שו"ת מבי"ט/ג/עג
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ילמדינו רבינו נר ישר' ראובן שיש לו בתים במקום אחד בנויות וטובות ובצד דרומית בתיו יש לו לשמעון בית אחרת שהגג שלה היא יותר נמוכה מגגות בית ראובן ונתפשר אז ראובן עם שמעון ונתן רשות שמעון לראובן לפתוח לו חלונות בכותל דרומית ביתו באותו המקום שכותלו היא יותר גבוה מגגו' בית שמעון ופתח ראובן חלוניו ברשות שמעון על גגות ביתו והחזיק בהם זה כמה שני' יותר משני חזקה ואחר כן מכר שמעון ביתו ללוי וכבר היו פתוחות החלונות כשקנה לוי הבית וגם עבר זמן רב אחר שקנה לוי הבית ולא ערער על החלונו' הנז' שהיו פתוחות על גג ביתו ונפטר לוי לבית עולמו וחיי לרבנן ולכל ישראל שבק וקם יהודה בנו ורוצה לבנות עליה על גגות ביתו שירש מלוי אביו ולסתום החלונות שפתח ראובן מזמן רב בהיות הבית תחת רשות שמעון וראובן מערער על יהוד' על שרוצה לסתום חלוניו ולהאפילם מאח' כי ברשות שמעון פתחם וכבר זכה והחזיק בהם ואם רצונו לבנו' עליה על ביתו שיתרחק מחלוניו הרחקה ראויה ע"פ דין התורה יורינו מורינו הדין עם מי ושכרך כפול מן השמים:
תשובה כיון שראובן פתח חלונותיו על גגות שמעון ברשותו אף על פי שמכר שמעון אחר כך הבתים שלו ללוי ולוי מת וירשם בנו יהודה אין שום כח לבנות עליה על ביתו אלא בהרחקת ד' אמות מחלונות ראובן כיון שברשו' שמעון פתח החלונות אין ללוי ולא ליורשיו זכות לסותמן כי לא מכר שמעון ללוי אלא הזכות שהיה לו והוא לא היה לו זכות לבנות נגד החלונות תוך ד' אמות כיון שנתן רשות לפותחן ואפילו ששמעון יטעון שלא נתן רשות לראובן לפתוח החלונות על גגו אחר שיש לו חזקה מכמה שנים שהחלונות פתוחות על גג בית שמעון אין שום א' יכול לסותמן וזה דבר מבואר אינו צריך ראיה. המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |