שו"ת מבי"ט/ג/קיד
|
< הקודם · הבא > |
שאלה יורינו מורינו ורבינו ראובן ובנו שהיו חייבי' לשמעון סך מעות והיו שניהם האב ובנו ערבנים קבלנים רצה מזה גובה רצה מזה גובה וראובן נתן לבנו סך מעות כדי שיקנה תכשיטין לארוסתו עתה נפטר ראובן ובא שמעון לטרוף מהתכשיטי זהב ששלח לארוסתו שיעור חובו באומרו כי עדיין לא נשא כדי שתקנ' אשתו ואלו התכשיטין עם שאר נכסי האב והבן הם משועבדין לפרעון חובו יורינו מורינו אם יכול שמעון לטרוף מהתכשיטין או אם קנאתן ארוסתו ואינו יכול לטרוף גם יורינו אם יכול שמעון לעכבו שלא יוציא שום הוצאה זולתי אכילתו ומלבושיו כדין שמסדרים לבעל חוב גם אם יש לו מלבושי שבת יותר מהמצטר' לו אם יסדרו לו שימכו' קצתם ויניח מה שיצטרך לו מבגדי שבת על כל אלו הפרטים יורינו מורינו ורבינו מה דינם ושכרו כפול ומכופל מן השמי':
תשובה אם חוב זה הוא בשטר ושעבוד קרקעות יכול שמעון לטרו' הסבלונות שנתן בנו של ראובן לארוסתו וגם כי מפני תקנת השוק אין אנחנו נוהגין להוציא מטלטלין המשועבדין לבעל חוב מן הקונה אותם אפ"ה יש מי שכתב שאם נתנם במתנה שטורף אות' הב"ח כי לא חסרו דבר שלא נתן שום דבר עליהם ואפי' לפוסקים שכתבו שהמתנ' גם היא כמכירה דוקא במתנה חלוטה אבל מתנה זו שנתן המטלטלין המשועבדין לארוסתו אינה מתנה חליטה כי גם הוא יש לו זכות כשישאנ' ועתה ג"כ יכול לחזור בו מן השדוכין ומוהרי הדרי אפי' כשחז' בו הארו' וכיון שיכול לחזור בו כופין אותו ב"ד שיחזו' בו כי פריעת ב"ח מצוה מן התורה וכמו שב"ד מוכרין בטובת הנאה כתובת אשת איש המזק' לשום אדם כן יכולים לכוף אותו שיחזור בו כיון שברשותו לחזור מצד הדין ואם יש קנס ביניהם עשוי כהלכתו יפשרו ב"ד על מעט מהקנס ותקח מן הסבלונו' כי המנהג פשוט פה כי כשחוזר א' מן השדוכין עושין פשרה וכ"ש כאן כי שלא מדעתו חזר בו ואפי' שלא היה החוב בשטר כיון שיש ספק בידו לקחת הסבלונות חייב לחזור בו לפרוע מן הסבלונות ולענין המלבושים שלו לוקחים ממנו כל מלבוש שבת ואפי' של חול מניחין לו כסות לי"ב חדש כסות הראוי והשאר יתן לב"ח ובשאר כלי הבית מסדרין לו כמו שכתבו הפוסקים ואפי' שלא ישאר לו מלבוש לשבת אין קפידא כמו שכתב הרמב"ם ז"ל ואם אין לו להחליף משלשל טליתו כדי שלא יהא מלבוש כמלבוש של חול ואפילו שלא הגיע זמן פרעון החוב אם מצא מנכסיו במקום ידוע וירא שמא יבריחם הלוה אם רואה הדיין שום אמתל' לדבריו שלא יוכל לגבות חובו אחר כך כשיגיע הזמן מצוה לדיין לעכב הממון עד שיגיע הזמן כמ"ש בח"מ סי' מ"ג ובנ"ד אם ידוע שאין לבן ראו' זה במה לפרוע כשיגיע הזמן יעכבו הסבלונו' עד שיגיע הזמן ואפילו שיש ללוה זה חובות אם אין החובות ההם בטוחים שהם על עכו"ם או על אנשים שהוא ידוע שלא יפרעו לזמן הגעת זמן החוב אינה יכולה האשה לומר כבר יש לך מקום לגבות ממנו כי בהגעת זמן המלוה יש דין ליפרע מן הלוה ממה שהוא מצוי אצלו ואפילו מנכסים משועבדים יכול המלוה לטרוף אפילו יש ללוה נכסים בעיר אחרת כמו שכתב בח"מ סי' קי"ח וכ"ש בנ"ד שאינם נכסים משועבדי' כמו שכתבתי למעלה ועל הדיין לדון דין אמת לאמתו נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |