שו"ת מבי"ט/ג/סד
|
< הקודם · הבא > |
שאלה אשה א' צותה ונתנ' במתנ' גמורה כל כתובת' לבעלה מתנ' קיימת בתנאי שיקח לאשה אחת משתי קרובותי' שתי בנות אחים שלה וכתוב בצוואה שאם יקח א' מהן לאשה תהיה כל כתוב' מתנה גמורה לאישי הנזכ' ואם לא ירצה אישי הנז' ליקח לא' מהן אז יפרע הכתוב' כמו שכתוב בכתובה ובא בעלה ואומר שלא רצו שום א' מהן להנשא לו ושהוא זוכה בכל הכתובה ואני אומר שאינו זוכה בכתובה מפני שאומר הוא שלא רצת' כי אולי רוצה האחת מהן איזה תנאי להנשא לו והוא אינו רוצה אותו תנאי ולכן ישלחו ב"ד לכל אחת מהן אם תרצה להנשא לו הרי טוב ואם תאמ' תרצה כך בהחלט בלי שום תנאי אלא שתאמר שאינו נאה לה זיווגו ואינה רוצה בו וכן האחרת אז יתנו לו ב"ד כתב שהוא זוכה בכתובה כמו שכתוב בכתובה ואם תאמר איזו מהן שרוצה בו על תנאי כך יראו ב"ד אם התנאי הוא דבר הנהוג בזיווגים או דבר שיכול הוא לקיים ואינו רוצה אז לא יזכה בכתובה ומה שכתבתי שזוכה בכתובה על צוואתה הרא"ש ז"ל כתב בתשובה שאינו זוכה בצוואת' זהו לפי לשון התקנה של טוליטולה אבל במקום שאינם נוהגים כן כמו בטוליטולה יכולה אשה לתת לבעלה מה שראוי ליורשי' וכמו שכתב ה"ר שלמה בר ל"ש ז"ל והביאו בספ' בית יוסף בסי' קי"ח. המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |