שו"ת מבי"ט/ב/ריב
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ראובן שהיה לו שטר חוב על שמעון מסך מה והלך שמעון למדינת הים ונזדמנו נכסים משמעון ביד לוי ובא ראובן ועכבם מפני החוב אשר על שמעון ויהודה בשמעו שבאו נכסים משמעון ליד לוי הוציא שטר חוב שהיה לו על שמעון מסך מה מוקדם על שטר חוב ראובן וראובן הוא טוען שאף ששטר חוב יהודה מוקדם משטר חוב שלו עם כל זה הנכסים מטלטלים הם ומטלטלי' אין להם דין קדימה זאת ועוד טוען ראובן שאף ששטר חוב של יהודה הוא מוקדם עם כל זה זמן הפירעון שלו הוא מאוחר לפירעון של ראובן והוא הוא הזוכה בנכסים ולא יהודה שעדיין לא הגיע זמן הפרעון כאמור ועוד טוען ראובן ואומר שהואיל וזמן הפירעון מהשטר חוב שלו הוא קודם לפירעון מהשטר חוב של יהודה לפחות יהיו שניהם שוים לפירעון ליקח כל אחד מהנכסים כפי ערכו של החוב וזה יזכה מפני קדימת זמן כתיבת השטר חוב וזה יזכה מפני קדימת זמן הפירעון: ילמדנו רבינו נר ישראל הדיין המצויין המוצי' דינו לאמיתו הדין מכל הפרטים האלה כמבואר ולך תהיה צדקה:
תשובה אם הנכסי' הללו של שמעון שהם ביד לוי נתנו אחר שנכתבו הב' חובות על שמעון אין שום קדימ' ליהוד' כלל על שט"ח של ראובן כיון שכת' בשניה' דקנאי ודאקנ' וכל הקודם לגבות זכה ואפי' הוא אחרון וכמ"ש הרמב"ם ז"ל פרק עשרי' ובחושן משפט סימן ק"ד ואם לא תפס שום אחד מהם ובאים לגבות כאחת ואין בנכסים כדי שיגבה כל אחד חובו חולקין הנכסים ביניהם בשוה עד שיפרע מחובו כדעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל פ' כ' ואם הגיע זמן פרעון המאוחר קודם זמן פרעון המוקדם כתב הרשב"א ז"ל בתשובה אל"ף קי"א שאם אמר ב"ח שני כיון שהגיע זמן חובי גובה אני את שלי ולכי מטי זמן גוביינא טרפא ליה מינאי נראה שהדין עמו והטעם לפי שהבעל חוב מוקדם אין לו כלום בנכסי לוה עד דמטי זמן גוביינא וטרפא ליה דהא קי"ל מכאן ולהבא הוא גובה הילכך כ"ז שלא הגיע חובו אותו שהוא מאוחר והגיעו זמנו טורף אותו בחובו ותדע דהא איבעי מריה דארעא לזבוני עד שלא הגיע זמנו של ב"ח מצי לזבוני ולא מצי ב"ח לעכב כו' ומה שכתב בח"מ סי' ק"ד שכל מי שקדם זמן קנין של שטרו קודם הוא לגבות אפי' הגיע זמן הפרעון של המאוחר כו' היינו לכשיגיע זמנו אז יגבה מן הלוה או מן הלוקח או מזה המאוחר אם גבה קודם אבל בנ"ד ששניהם שוים בשיעבוד כיון שהגיעו זמנו של מאוחר יגבה הוא כדאמרי' ואפ"ה נ"ל דב"ד אין מגבין למאוחר אלא כפי מה שיראה בעיניהם שלא יבא להפסיד הב"ח הקודם וכמ"ש הרשב"א בסוף תשוב' זו שאם המאוחר אינו מן העיר והגבוהו מטלטלים דאפשר דבכי האי המוקדם מעכב שאם נגבה לו מטלטלים אלו יוליכם עמו ונמצא מוקדם מפסיד לכשיגיע זמנו ע"כ והכא נמי כיון שיש זכות למוקדם באלו המטלטלי' לכשיגיע זמנו לא יפקיעו ב"ד זכותו להגבות עתה למאוחר כל חובו ולא ימצא הב"ח מוקדם אח"כ ממה לגבות ואפי' הי' זמנם שוה כי דין לוה ולוה ואח"כ קנה או לוה מב' ביום א' הכל שוה לענין גביה ואם בנ"ד הנכסים שהם ביד לוי משמעון נקנו קודם שלוה שמעון מראובן אחר שלוה מיהודה ונשתעבדו הנכסים לו לבדו אפ"ה אם תפס המאוחר אין מוציאין מידו שכבר פשט המנהג משום תקנת השוק שלא לטרוף מטלטלי' מן הלקוחות כמ"ש בח"מ סי' ס' אבל אם הם עדיין ביד הלוה או ביד אחר כי נ"ד שלא לקחם ולא גבאם אחר ב"ח המוקדם קודם כי לו נשתעבדו ולא למאוחר ולכן אין ב"ר מגבין מטלטלין למאוחר אפי' שקדם זמנו לזמן המוקדם נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |