שו"ת מבי"ט/ב/נא
|
< הקודם · הבא > |
שאלה נשאלתי על דבר ראובן שהי' לו שפחה וילדה ממנו בן ומת הוא ויש לו אשה ואין לו זרע כי אם זה הבן אם תתייב' האשה או תחלוץ או תפטר מיבום וחליצה ע"י זה הבן וענין לידת זה הבן כתבו שהיה כך כי הוא הטביל שפחתו לשם חירות וכתב לה גט שחרור ולא נודע עדיין בבירור אם היתה מעוברת קוד' השחרור או שמא נתעבר' אחר השחרר' שלא הוכר עוברה בעת שהטבילה ולא עברו ימי וסתה ג' חדשים ואעפ"י שנולד הולד לזמן ט' חדשי' מיום ששהת' ולא ראתה ווסת שהוא כמו כשני חדשי' קודם הטבילה עדין יש לספק שמא הוא בן ז' ונתעברה אחר השחרור שהרי היתה עמו בבית וצריך לברר מה שכתוב שהטביל שפחתו לשם חירות וכתב לה גט שחרור כי קודם צריך שיכתוב לה גט שיחרור ואח"כ תטבול והרי היא כמו גיורת וזהו כשהטבילוה קודם לשם עבדות שאם לא הטבילוה קודם לשם עבדות אינה עדיין שפחה אעפ"י שקנאה וכמו שכתוב ביורה דעה סי' רס"ז ובכולם כל זמן שלא הטבילו לשם עבדות דינו כגוי לכל דבר ולאחר שיטבילנו לשם עבדו' הוא עבד וחייב במצות שהעבד חייב בהן ע"פ וא"כ שפח' זו אם לא הטבילוה קודם לשם עבדות אינה שפחה אפילו קנאה אלא גויה ובנה ממנו אינו בנו ויכולה אלמנת ראובן להתיבם אפילו לדעת הגאונים דדוקא שפחתו הוא דאמרינן דודאי או שמא שחררה דאין עושה בעילתו בעילת זנות אבל בגויה א"א אלא שתהיה בעילתו בעילת זנות וא"כ אפילו ששחרה אח"כ והטבילה אין השחרור כלום אפילו קנאה כיון שלא הטביל' קודם ועדיין יש לה שם גויה כי הטבילה לא היתה אלא על שום חירות שהיתה שפחה קודם ואע"ג דגיורת שטבלה לשם נדתה וגר שטבל לשם קריו עלת' להם טבילה להיות גרים היינו משום דהיו נוהגים קודם בדרכי ישראל שהגיורת קבלה כבר עול מצות והיתה שומרת ימי נדה והגר היה נימול ונזהר שלא להתפלל בהיותו בעל קרי אבל זאת שנבעלה קודם בלי טבילה כי לא הוזכר שטבלה אלא עתה לא יועיל לה טבילתה זו להיות גיורת ואפי' לדעת הגאונים תתייבם ואת"ל שכיון שהטביל' היתה לשם יהודת' בין שתהיה שפחה או גויה יועיל לה ותהיה גיורת משעה שטבלה א"כ יהיה ספק עתה אם נתעברה קודם ואינו בנו דהוא בן גויה או נתעברה אחר הטבילה וילדה לז' והוי בנו ואם שפחה זו הוא ידוע שטבלה קודם לשם עבדות ונבעלה אח"כ ותוך ג' חדשים כתב לה גט שחרור ונתיחדה עמו יש ספק אם הוא בן ט' לבעלה ראשונ' והוי עבד להרמב"ם או בן ז' לטבילה אחרונה והוי בנו אפילו לדעת הרמב"ם דאפי' בשפחתו הוי עבד ותתיבם וכיון דאיכא ספק אם הוי בת ז' לבעילה שניה שהיתה כבר משוחררת חולצת ולא מתיבמת משום ספקא:
ואני אומר דאפילו שראוי לחוש לדעת הגאונים בענין שפחתו משום דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות בנדון זה נוכל לסמוך על דברי הרמב"ם ז"ל והרשב"א ז"ל שהסכים עמו בראיות ברורות כמו שכתב הרב המגיד ז"ל ותתייבם משום דאיכא כעין תרי ספקי ספק תתייבם כדברי הרמב"ם ז"ל אם נתעברה קודם או לא תתייבם כדברי הגאונים בין נתעברה קודם או אח"כ ואם תמצא לומר לא תתייבם כדברי הגאונים ספק אם טבלה קודם לשם עבדו' כדאמר לעיל או לא טבלה קודם אפי' לדברי הגאונים תתייבם שהוא בן גויה אפי' טבלה אח"כ לשם חירות כדאמר לעיל דלא עלתה לה טבילה דאפי' תימא דעלתה לה דלמא נתעבר' מבעילה ראשונה וילדה לט' כדרך רוב היולדות ותתייבם אפילו לדעת הגאוני' דלא היתה שפחה אלא נכרית וילדה כמוה וא"כ יש שני צדדין להקל שתתייבם האשה צד א' להקל סברא הרמב"ם ז"ל והגאונים אם לא טבלה קודם ולא יועיל לה טבילה אח"כ ואפילו את"ל שמא נתעברה קודם וצד ב' להקל לדעת הרמב"ם ז"ל אם טבלה קודם ונתעברה מבעילה ראשונה וילדה לט' ונאמר כך ספק מטבילה א' ומתייבמה להרמב"ם ספק משניה ופטורה מיבום וחליצה ואת"ל משניה שמא לא טבלה קודם ומתייבמת לכ"ע בין מבעילה ראשונה או שני' לכ"ע אם לא תועיל טבילה שניה ואפילו תועיל שמא מבעילה ראשונה ילדה לט' ולכ"ע מתייבמת:
וגם אין לחוש לטעם שכתב החכם הר' אלעזר שאפי' לדעת הרמב"ם ז"ל בשפחתו חולצת שלא כדעת מ"מ שהרי כתבתי כמה ראיות לקיים דברי בעל המגיד ז"ל:
ואם יתברר בירור גמור שטבלה קודם לשם עבדות ליכא אלא ספק ילדה לט' מתייבמת להרמב"ם ז"ל ספק ילדה לז' ופוטרת והוי ספקא דאורייתא ולחומרא וחולצת ולא מתייבמת אפילו לדעת הרמב"ם ז"ל נאם המבי"ט:
כ"ה סיון השכד' וכפי מה שראיתי בטופס שאלה אחת בנדון זה שאחר שנתעברה הטבילה א"כ בשעת עיבור היתה נכרית ובנה הוי ולא בנו ואשתו מתייבמ' שנת השכ"ד:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |