק אעפ"י שאמר ואחריך לפלוני וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פי"ב מהלכות זכיה ובנ"ד כיון שדינה זו יש לה יורש מחמת האב אין לאחי לאה שום זכות במה שהניחה לה אמה אלא יורשיה יורשים אותה וכתב הרב מ"מ ומן המפרשים הגאונים יש אומרים שאעפ"י שנתן בלשון מתנה בפי' למי שראוי ליורשו הרי דינו כירושה ואין לה הפסק וזה דעת הרמב"ם ז"ל ע"כ והלשון שכתוב למעלה בשאלה תהיינה לבתה אינו לשון מתנה בפי' ואין לחוש לסברת האחרונים שיש מהם סוברים כי לשון מתנה בפי' יש לה הספק כי אפי' לדעתם אין כאן לשון מתנה בפירוש ולכן יורשי דינה זוכים בירושתה נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |