שו"ת מבי"ט/ג/כט
|
< הקודם · הבא > |
שאלה זה כמה ימים שהראה כ"ר משה חסון שטר חוב על ר' משה חדידה תושב טבריא על כ"ח פרחים ושנתחייב לפרעם לאביו תוך שנה תמימ' וזמן כתיבת השטר היה ביום שני ימים לחדש ניסן שנת השי"ח ליצירה פה צפת תוב"ב וערער עליו ר' משה חדידא והראה שטר מחילה גמורה שעשה לו אביו כ"ר אליה חסון אשר בשמו היה כתוב השטר שהיה חייב לו חדידא בכ"ח פרחי' והמחיל' שעשה לו כ"ר אליה היתה ביום א' ראש חדש ניסן שנת השי"ח ועתה בשנת השל"ב הוציא ר' משה בנו שטר זה עליו וטען ר' חדיד' כי עברו בינו ובין אביו כמה קטטו' על משא ומתן שביניהם וזה החוב של כ"ח פרחים היה מקודם ונכלל בכלל המחילה כי אחר המחילה נשארה מריבה בין שניה' ואיך אחר יום א' נתן לו שמונה ועשרי' פרחים אחרים:
עוד ערע' על זה ואמר שהחתימות של החכם הר' אלעזר ן' יוחאי ז"ל ושל ר' שלמה נטיאל היו מזוייפות כי באותו יום שלאחר המחילה לא היה פה החכם הנז' אלא בטבריאה שהוא נמצא שם ביו' א' במחילה שנעשית פה וגם ביום שני שנכתב השטר הזה לא היה פה ועוד אחר י"ד שנה שעברו משנת השי"ח עד השל"ב איך לא תבע חוב זה כי הוא ידוע כי היו בדוחק זה רבי משה ואחיו שלא היה להם על מה שיסמוכו ולמה לא הוציאו השטר חוב זה בזמן צרכם שנראה שהמתינו עד שימותו העדים וגם עדי הקיו' שלא יגלה הזיוף כי העדים עצמם יאמרו שלא היתה חתימת' כו' משה השיב כי שטרו הוא קיים כי המחילה היתה לזמן קודם השטר ושלא היה יודע הוא בכל אלו השנים משטר זה אלא שיום אחד בהיותו מחפש בכתיבות אביו מצא שטר זה עם שטר אחר של סך גדול מזה מונחים תוך שטר כתובה אחד ועל זה אז הייתי נבוך מלחייב את חדידה לפרוע כי גם שלא היה בכלל המחילה כיון שנכתב יום אחר אחריה אפילו הכי היה נרא' דבר זה אחר כמה מריבות ושעשה לו מחילה ומיד יתן לו כ"ח פרחים גם ראיתי חתימת החכם הר' אלעזר נ"ע משונה מחתימות אחרות שלו גם ההגזמות והשבועות שהיה עושה ר' משה חדיד' כי לא היה חייב שום דבר אלא שהיה השטר חוב מזוייף דייני הקיום לא היו בחיים והייתי מסתלק ולא הייתי מחייבו לפחות שיהיה כמו דין מרומה ובין כך וכך נתקוטט חדידה עם ר' משה חסון והוציא סכין א' חדידה על ר' משה חסון להכותו ועל זה נכנסו אנשים ביניהם שלא בפני ועשו פשרה מן הכ"ח י"ז פרחים אחר כך הוציא כ"ר משה חסון שטר של יותר ממאתים פרחי' על החכם ה"ר משה צהלון מאותו הזמן שהיה גנוז תוך הכתובה עם שטר זה כפי דיבורו והחכם הנז' כחש בו כי מעולם לא קבל מה שהיה כתו' באותו השט' וחקרתי אני הרבה על אותו שטר וחתימותיו וכתבתי עליו עשר' ראיות שהיה מזוייף ובטלתי אותו ורצה רבי משה חסון להתלות בערכאות ועל זה עשה פשרה ביניהם בדבר מועט ומאז נתתי אל לבי לאמת כי גם זה השטר שעל ר' משה חדידה היה מזוייף כיון שנמצא עם שטר מזוייף כדין שטר של יתומי' שנמצא בין שטרות פרועי' וחקרתי עוד על שטר זה וראיתי שלא היה כתוב מיד סופר ולא מיד יודע בטיב כתיבת שטרות כתיבה בלתי מיושרת בהיות בעיר ת"ל כמה סופרים מומחי' ואם לא היה שום זיוף בענין היה נכתב על ידי סופר מתא ולא נודע מי היה זה הכותב שטר זה כתב קודם קנין במקו' שבועה ואחר כך מיד כתב וגם נשבע שבועה חמורה וכתב אדעת המקום ברוך הוא ואדעת הנשבעים באמת כמו לשון לעז ולא ידע לכתו' לדעת וחכם שלם כמו ה"ר אלעזר ן' יוחאי ז"ל לא היה חותם בשטר כמו זה אלא שנר' שזייפו חתימתו וכך נרא' חתימתו שהיא מכתיבת השטר עצמו למי שרואה אותו והביאו לפני כמה כתבים של החכם ז"ל שמו חתום בהם ואין חתימה זו דומה לשום אחד מן החתימות ולא בצורת האותיות ולא בצורת השרטוטין המורגלים בחתימתו והביאו לפני פנקס אחד שהיה בטבריא שהיה כותב וחותם בו החכם משא ומתן שבין אנשים והסכמות של הקהל ומניתי בו ל"ג חתימות שלו והיו בהן רובן אלעזר כתב א"ל וקצתן אלעזר האלף מחצי אות ובכל הל"ג לא נמצא אלא חתימה אחת מאלף שלמה אלעזר כמו שכתוב בחתימה של שטר זה וגם זאת אינה דומה לחתימה של שטר זה לא בתבנית האותיות ולא בשרטוטין וגם חתימ' שלמה נטיאל העד השני אינה דומה לחתימתו במקום אחר וגם החכם הנז' לא היה ראוי שיחתום עמו ומכל זה אני מבטל שטר זה ומאמת שהוא מזוייף ובא מתלאה קטנה מזו היו כופתין בעלי הגמרא את מי שהיו חוששין בו שזייף כמו ההוא דאנח ידיה אזרנוקא וחתם כדי שיהיה דומה לחתימת רבא שהיתה ידו מרתתת היה כשהיה חותם ואנחנו אין בנו כח ליסר כדי להוציא הדבר לאמתו אבל בראיות אלו נרא' לי לבטל שטר זה כמו שכתבתי וראוי דיינין שבעי' לעשות גדר וסייג לדבר זה לשבר יד המזייפים ולשבר מתלעות עול המוציא שטר להוציא מעות שלא כדין נאם המביט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |