שו"ת מבי"ט/ג/קעא
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ילמדינו רבינו ראובן היה פאטור של שמעון בחלב שהיה מוכר סחורותיו והיה לוקח הפאטור כך למאה והיה שולח לו שמעון סחורותיו לראובן הנז' ובאותו זמן כשנמכרו סחורותיו היו שוים החתיכות לערך ל"ח הפרח והפרחי' לערך מג' חתיכו' והשאיש י"ז בשני פרחי' עתה בא שמעון לתבוע מעותיו מראובן הנז' דמי סחורותיו ורוצה לפרוע לו לערך ששוי' עכשיו ששוים החתיכו' ל"ה בפרח והפרח לערך מ"ו והשאיש טו"ש בשני פרחים א"ל שמעון תן לי מעותי כי מי נתן לך רשות ליגע בהם כ"א היית מניח מעותי בקופסא היו מעותי דרך משל אלף חתיכות ולמה תתן לי עתה שמנה מאות (חסר) מעותי מאתים וראובן משיב הנה פרחים לקחתי ופרחי' אני פורע ולא הרוחתי כלל כי מיד כשמכרתי סחורות לקחתי במעותיך לעצמי כל כך סחורות לערך שהיו שוים אז ועת' כשאני פורע אפרע כמו ששוה עכשיו ואיני מרויח כלל כי מה שלקחתי אני פורע א"ל שמעון הנה עליית המטבעות אינו מאת המלך וראייה לזה כשהאד' פורע הקומיג"ו פורע חתיכות לערך מ' חתיכות הפרח והפרח זהב לערך מ' חתיכות הפרח וגם כשהאדם הולך להחליף פרח א' אינם נותנים לו כי אם ארבעים חתיכות ועל הרוב מ"א חתיכות באופן שעליית המטבעות הנז' אינו מאת המלך כי אם המצאת הסוחרים כדי שלא יוציאו המעות ממקומם וכמו כן עלו הסחורות יותר מעליית המטבעות כי הסוחר, מעריך עליית המעות כדעתו ולפי ערך המעות עלה השער ויותר מודעת זאת בכל הארץ נמצא כשמוכר סחורות אם בזמן שהיו שוים חתיכות לערך ל"ח חתיכות הפרח וכמו כן לפי ערך זה שאר המטבעות נמכרו בזול לערך המעות ועתה למה תתן לי חתי' לערך ל"ה חתי' בפרח כי העלייה אינה במטבע כי אם בסחורות כנז' כי כפי ערך עליית המעות כך עלו מכירת הסחורות ואם אתה לקחת מעותי הרוחת בקניית הסחורות לערך שהיו שוים אז המטבעות באופן שאם תתן לי אלף חתיכות אינך מפסיד כלום כי מה שהוא חסר עכשיו הרוחת בקניית הסחורות כאמור ויותר כי עליית המטבעות אינו כי אם המצאת הסוחרי' שבאותו מקום ובמקום אחר אינם עוברים באותו הערך וכמו שאם היו מורדים המטבעות ולא היו עוברים כי אם חתיכות לערך מ' חתיכות הפרח (והפרח) זהב לערך מ' לא היית נותן כי אם אלף חתיכות שלקחת ולא היית מוסיף על האלף כמו כן עתה תן לי סכום מעותי שהיו בידך מסחורותי כאמו' ועוד כי כן פרעו כל הפאטוריש בין הערלים לאדוניהם בין היהודים כלם לבעלי הסחורות מעותיהם לערך שלקחום אז כשנמכרו ועוד טוען לו שמעון כי בעת שעשו חשבון היה לו לראובן מעות בעין מהעת שהיו שוים חתיכו' לערך ל"ח חתיכו' הפרח וכיוצא בזה שאר המטבעו' ונמצא שחיי' לו לפרוע לערך שהיו המעות בידו בעת עשיית החשבון שהיו שוים ל"ח בפרח וכמו כן שאר המטבעות על זה הדרך השיב לו ראובן הנחתי מעותי ונשתמשתי במעותיך ולא אפרע כי אם לערך ששוים עכשיו לזה השיב לו שמעון שכיון שכל המעות היו מעורבים אני אומר שהמעות שנשארו הן שלי שאין דרכם של בני אדם להשתמש במעות אחרים ומניחים את של עצמם ועוד מי נתן לך רשות להשתמש במעותי שא"ת שזה הוא דרך הפאטורו"ש ח"ו ששום פאטור משמש בשל אחרים ומניח את של עצמו ואם ישתמש הוא גזלן ודרך הפאטוריש לפרוע המעו' לערך שלקחום ואלף חתיכות לקחת ממני כך תחזיר לי כמו שלקחת כי עליית המטבעות אינו כ"א המצאת הסוחרים כאמו' וראיה כשפורעי' הקומירג"ו או כדומ' וכשמחליפין פרח זהב אינם נותנים כי אם מ' חתיכות בפרח כנז' לעיל יורינו רבינו אם חייב ראובן ליתן המעו' לשמעון כמו שלקחם:
תשובה פלוגתא דרב ושמואל בהגוזל קמא במלוה את חבירו על המטבע לא שייך הכא דהתם הוא כשנפסל המטבע והכא לא נפסל שום מטבע ואפ"ה נלמוד משם לנדון זה שחייב ראובן לפרוע לשמעון סך המטבע שקבל מסחורות שמעון ל"ח חתיכו' על פרח והפר' זהב לערך מ"ג והשאיש י"ז בשני פרחים מה שקבל בחתיכות ממכירת סחורותיו פרח במ"ה חתיכות קבל וכן מה שקבל בפרחי' עד מ"ג ומה שקבל בשאיש עד י"ז בשני פרחים כי (פחד) [אחר] פאטוריאש על מה שטורח במכיר' הסחורו' אין לו עוד שום ריוח במעו' שקבל מן הסחורות שאם היה בא שמעון אחר שמכר ראובן סחורותיו לקבל המעות היה חייב לפרוע לו מיד המעות שקבל מן הסחורות במטבע עצמו שקבל כי גם יש סוחרים בעיר הפאטוריש עצמם שנותני' סחורות לפאטוריש כי אינם בקיאי' הם למכור או לאיזו סיבה מוכרי' סחורת' ע"י פאטורי' ופורעי' להם פאטוריאה כמו שמתני' עמהם שפשיטא שלוקחים מעותיו מיד כמו שקבל הפאטור וכן מי שהוא בעיר אחרת ושלח סחורות ליד הפאטור יתן מיד מעות מה שמכר למי שצוה לו בכתב בעל הסחורות או ישלחם לו עם נאמן כפי מה שכ' לו בעל הסחורות וכל זמן שהמעו' ביד הפאטוריש הם שומרי שכר עליהם והם כפקדון בידם שאינם יכולים להשתמש בהם ועליית המטבעות לבעליהם ואפי' הוא מנהג שהפאטוריש משתמשים במעות הסחורות כל זמן שהוא בידם שלא תבעום בעלי הסחורות אבל מצאו נאמן (מחויב) לשלוח להם אם הוא כך הרי מעות לאחריותם אפי' אם נאנסו מידם והוא מלוה עליה' משעה שבאו המעות לידם וחייבי' לפרוע לבעלי הסחורות כל המעות שקבלו מן הסחורות במטבע שקבלום או בשווים וכמ"ש הרא"ש ז"ל בתשובה כלל ע"א סי' ח' כי מטבע שהיה יוצא בשעת ההלואה מאותו מטבע יפרע לו עתה אם באותה שעה היו יוצאים קורונאדוש גם עתה יפרע לו קורונאדוש כי למה יפרע לו פחות ממה שהלוהו ואין כאן שנוי מטבע כי גם עתה יוצאי' הקורונדוש בהוצא' ע"כ לשונו (וא"ת) [וא"כ] ג"כ בנדון דידן למה יפרע לו פחות ממה שהלוהו אפי' היתה ההלוא' כשנשתמש בהם וכ"ש אם אינו רשאי להשתמש בהם שהוא חייב לפרוע שווי המטבע שקבל מסחורות שמעון וכן בכלל צ"א סי' ג' כתוב בסוף התשובה הלכך צריך לפרו' ממטבע שהלוהו מ"א כסף ע"כ גם בכלל ק"נ כתב הילכך צריך לפרוע לו מטבע שהלוהו ע"כ וכתב אח"כ ודאי נוהגי' בכאן לפרוע ממטבע שכתו' בשטר ובנ"ד אף על פי שאין כאן שטר הרי ידוע המטבע שקבל על הסחורות ואותו המטבע יפרע וכתב אחר כך הילכך יתן לו ממטבע טוב שהלוהו ע"כ וצריך שמעון במה שטען שאם היה מניח מעות בקופסא היו אלף ד"מ ועתה הם פחות ומה שטען ראובן שלא הרויח כלל כבר השיב לו שמעון שהרויח בקניית הסחורו' לעצמו לערך שהיו שוים אז המטבעו' ל"ח בפרח ואם יקח עתה לה חתיכו' במקו' ל"ח לא ימצא לקנות מהם מה שהיה מוצא לקנות קודם בל"ח כי עלו הסחורות יותר מערך שיש מל"ח לל"ה והרי שהוא מפסיד בפרעון של עכשיו וכמו שהאריך שמעון בטענתו זאת גם טענת שמעון שבשע' החשבון היו החתיכות על ל"ח הוא טענה כי מאז היו ברשותו ומה שטען ראובן שקנה סחורה במעות של סחורות שמעון אינו טענה כיון שהיו לו מעות שלא מעורבים עם מעות שמעון מסתמא ממעותיו קנה הסחורה ואפי' שלא היו לו מעות אלא אותם של שמעון לא היה לו רשות לקנות מהם ואח' ששלח יד בהם נעשה עליו מלוה וחייב לפרוע כמו שקבל מהסחורות של שמעון כמו שכתבתי אם קבל י' פרחים בתל חתיכות יפרע עתה עשרה פרחי זהב אף על פי שהם שוים ת"ס חתיכות ואם קבל עשרים בתת"ס חתיכות אז יפרע עשרים ששוים תתק"כ על כל עשרים פרחים שאם יפרע לו תת"ס חתיכות על עשרים פרחים בערך מ"ג כל פרח יפסיד שמעון ס' חתיכות שהם פרח ושלש אם אינו פורע לו עתה אלא תת"ס הם י"ט פחות י"ד חתיכות ועל כן צריך לפרוע לו לשמעון עשרים פרחים בזהב או תתק"כ חתי' כמו ששוים עתה וכן כשהו' יפרע שאשיש) יפרע לו י"ז על כל שני פרחים שהם ע"ו חתיכו' ול"ח חתיכות על כל פרח סתם כמו שקבלם נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |