שו"ת מבי"ט/ג/קיב
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ראובן לא היה אביו מניחו לתקן מה שהי' רוצה בבית וכעס וקפץ ואמר יו שיאה נזיר שמשון שי מורארי אין אישטה קאזה ע"כ ומתחרט על מה שנדר יורינו מורינו:
תשובה נראה לי כי זה הלשון שאמר יו שיאה אינו כמו אני אהיה שהיה צריך לומר יו שירי נזיר וכו' כי לשון יו שיאה משמעותו הוא כמו קללה כמו האומר יו סיאה מאל לוגראדו שי פיזיירו טאל קוזה ואינו או' יו סירי כי לשון יו סירי הוא ודאי ואינו בידו להיות כך ח"ו וכן כשאמר סיאה נזיר הוא לשון קללה שאם ידור באותו בית קלל עצמו שיהיה בצער נזיר או אז ידור בנזיר ויצטער ואם היה אומ' יו סירי נזיר שי מורארי כשידור בבית יהיה נזיר בודאי כי בידו לידור וכבר נדר במאמר סירי ובלשון הקדש לא מצאתי הפרש בין סיאה לסירי כי על שניהם אנחנו אומרי' לשון אהיה נזיר או אהא וכיון שבלשון לעז יש חלוק זה בין סיאה לסירי אנחנו הולכים אחר לשון לעז שדבר בו שאין לשון סיאה קבל' נזירות כמו שכתבתי וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל ריש פ"ט מהלכות נדרים בנדרים הלך אחר לשון בני אדם באותו מקום ובאותו לשון וכו' ומצאתי כעין לשון זה בירושלמי בלשון הקדש במסכת סוטה פ' היה נוטל על ההיא ארמלתא דהות מבזבזא בנכסייא וכו' דאמר ר' אלעזר מכת פרושין נגעו בה יבא עלי אם נתכונתי לכך שרוצ' לומר יבא רעה ח"ו אם נתכונתי לכך וכן שם בנדה פ' כל היד אמר ר' חנינא ייתי עלי אם לא כל מעשה ומעשה שהייתי מוציא אם לא שמעתי אותו מר' כשערות ראשי להלכ' ולמעש' ג' פעמים והך עובדא לא אתא קמי ר' אלא תרין זמנין בגין כך צריפתכון עמי ע"כ הרי לשון יבא עלי אם נתכוונתי ייתי עלי אם לא כל מעשה וכו' שהוא לשון קבלת קללה ח"ו אם יהיה כך וכך הוא בלשון לעז לשון פיאה נזיר לשון שיצטער בנזירות או שיקבלה אם ידור אבל אינו קבלת נזירות כמו שכתבתי. עוד יש היתר בנזירות זה על שלא הזכיר אלא נזיר שמשון מרוב הפוסקים ז"ל ואפי' שיאמר שהיתה כוונתו לקבלת נזירות אינו חל כיון שהלשון אינו מוכיח מתוכו כמו שכתבתי ונאמ' שהיה בדעתו כל מה שיהי' משמעו' לשונו כמו שכתבו התו' ריש פ' שבועו' שתי' נא' המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |