שו"ת מבי"ט/ב/קסז
< הקודם · הבא > |
שאלה על דבר מה שאיר' בין שני אחים צדקה ויהודה בני ראקי שהיה להם בית ירושה מאביהם ועל ידי מריבה שהיתה ביניהם אמרו זה לזה תקנה ממני חלקי או אקנה ממך חלקך ונתפשרו ביניהם בפני כמה אנשים ורצה ברצון נפשו צדקה למכור לאחיו יהודה חלקו בת"ש פרחי' ואמרו שימתין ויתיישב במחשבתו כדי שלא יתחרט אח"כ מהמכירה ולא רצה ואמר כי בישוב דעתו היה מוכר וגם בנו הגדול החזיק ביד אביו שימכרם ושהיו שמחי' במכיר' ועל אלו הדברים הלכו מיד שניהם לבית השופט וכתב ביניהם שטר מכירה הנקרא חוגי' שמכר צדקה ברצון נפשו מכירה גמורה ליהודה אחיו כל החלק שהיה לו בחצר ובבתים וזכה יהודה בשטר החוגי' ההוא ובבואם מאת השופט ניחם ונתחרט גם אשתו צעקה חוצה למה מכר נחלת אבותיו וגם שהיו הבתים כולם משועבדים לכתובתה והלך לב"ד וטען שנתתרט מכל מה שמכ' בפני השופט ושלא קיבל שום מעות ולא עשה קנין וגם לא אמר לו שיחזיק בבתים ועל זה הביא עדות שלשה אנשים רבי נוגים ור"י ורבי עיש והעידו בפני ב"ד שלא היתה המכירה כי אם בדיבור בעלמא שלא בקנין ושלא באמיר' לך חזק וקני ולא מסר לו מפתח ולא פרע לו שום מעות אז כי המכירה היתה ביום ראשון ושאחר כך ביום שלישי פרע לו המעות.. אחר כך באו שני עדים ר' שלמה ורבי חיים והעידו בתורת עדות גמורה שאחר עבור זמן ביום שלישי ראו שלקח יהודה את אחיו צדקה בנערי השופט לכופו לקבל דמי הבתים והיו הם באים אז לבית השופט עם קצת יהודים מנכבדי הקהל ויצא נגדם יהוד' בריש גלי והגזים לנגדם ואמר שמי שיעיד או ידבר בענין שיעשה שהשופט ייסר אותם על זה. אחר כך בא ר' יעקב והעיד בתורת עדות גמורה איך ביום שני אחר המכירה בא ר' צדקה ורחל אשתו ונתחבאו אצלו ובורחים לבלתי קבל המעות דמי החצר והבתים הנזכ' בעל כרחם בבית השופט ושהיו מצטערי' ביותר אם תתקיים המכירה ועוד העיד לפנינו שאמר השופט לצדקה שאם לא יקבל המעות דמי החצר והבתי' שישים המעות דמיהם בפקדון ביד שליש גוי בנאמנות וכן העיד ר' יעקב בן מזל כמו ר' יעקב העד הנזכר. אחר כך בא החכם ר' אהרן והעיד שחלה פני יהודה שישלים עם אחיו צדקה ויחזור לו הבתים וכל מה שהפסיד על הענין שיפרע ולא אבה שמוע אחר כך בא ר' יהודה בן רבי עמרם והעיד בתורת עדות גמורה שראה את יהודה ראקי מסבב ועמו נערי השופט והוליכו לר' צדקה לבית השופט להכריחו לקבל דמי הבתי' ועוד העיד שגם לעולם אחר שהכריחוהו לקבל המעו' תמיד היה מתרעם וקורא תגר שאין רצונו במכירה ההיא כלל ע"כ העדיות שהעידו העדי' הנזכרי' בפני החכמים ה"ר יוסף וה"ר משה ור' שמואל עמדון ובאו הם חתומים בעדויות ועל אלו העדויות נראה שאין במכירה זו ממשות שאעפ"י ששטרו' העולים בערכאו' העכו"ם כשרים בשטרי מקח וממכר לא עדיפי משטרי ישראל שאם איש אחד אמר ברצון נפשי אני מוכר ביתי לפלוני וכתבו לו שאני מוכרה לו ברצון נפשי אינה קנייה לו כיון שאין כאן קנין סודר ולא כתיבת מעות ולא חזקה ואפי' שעל דיבור ושטר זה הלך מעצמו והחזיק בבתים אינה חזקה כיון שלא אמר לו לך חזק וקני וכ"ש בשטרי של גוים כי השטר של ערכאות העכו"ם אינו כשר אלא כשיתן המעות בפניהם ושיהי' ככתוב בפנינו מנה פלוני לפלו' כך וכך דמי מקח ומעות החוב וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פרק כ"ו ובנדון דידן כשנכתב החוג"י לא נמנה המעות ואח"כ כשנמנה המעות שהוא עיקר הקנין היה באונס גמור כמו שהעידו העדים וכיון שבנתינת המעות בפניהם היתה מתקיימת המכירה בכתיבת החוג"י וקבלת המעות היתה באונס אין כאן מכירה ואפי' שהלך אחר כך והחזיק בבתים אינה חזקה כיון שהיתה שלא בפניו ולא אמר לו לך חזק וקני כמו שאמר רבא פרק חזקת הבתים בפניו לא צריך למימר ליה לך חזק וקני כיון שנתרצה למוכרה בכך מעות והחזיק בפניו קנה ושלא בפניו צריך למימר ליה לך חזק וקני ואפילו שהיה שטר זה שכתב לו אח' שנתרצה כמו שטר קנין לא שטר ראייה לבד כמו שכתבו הרבה מהמפרשים ז"ל שכיון שכתוב ב' מכרתי או נתתי שקונה כמו שהביא בהגהה פרק ראשון מהלכות מכירה והרשב"א בתשובה אפ"ה אינו קונה אלא כשמוכר שדה מפני רעתה אפי' בשטר של קנין שדי מכירה לך אבל בשאר קרקעות לא קנה בשטר עד שיתן הדמים כמו שכתב בח"מ סי' קצ"א וגם במקום שנוהגים לכתוב שטרות וכתב הרא"ש בתשוב' כלל י"ח נראה שבזמן הזה אין רגילין בדייני ישראל וגם לא בערכאות העכו"ם לקנות בשטר לא במכר ולא במתנה אלא מקיימים המכר או המתנה באחד מן הקנינים דשייכא בהו וכותבים השטר לראיה הילכך כולם כשרים בערכאות העכו"ם עכ"ל:
ושטר זה כיון שלא היה באחד מן הקניינים אינו מועיל כלל כי נתינת המעו' היה באונס כמו שהעידו העדים וגם אם נכתב מיד והחזיק בבתים כיון שהיה שלא בפניו או שלא מדעתו שלא אמר לו לך חזק וקני אינה חזק' כמו שכתבתי: נאם הצעיר משה בר' יוסף זלה"ה מטראני כ"א אלול: הדבר פשוט שאין במכירה זו ממשות מאחר שאין כאן שום אחד מדרכי הקנייה כמו שכתב הרב למעלה נאם הצעיר יצחק בכמ"ר אברהם ן' ארחא זלה"ה:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |