שו"ת מבי"ט/ב/כז

שו"ת מבי"ט ב כז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

סימן כז

שאלה ילמדנו רבינו ראובן עשה שותפו' עם אלמנת שמעון בעשיי' מלאכ' ידועה להם וראובן נתחייב שלא יעשנה עם שום אדם לא יהודי ולא גוי בגבול פלוני והיא גם היא נתחייבה שלא תעשה אותה מלאכה עם שום אדם כל זמן שראובן שותף עמה ונטלו שניה' קנין ושבועה על זה ככתוב בשטר השותפות שכתבו ביניהם והנה העתק השטר אות באות שלוח ולפי שרבו ביניהם קטטות ומריבות הסכים ראובן להפרד מחברת אלמנת שמעון וחלקו השותפות וכל כלי האומנו' ביניה' לחצאין ובררו חשבונותיה' היטב ונתפרדה חבילת' ותכף התחי' כל אחד מהם לעשו' מלאכ' בפני עצמו אלא שראובן עושה לו לעצמו לבדו והיא עושה מלאכה בשותפות גוים ועתה תובע' אלמנ' שמעון את ראובן בכח שטר השותפו' שלא יעשה מלאכ' זו עם שום אדם כלל בלי חברתה כדי שלא ילמדוה זרים ויבואו לידי הפסד בניגוד האומנים וראובן טוען כיון שבחילוק השותפות ובכל כלי האומנו' לקחה חלקה משלם הרי נתרצי' בחילו' ושוב אינו רוצ' לחזו' להיות שות' עמה:

ועוד טוען שכיון שהשותפו' לא היתה לזמן קצוב די מה שנשתתף עמה עד עתה זה קרוב לשלשה שנים שהרי אין זמן קצוב בשטר השותפו' ואת"ל שאין ראיה מספק' לשיוכל ראובן לעשות מלאכה זו עם מי שירצ' לפחו' יעשנ' לעצמו בלי שום חברה ושותפו' איש זר כי לא יתכן שבשבי' הניגודים ירצה לאבד אומנותו אדרב' הוא טוען כנגד' שהואיל והוא אינו רוצה להשתתף עם שום אדם מי נתן לה רשות להשתתף היא עם גוי' ללמד המלאכ' לזרי' והשיב' היא על זה שכיון שהו' נפרד מחברתה היא רוצ' לעשות שותפו' עם מי שימלאנ' לבה. עוד טוען ראובן שהאלמנ' הנז' חייב' לו ק"ה סולט' שפרע על פיה בחובו' בעלה ע"מ שתפרעה היא לו בעת החילו' כשיהיו לה מעו' והנ' עתה שחלקו השותפו' נשארו בידו נ"ו סולט' מחלק' ורצ' לעכב' בידו לגבו' מקצ' חובו והשא' שהם מ"ט סולט' תפרע' לו היא תיכף והשיב' היא על זה שלא פרע הוא הק"ה סולט' הנז' רק מצדו שהוא ג"כ חייב בשותפו' בעלה ואמרה שיש לה עד אחד על זה וכשראה ראובן את העד חשב שהוא יגיד האמת ואמר שהוא מקבל עדותו כשני עדים אז העיד העד יותר ממה שטענ' האלמנה ואמר שכשפרע ראובן את המעו' הנז' אמר הרי המעות הללו נתונים לה במתנה ואם תרצה בשום זמן לפרעם לו הרי מוטב ואם לאו יהיו במתנ' כנז' וב"ד כתבו וחתמו דברי העד והנה גם טופס קבלת עדות זה שלוח בכלל הכתבים עתה טוען ראובן שהמתנה שאמר העד להד"מ ועוד דהשתא יהיב אדעתא שהעד ההוא נוגע בדבר משני טעמים האחד לפי שהיא חייבת לעד ההוא ק"ה סולט' זה ימים ושנים ויש בינו ובין האלמנה תנאי שתפרעם לו עשרים סולט' בשנ' ואם יחייבו' לפרו' לראובן הק"ה סול"ט שלו לא ישאר לה כלום ויפסיד העד ההוא:

והטעם השני הוא שלא די שמנע' בעדות זו מלהוצי' ממנה המ"ט סולט' אשר נשארו עליה אלא אפי' הנ"ו סולט' שהיו תחת יד ראובן הוציאו מתחת ידו כדי שתפרע לו מהם והראיה שתיכף ומיד כשקבלה אותם מראובן פרע מהם לאותו העד עשרים סולט' שהיה לה לפרוע לו בשנה זו על כל פרטי הטענות הללו אחד לאחד יורנו מורינו מורה צדק הדין עם מי ושכרו כפול מן השמים עוד טוען ראובן כי רמוהו בכתיבת השטר שלא קראוהו לו אחר הכתיבה להודיע מה כתוב שם. ועוד טוען שהתנו אז בהדיא שהוא לא יכול לעשות שותפות עם שום אדם זולת עם האלמנה בתוך הקאדיליק' של חלב:

ועוד נשבע הוא כמה שבועות שלא לקחו ממנו שום קנין ושום שבוע' ועל זה הפרט אומ' שישביעו את החכם ה"ר שלמה אלקאביץ נר"ו כי הוא היה מצוי שם:

תשובה ראינו טופס השטר והמעשה ב"ד של עדות העד אחד ועל ענין חילוק השותפות נראה שיש לראובן רשות לעשות המלאכ' בפני עצמו אלא שאינו יכול לעשות אותה מלאכה עם שום אדם כיון שאינו עושה המלאכה בחברת האלמנה כי על זה הוא שנשבע בשטר שביניהם וכן נראה מלשון השטר עצמו שכתוב בו וכמו כן נשבעה האלמנה שלא לעשות עם שום אדם כל זמן שישתתף עמה ראובן הנז' שנראה שראובן הוא בבחירתו להיות שותף עמה או שלא להיות שותף כי לא נתחייב למעלה אלא שלא לעשות עם אחר כי אם עמה וכיון שאינו עושה עם אחר אינו חייב לעשות עמה ויכול הוא ליקח מעות מאחרים לסיוע עשיית המלאכה ולתת להם חלק מהריוח כיון שאינו מלמדו ולא עושה המלאכה עצמה עם אחר כי מה שנשבע הוא שלא לעשו' המלאכה עם אחר ומשמעות לשון זה הוא לענין אומנות המלאכה שלא יעשה עם אחר לא בענין שתוף מעו' אבל היא יכולה להשתתף עם אחר כיון שהו' אינו רוצה להיות שותף עמה כמו שנראה מזה מלשון הכתוב בשטר שלא תוכל לעשות עם שום אדם כל זמן שישתתף עמה וכו' ועכ"ז ראוי לקהל לעשות תקנה ולחייבה שלא לעשות עם הגוי כדי שלא יתפשט האומנות לגוים ולענין העדות אם יתברר שנתקבל העדות בפני ב"ד של שלשה אינו יכול לחזור בו והיא פטורה ואם לא יוכל להתברר שהיו ב"ד של שלשה בשעת קבלת העדות תשבע היא ותפטר.:

גם אם יתברר בב"ד שהעד נוגע בעדיות כפי מה שכתוב בשאלה שהיה לו הנאה בעדות הנז' אינו נאמן כלל כי לא קבלו עליו אלא לעד א' כשר במקום שנים כמו שכתוב בקבלת העדות אעפ"י שהו' אחד קבל עדותו כשני עדים כשרים ובטענות כתוב דהשתא יהיב אדעתי' שהעד ההוא נוגע בדבר משני טעמים וכו' וגם כי באלו הימים שעברו כתבנו על שטר זה שהיה קיים ולא היה רשות לשום אחד מהם להפרד מחבירו לא הראנו אלא נוכח השטר לבד ועתה ראינו כל הטענות והעדויות נאם המבי"ט והר"י קארו יצו חתם בו:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >