שו"ת מבי"ט/ג/כד
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ראובן אנוס נפטר באיי הים והניח בנות ואשה ונכסים שהיו עמו ושלח הנכסים לאשתו להשיא את בנותיו ובעודה בארץ נכרים אנוסה בכלל האנוסים השיא' א' מהבנות ואחר כך שמה לדרך פעמיה לחסות תחת כנפי השכינה היא ובנותיה גם הנשואה עם בעלה אחר כך השיא' השנייה ונתנ' לה גם כן נדונייא ונכסים כמו לראשונה אחר כך השיא' את השלישית לבן אחיה ואמרו בשעת הנישואין שתתן לה כא' מבנות' השיבה אם הבנות שלא נשאר לה כי אם מעט מזער לזקונותה אבל אחר מיתתה תהיה הכל לבתה ועל זה סמכו מצד החתן ונשא ואחר שנשא שלח כתבי' אבי החתן לאחיו לפרנקיאה באמרו למה הנחת את אחותנו לבא בביתה בלא נדונייא ונכסי' השיב האח שבפרנק' לאבי החתן הנה כתבנו לידה מעזבון נכסי בעל' להשיא את בתה יותר מת"ק סולט' בתכשיטין ומעו' גם מטלטלי בית ולכן תקח ממנה נדונית בתה אחר כך נפטרה הזקנה לבית עולמה ונמצאו פה שתי הבנות בירושת אמן הנשואה ביניהם עם נדונייא רבה והנשואה בחופה וקידושין בלתי נדוניא ואין לה עוד שום יורש כי אם אלו הבנות ועתה ילמדנו רבינו אם הדין לחלוק על הבנות בירושת אמן או אם תקח הבת הנשואה כל נדונייא הכל הואיל והבטיח' הזקנה בשעת הנישואין שאחר פטירתה תהיה הכל לה ומה גם בהראות כתב אח הנפטרת שכתב לאבי החתן שתקח ממנה הנדונייא שמסר הוא לידה לתת לבתה מנכסי עזבון בעלה:
איברא שהדברים שהבטיחה הזקנה לתת עזבון נכסיה אחר פטירתה לבתו הקטנה אלא הדברים עברה בינה ובין החתן ואביו להיותם קרובי' ואחים לא עבר זר בתוכם. ומאור תורתנו יורינו רבינו:
תשובה אף על גב דקיימא לן כמאן דאמר בכתובות שניה ויתרה היינו כשמת האב ונשאר בן וב' בנות וקדמה ראשונה ונטלה עישור ומת הבן כל מה שנשאר מנכסיו הן שוות בחלוקה ולא תקח הבת השניה אלא חצי הירושה די ויתרה על מה שלקחה אחותה וזכתה בעישור שלה הבת על בת אין לה עישור נכסים אבל בנדון דידן כשמת האב ירשו השלשה בנות שלא היה לו בן ועדיין לא נשאת שום אחת מהן ונשארו כל הנכסים לשלשתן חלק שוה וכיון שהאם השיאה שתי הבנות ונתנה להם מנכסי אביהן נדוניא רבה כמו כן היתה חייבת לתת לקטנה כי כל הנכסים שבידה היו בחזקת אביהן שהיא לא הראה שום כתובה ולא תפסה מה שנשאר בידה לכתובתה ולא נשבעה אפילו היה לה כתובה ומה שהשאירה בידה אמרה שהשאירה לזקונתה כי בזה מודות שתי הבנות הנשואו' אלא שהן מכחישות מה שכתב בשאלה כי אחר מיתתה תהיה הכל לבתה ואפי' לא היתה אומרת כן כל הנכסים הם בחזקת אביהן וכמו שהשיאה ונתנה לשתי הבנות היתה חייבת גם לשלישית ואם מה שנשאר בידה היה שלה לכתובתה לדעתה גם שלא היה לה שום שטר כתובה למה נתנה לשתי הבנות לכל אחת כתובה מרובה ולשלישית לא נתנה אפילו רביע ממה שנתנה לכל אחת מהן היה לה לחלק שליש לכל אחת ממה שנתנה לשתי הבנות ואם נתנה לשתים כל מה שנשאר מנכסי אביהן כי מה שנשאר בידה אמרה שהוא שלה היא היתה חייבת לפרוע לזו משלה כיון שנתנה חלק המגיע לה מנכסי אביה לשתי אחיותיה שלא היתה יכולה לומר שכל הנכסים שנשארו בידה מבעלה שכלם היו שלה והיא רצתה לתת משלה לשתי הבנות מה שנתנה ולא לשלישית מפני שכל הנכסים היו בחזקת אביהן ושלשתן יורשות בשוה ומעולם לא נמצא לה כתובה אלא אפילו בחוקי הגויים שנשאת שם ביניהם ולא תבעה כתובה פה בב"ד ולא נשבעת ומתה אם כן הכל היה בחזקת הג' בנות היורשות נכסי אביהן וזאת הירושה שנשארת עתה אחר שמתה היא אינה ירושה משלה אלא משל אביהן וכבר לקחו השתים חלקן ויותר אחר מיתת אביהן ומה שנשאר עתה ראוי לזו השלישית עד כדי סך כתובה כל אחת מן הב' אחיות ואם ימצא יותר כל אחת תטול חלק שוה:
עוד יש ראיה לבירור זה כי כל מה שהיה ביד אמן כתב אחיה מעיר פירארה כי אחר שהשיאה השתי בנות ונתנה להן לכל אחת יותר מאלף פרחים שהיתה מביאה להשיא הבת השלישית כי נתן בידה מנכסי בעלה להשיא את כולן וגם כתב אחר מבעל אחות זו היה כותב שהיתה מביאה יותר מאלף פרחים הכל לזה הבת וגם אחות זאת אם הבנות יודעת כל זה גם זו הבת המחזקת עתה בירושה כפי' דבריהם ועל זה נרא' לי שנוכל לדון בדין תורה שתקח זאת השלישי' ממה שנשאר מאמו סך כמו שלקחו הב' ואם יראה לדיינים לעשות אי זו פשרה במה שנשאר קרוב לדין זה יעשו כמו שיראה להם:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |