שו"ת מבי"ט/ג/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מבי"ט ג ז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

סימן ז

שאלה ראובן ושמעון עשו שותפות באנדירנופל באופן שילך ראובן דרך ים למצרי' ויבי' סחור' לאנדירנופל והריוח יחלוקו כידוע ביניהם ובא לוי ונתן לראובן גם כן מעות להבי' סחורה בתורת פאטוריאה והלך ראובן לדרכו וקנה הסחורו' ובחזרתו נטבע בים בתוך הנמל של אסכנדרי' ועלו מן הים קצת סחורות ובא יורש ראובן מצידון לאסכנדרי' ותפש כל הסחורו' כי חשב שהם שלו בתור' ירושה ושמעון ולוי נתפשרו באנדירונופל עם אלמנת ראובן בפחות מכתובתה שהיתה כתובה י"ב אלפים לבנים ונתפשרו על שמנת אלפים לבנים ולקחו ממנה הרשאה על נכיית כתובתה ושלחו מורשה מצדה ומצד האלמנה לאסכנדריה אצל היורש ועמד המורשה לדין עם היורש וטען טענותיו היורש הנזכ' בבית דין באופן שמכח דין זכה היורש לעכב אצלו הסחורות והמורשה נתפשר עם היורש באופן שיסלק ידו מן הסחורות ונתן לו מתורת מתנה חמשים פרחי' ועשו שטר ביניהם ולקח המורש' כל הסחורות והלך לו לאנדירנופלא אצל שמעון ולוי והאלמנה ועתה שמעון ולוי רוצים לנכות מן האלמנה החמשי' פרחי' שלקח היורש באמר' שתלך לגבוי מהיורש אף היא תשיב אמריה כי אין לה עסק דברי' עם היורש אחר שבכח הרשאתה והרשאתם עשה המורשה מה שעשה ויש בידה שטר חוב עשוי על שמעון ולוי בשבוע' הפשרה שנתפשרה עמהם בזה האופן שנתחייבו שמעון ולוי לתת לאלמנה שמנת אלפים לבנים תוך שלשים יום להגעת הסחורות לאנדירנופלא בין אם יבא מעט או הרב' וטוענת האלמנה שיקיימו שבועת' או אחר שהם רוצי' לנכות מהסך שנתפשרו בטל' הפשר' מעיקרא ותובע כל כתובת' משל' והם רוצים להעמיד הפשרה ולנכות לה הנ' פרחים ועתה יורנו רבינו מורה צדק הדין עם מי ואם יהיו עבריינים על השבוע' ואם יש לאלמנה צד תביעה עם היורש ומאת ה' תהיה משכורתו:

תשובה אם הסחורו' שיצאו קצתם מן הנמל היו ידועות שהיו של שמעון ולוי איך זיכו ב"ד ליורש ראובן שיעכב בידו הסחורות עד שהוצרך המורשה לתת חמשי' פרחים ליורש כדי שיסלק ידו מעל הסחורו' ואחר שזכה היורש בסחורות מכח הדין כמו שכתוב בשאלה איך נתרצה לתת כל הסחורו' על חמשים פרחים שנתנו לו כי מסתמא הסחור' שיצאו מן הנמל ונתנם למורשה היו שוות הרבה שהרי שמעון ולוי הם רוצים לנכות לאשה כחמשים פרחים וליתן לה תשלום השמנת אלפים והיא אינה רוצה אלא שיתנו לה כל השמנה אלפים כמו שהתנו עמה ונשבעו לה נראה שיש בסחורה שהביא המורשה די לח' אלפים והות' לשמעון ולוי לקצ' הסחורות שלהם וכי תימא במה שכתוב שמכח הדין נתנו זכות ליורש ראובן והב"ד שדנו צריכים ליתן טעם לדבריהם:

ענין תביעת האלמנה כתובת' מסחורות אלו אם היו ידועות לשמעון ולוי לא היה לה דין לנכות כתובתה מהן כי אין שעבו' לאשה על עסקא או על שותפות שביד בעלה כשמת אלא מחלקו ואם טעו בזה שמעון ולוי שחשבו שהיה לה שעבוד על סחורותם הפשרה היא בטעות ואינם חייבים לתת לה אלא מה שהיה לבעלה בו זכות בסחור' שלו בשותפו' עם הסחורות שלהם ומצד השכירות שהלך בשליחותם במה שהיה זוכה בעלה היא לה זכות ולא ביותר ואפשר להליץ בעד ב"ד כי לא נתברר אצלם שאלו הסחורות שעלו מן הים ותפשם היורש היו הסחורות שקנה ראובן ממעו' שמעון ולוי וטעו היורש שהכל היה לאביו או שהיו אות' הסחורו' שעלו מן הים של אחרים כי כמה סוחרים היו באים בסחורתם באותה ספינה ושאר ספינות שנשברו עמה או שהיה כבר אבודו' הסחורות ביאוש בעלים וזכה היורש אות' מן ההפקר אעפ"י כי כל זה היה צריך דקדוק הרבה ועכ"ז היורש היה יודע שמה שזכה ממה שעלה מן הים היה מכח הסחורות של השותפות וידע שהאלמנה נתפשר' כבר עם שמעון ולוי ורצה לתת למורשה כל הסחורות מכח ההרשאה של האלמנה ושמעון ולוי ואם כן הדין הוא שכיון שהם נתחייבו ונשבעו לתת לה ח' אלפים לכתובתה בין יבוא מעט או הרבה כמו שכתוב בשאלה חייבים לשלם לה כל הח' אלפים מכח הקנין והשבועה כי החמשי' פרחים שנתן המורשה ליורש היה לתועלתם שמסר בידו כל הסחורות:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >