שו"ת מבי"ט/ג/ע
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ראובן שנתן פקדון לשמעון שיוליכנ' מדמשק לצפת ויתנהו לפלוני ומפני שאירע לשמעון נזק פעם אחרת על קבל' פקדון רצה להתרחק מלקבל פקדון זה עד שהפצי' בו ראובן ואמר לו שמעון לא אקבל אותו אלא על מנת שלא אתחייב בשום דין מדיני פקדון אפילו שאעשה פשיעה בו ועל תנאי זה בקנין נתנו לו ראובן וקבלו שמעון ואחר שיצא שמעון בשייר' חוץ לדמשק יצא אחריו ראובן ואמר לו זה המלבוש שעליך שבו תפרת המעות של פקדון תלבש אותו סמוך לחלוקך כדי שיהיה שמו' היטב ואם לאו תחזירהו לי והשיב שמעון כשאגיע למלון אלבש אותו סמוך וזה היה על פי עד א' ועד ב' מעיד כי בהיותם עוד רחוקים מן העיר בין קברי הגוים שמע את ראובן שאמר לשמעון זה הבגד שבו המעות בהגיעך למלון שימהו סמוך לחלוקך שיהיה שמור היטב והשיב לו שמעון בהגיעי למלון אשים אותו ובהגיע למלון אמר העד לשמעון למה לא תשים מלבושך סמוך לחלוקך כמו שהבטחת לראובן והשיב לו שמעון מפני שהוא מצער אותי עוד העידו ב' עדים כי ביום שקמו להגיע לצפת היה יום סגריר גשם ושלג ושתו ושכרו עם שמעון והוא נפל ארצה והרכיבוהו על הסוס והלכה לה השייר' לא נשאר עמו כי אם יהודי א' והמוקירי ואז נאבדו או נגנבו המעות וראובן טוען כי אע"פ שפטרו מפשיעה כבר בטל אח"כ התנאי שהתרה בו כמו שנז' ושמעון טוען כי גם בשעת מסירת הפקדון שהיו תופרים אותו בלבושו הודיע לו ולפלוני אחר שמסר לו גם כן מעות פקדון כמותו שלא היה יכול ללבוש אותו המלבוש סמוך לחלוקו כי היו המעות בקשר עגול כאגוז ועל דברי העד הראשון מכחיש ראובן שלא אמר לו חזור לי פקדוני אלא בחייך שתשי' המלבוש אצל חלוקך כדי שיהיה שמור היטב ושהוא א"ל אני אשים אם לא יצער אותי וכשבא למלון הרגיש שאף שהיה המלבוש למעלה היה מצער אותו כל שכן אם היה משים אותו סמוך לחלוקו עוד משיב כי אפילו לדברי עד זה הכוזב היה צריך לחזור לביתו לפשוט מלבושיו והשייר' היתה הולכת ואם היה קורע מקום תפירת המעות לקחתם היה צריך להתיר האזור שהיה על הקפא שלו לחפש ולהסי' הפקדון והיה מכניס עצמו בסכנת הדרך במקום עוברים ושבים ועל ב' העדים או' כי לא נשאר יחידי אלא שהמעות של פקדון נגנב בלילה כשישן פלוני אצלו כי גם היה לו פקדון מעות הרבה ולא נגנבו יורינו רבי':
תשובה כבר כתבתי על ענין זה פעם אחרת כי מי שמקבל פקדון והניחו במקום משומר במקום המפקיד ואח"כ נטלו משם והניחו במקום אחר משומר ונגנב משם פטור כיון שלא גרע שמירתו וראיה משומר שמסר לשומר אעפ"י ששנה משומר לשומר שהוא נאמן לבעל הפקדון פטור כיון שלא גרעו בשמירה וכמו כן אם אמר לנפקד הניחהו במקום זה כמו בתיבה זו והניחו בתיבה אחרת פטור אם נגנב משם וכמי שצרר המעות על סדינו דדוקא הפשילו לאחוריו חייב אבל לפניו בין לצד ימין או שמאל פטור כיון שהם לפני הכל שוה דלא גרע בשמירה:
וכמו כן בנדון דידן כל כך שמור היה בבגד העליון שלא היה נראה מבחוץ כי היה לו בגד אחר עליו כמו אם היה סמוך לחלוקו ואדרבא באופן אחר כשהיה למעלה היה רואה אותו כל שעה והיה ממשמש בו ולא היה כל כך מצוי לעינים אם היה אצל חלוקו גם המפקיד סייע לתפור המעות במלבוש שראה שלא לובשו על חלוקו ואע"פ שעל אם הדרך חזר לומר לו שילבש סמוך לחלוקו לא היה אלא ע"צ היותר טוב כמו שהבין שמעון מדבריו וכיון שהתנ' קודם שאפי' יפשע בפקדון לא יתחייב ונטל ראובן קנין על זה מה שלא היה צריך אלא לגילוי מלתא שלא היו דברים בעלמא אלא תנאי גמור לא היה מתבטל תנאי זה במה שאמר לו שילבישהו אצל החלוק ואפי' היה אמת שאמר לו ואם לאו תחזור לי הפקדון לא בשביל זה נתבטל התנאי אפי' שלא החזירו שהיה צריך לומר לו ואם לאו תתחייב בפשיעה ואם היה לו איזו סיב' שלא לתתה אז עדין התנאי הראשון היה קיים וכהא דתנן בפ' הגוזל תנין או שהפקיד לו ביישוב לא יחזיר לו במדבר, וכתב הרי"ף א"נ פקדון דאתפקד גביה ביישוב לית ליה רשות למאר' פקדונא תביעי' לחברי' בגוייהו בדבר' היכא דליתנהו גביה וה"נ בנדון דידן אע"ג דלא הוו כדברא והוה פקדונא גביה הרי היו כבר על אם הדרך והשייר' היתה הולכת והיה לו נזק בעיכובו והוי כדברא וגם הפקדון הוי כאילו לא הוי גביה כיון שהיה צריך לפשוט על אם הדרך בגדיו ולהתעכב שם והיה בזה סכנה ג"כ והפסד אם היה נשאר שם והיתה הולכת השייר' וכיון שהתנ' קודם התנאי הנז' בסיבה מועטת שלא היה יכול להחזירה לו יפטר והרמב"ם ז"ל כ' פ"א הפקיד אצלו בירושל' אינו יכול לתבוע בנוב ואם החזיר לו בנוב מקבלו ממנו נראה כי מה שאינו יכול לתובעה בנוב הוא אפי' היה הפקדון אצלו בנוב שאם היתה בירושלם במקום שהפקידה לו פשיטא שאינו יכול לתובע' בנוב עד שילך לירושלי' ויתננה לו ואם היתה הפקדון אצלו בנוב למה אינו יכול לתובעה בנוב אלא שצריך לומר שהיה לו איזו סיבה שהיה לו איזה טורח או הפסד להחזירה לו שם ואם היה בירושלים במקום שהפקידה לו היה חייב להחזירה אפ' יהיה לו טורח או הפסד בהחזרתו לו והוי דומיא דנדון דידן ועל טענת השכרות אפילו היה כן ויהיה פשיעה להשתכר כשהוא שומר פקדון הרי התנה כי אפי' שיפשע שהו' פטור ולא נתבטל תנאי זה כמו שכתבתי ומה שטוען ראובן שתפס מנכסי שמעון שהיו ביד אחר ושהוא מוחזק והמוציא מחבירו עליו הראיה הרי ראיה ששמעון פטור וחיי' הוא להחזיר מה שתפס ממנו כי אין לו שום טענה אפי' לפי דבריו שיתחייב שמעון לפרוע לו כיון שמודה תנאי דפשיעה ודיבורו הראשון והשני אינו מבטל התנאי כמו שכתב' גם השכרות אפילו יהיה פשיעה שלא ישתכר האדם בעוד פקדון בביתו מה שאינו הרי התנה אפי' שיפשע ויהיה פטור וחייב ראובן להחזיר לו כל מה שתפס מנכסיו. נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |