שו"ת מבי"ט/ג/קעח
< הקודם · הבא > |
שאלה מה יקר חסד אלקים שופטים בארץ אדוני רבוני גאוני דייני שבארץ ישר' להאי' עינינו ולהעמידנו על נכון ואמיתות דין. ראובן שמכר בתים שהיו לו לשמעון וקבל מקצ' הדמי' ועל השאר נתחייב שמעון הנז' בשטר לתת ולפרוע שארית הדמי' הנ' למקוטעי' בזמני' ידועי' ומפורשי' בינ' בזמנ' בזמניה' ולא יעבור ואם יעבור אחד מזמני הפרעון התנו ביניה' שיהיו כל הבתי' משועבדי' ויוכל ראובן הנז' למוכר' במה שימצא ויתפרע מכל מה שחייב לו שמעון הנז' לעיל ועל תנאי זה זכה במקחו הקונה הנז' והחזיק בבתי' הנז' ונכנס לדור בהם אך לא נכתב לו שום שטר מכירה ולא נמסר לו שום כתיבה ושטר מכל שטרי אונות שיש על הבתי' הנז' לעיל כי הדבר תלוי ועומד עד עת יקי' הקונה את תנאו הנז' ויגמור בעדו ויפרע שארית הדמי' הנז' לעיל דבר יום ביומו כפי אשר התנו עמו כאמור והוא לא כן עשה כי אחר שראה עצמו מוחזק בבתי' הנז' ודר בהם פרע מקצת דמיה' וסירב במקצת וזה לו כמו ארבעה שני' ויתר מהמה שהוא דר בבתי' ועדיין חייב כמו ארבעי' פרחי' סולטניש ובכל זה הזמן ראובן הנז' יוצא ונכנס על השארות הנז' לעיל ולא חשב אנוש ועבר על זמן הפרעון ימים ושני' ולית דין ולית דיין להוציא את בולעו מפיו כי נודע בשערי מקומו שמו איש ריב ואיש מדון ממרה את פי השם בכל ענייניו ולא ציית דינא עד שראובן הנז' לעיל בראותו דחיותיו ותשובותיו נשאר מעל הלך בכח התנאי הנז' לעיל הכתוב בשט' הנז' לעיל ומכר בתים הנז' לעיל ללוי להתפרע שאר דמי הבתים הנז' לעיל ועתה באים שניהם ונילוו לוי וראובן הנז' יחד להוציא הממון הלז מהבתים הנז' בהורמנא דמלכא בפני הערכאות:
יודיענו רבינו אם בדין תורתינו תורת ה' אמת היש כח בידם מספיק להוציאו מהבתים הנז' לעיל בטענת שלא קיים תנאו הנז' לעיל אחר שגדר ופרץ ותקן בבתים הנז' לעיל כחפצו ורצונו כאיש העוש' בדב' שהוא ממונו וקניינו ואחר שדר בהם ד' שנים ויותר כמדובר או לא:
תשובה מכירה זאת קיימת כיון שהחזיק ודר בה אע"פ שלא נכתב שטר המכר יש כאן חזקה ומסתמא היה קנין סודר ג"כ ונתינת כסף אע"פ שנשארו קצת המעו' כיון שנעשו מלוה בשטר עליו הרי נתרצה ראובן כמו אם קבל כל המעו' ונעשו מלוה בשטר על שמעון ואם כתו' בש"ח שאם יעבור א' מן הזמנים של פרעון שיוכל ראובן למוכרם וליתפרע ממה שישאר חייב יוכל למוכרם מצד הדין אלא שאנו נוהגים פה שתנאי זה הוא כשופרא דשטרי ואינו מוכר אלא בב"ד וזולת זה לא ימצא מי שקונה ממנו ואם כן יוכל ראובן למכור ברשות ב"ד כי ב"ד יתנו רשות ותמכר ע"י ב"ד כיון שיש לו לראובן שטר חוב עליו וב"ד יכולי' להכריח אותו שיפרע אם יש לו מעות או מטלטלי' ואם אין לו ימכרו הבית הנז' או בית או קרקע אחר ואע"פ שנכתב שהבתים משועבדים לו אינם אפותיקי שלא יהיה לו פרעון אלא מהם כי גם כל נכסיו הם משועבדי' בשטר חוב זה ואם יפרע לו אין מכירת ראובן ללוי כלום כי לא תלה המכיר' בפרעון כי המכירה קיימת אבל אם שמעון יפרע תוך הזמן שיתנו לו ב"ד כמו שלשים יום או פחות יכול ראובן ע"י ב"ד למכור מנכסיו של שמעון או הבתים או קצת הבתים עד כדי החוב לפרוע חוב הנז' לעיל וזה דבר פשוט ואם יש לו לשמעון איזו טענה זולת מה שכתוב למעלה נראה אם יש בה ממש נאם המבי"ט:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |