שו"ת מבי"ט/ג/רא
< הקודם · הבא > |
שאלה ילמדנו רבינו ראובן ושמעון נתנו ליאוד' מעות בשותפו' יחד והרוחה תהיה ביניה' חלק כחלק רצה יאוד' לעלות מבבל לחלב עמדו ראובן ושמעון הנזכ' לעלות עמו כדי לפרוע ממנו מה שנתנו לו עמד שמעון ואמר לראובן (עד) [כדי] שלא נלך שנינו תן לי שכרי ואני אלך עמו לבד ואפרע ממנו כל מה שיש לנו אצל יאודה הנז' בעד שנינו נתן לו שכרו חמשה פרחי' ונתרצ' לו בכך לאחר שעברו ט"ו ימים לשכירות זה עמד עוד שמעון והתאנ' על ראובן חבירו מחמת הוצאת הדרך ואיזה ענין שיהיה באופן שיהיה על שניה' יחד נתרצה לו עוד שיתן לו שכרו משל' ה' פרחי' וההוצאה תהיה על שניה' ביחד ואחר כל אלה עמד ראובן ולוה לשמעון ואמר לו השמר לך פן תקח המעות מיאודה הנז' כי אם על ידי צורפי' כדי שיהיו מעותיו כסף עובר לסוחר ועוד התנה עמו וצוהו ואמר לו כל מה שתגבה אותו ממנו חלקהו לחצאין ראשון בראשון לפי שאינו יכול לפרוע לך המעות כול' בבת אחת וחלק שלי הניחהו לי אצל ב"ד פלוני בחלב וקבל עליו שמעון כל מה (שתגבה) [שהתנה] עמו ראובן בפניו עוד הזהירו שלא יריב עם יאודה הנזכר בעבור הפריעה ושיהיו דבריו עמו בנחת נשמעי' אחר זאת הלך שמעון עם יאוד' כדי לפרוע ממנו בעד שניה' עמד שמעון ונפרע מיאודה הנזכ' מה שפרע וכל מה שפרע מתחילה היה לוקח אותו לעצמו עד שגבה כל חלק שלו משל' עד סוף פרוטה אחרונה ולא חלק כלל (לראובן) ולפי זה נמצא ששמעון עבר על צוויו של חבירו ועל כל מה שהתנו ביניה' לאחר שפרע חצי המעות ולקח אות' לחלקו וקנה בם לעצמו מה שקנה עמד והריב עם יאודה הנז' בעבור חצי המעות שנשארו אצלו והכעיסו מאד מאד עמד יאודה מרוב כעסו והלך אצל סוחר ולוה ממנו מעות בעבור שיפרע אות' בעד חצי המעו' שנשארו עליו ואמר לשמעון טול ממני מה שנשאר לך עלי הלך עמו ונפרע ממנו חצי המעות שנשארו עליו על ידי צורפי' ולקח אות' שמעון והני' אצל היהודי שצוהו ראובן לפקוד מעותיו אצלו והתנאי והשכ' שנתן ראובן לשמעון לא היה כי אם בעבור שיפרע המעו' ויחלקיהו לחצאין ראשון בראשון נמצא שמעון לקח ה' פרחי' וההוצאה היתה מהאמצע ועם כל זה נטל חלקו משל' וראובן בא והוציא המעו' שהניח לו חבירו ונמצא בהם פסולת וחסרו מעותיו מחמת הפסולת כמו ב' פרחי' ולפי זה היוכל ראובן ליטול החסרון הנז' כלו משמעון ולומ' לו לתקוני שדרתיך ולא לעוותי או יחלוקו החסרון ביניה' יחד בשוה או לאו יורינו רבינו מדרכיו ונלכה באורחותיו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלי' ושכרו כפול מן השמי' כן יהי רצון אמן:
תשובה מצד הדין כל מה שגבה שמעון מיהודה בחצי הראשון ובחצי האחרון הוא לשניה' שוה בשוה כיון שהיה המעות שנתנו מיאודה משניה' בשותפי' לא היה רשות לשמעון ליקח חצי המעות משל' לעצמו ולהניח החצי האחר כי החצי שגבה קוד' היא לשניה' ומה שגבה אחר כך גם כן לשניה' ואם יש שום פחיתות בחצי האחרון היא על שניה' זהו מצד הדין וכל שכן שהתנה בפי' ראובן עם שמעון שכל מה שיגבה שיהיה לשניה' ראשון בראשון כמו שכתוב בשאלה וקבל שמעון שכר על זה לא היה לו לשנות ואפי' מה שפיחת בגבייה האחרונה ונמצא פסולת במעות אם היה מחמת המריבה ולא חשש שמעון ליקח מעו' שהיה בהם פסולת מפני שחשב שכבר גבה חלקו קוד' כל הפסד על המעו' יהיה עליו כי לא חשש לקבל מעות רעות מפני שחשב שכבר גבה הוא ושיהיו לראובן ופשע בזה וחייב לתת לראובן מעות טובי':
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |