שו"ת מבי"ט/ב/א

שו"ת מבי"ט ב א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

סימן א

נשאלתי על מי שגרש את אשתו ע"מ שלא תנשא לשמעון לזמן קצוב אם יוכל ראובן המגרש לבטל התנאי ותוכל להנשא לשמעון ומפני שיש שתי תשובות להרי"ף ז"ל בענין זה נר' לפי פשטן סותרת זו את זו בא' מהן כתב שאינו יכול לבטל ובא' שיכול לבטל וכן בתשובות הרא"ש ז"ל ב' תשובות נראות סותרות כיוצא באלה נוח וישר בעיני לדקדק בישובן ואחר זה אחזור לשאלת החכם השואל ודורש לעצמו ומביא אלו התשובות מכוונות לדרושו:

ואומר כי יש ג' מיני ביטול בענין הגט שניתן על תנאי ביטול הגט עצמו בפי' וביטול התנאי בביטול הגט וביטול התנאי בקיום הגט וענין ביטול הגט עצמו בפי' הוא כשאומר הרי את מגורשת ממני אם יהיה כך או לא יהיה שאין הגט חל עד שיתקיים התנאי ולפי' יש לבעל לבטל הגט כל זמן שלא נתקיים התנאי או להוסיף על התנאי או להתנות תנאי אח' וכמ"ש הרמב"ם ז"ל ראש פ"ח ואם התנ' במעכשיו או ע"מ אינו יכול לבטל הגט ולא להוסיף על התנאי וכמ"ש שם וכתב הרב בעל מ"מ שזה מוסכם מכל הפוסקים חוץ מבעל העיטור שכ' שאפילו בע"מ יכול לבטל תנאו ולהתנות עליה תנאי אחר כו' וכבר הכריעו הרמב"ן והרשב"א כדברי רבינו בראיות ברורות ע"כ ובא"ה ובאדם ובחוה הביאו דברי הרמב"ם ז"ל:

וביטול התנאי בביטול הגט הוא כשהתנ' עליה במעכשיו או ע"מ ורצו שניהם ובטלו התנאי בטל הגט כגון שהתנה עליה שתתן לו ק"ק זוז או שתשמשי או תניקי כו' ואח"כ הסכימו שניה' לבטל תנאי זה ושיהיה הגט בטל כיון שלא ניתן הגט לחלוטי' ואכתי אגידא ביה אם לא תקיי' התנאי יכולים שניהם לומר כיון שהגט תלוי ועומד עד שיתקיים התנאי אין אנחנו רוצי' שיתקיים אלא שהגט יהיה בטל ואם לא היתה רוצה האשה לבטלו אעפ"י שהאשה מתגרשת בע"כ לא היה יכול הוא לבדו לבטל התנאי כדי שיהיה הגט בטל שהרי נתנו במעכשיו או ע"מ ואינו יכול לבטלו דדוקא התנאי יוכל לבטל כמו שנפרש אח"כ לא הגט כיון שנתנו כבר וזכתה היא שהוא מתגרשת כשתרצה לקיים התנאי אבל אם הסכימה היא ג"כ שלא תקיים התנאי ושיהיה הגט בטל מיניה ומינה תסתיי' ביטול הגט מינה שאינה רוצה לקיים התנאי ומיניה שכיון שהיא אינה רוצה לקיים התנאי אעפ"י שבידה עדיין לקיימו הרי היא כנותנה לו רשות שיבטל הגט שלא היה בידו לבטלו כדאמר אלא בהסכמת' משא"כ כשמגרש' לחלוטין בלי שום תנאי שאעפ"י שתאמר היא שהיא רוצה שיהי' הגט בטל שהוא יבטלנו לאו כל כמינייהו כיון שנתגרשה כבר לחלוטין אלא שיחזור לקדש' וזהו שכתב הר"ן ז"ל פרק מי שאחזו על פרכא דליחוש שמא פייס שכתב הרמב"ן ז"ל שהנותן גט לאשתו אעפ"י שאמר לה מעכשיו אם התנ' עליה תנאי ובטלוהו בפני שנים בטל הגט שאין התנאי כלום מאחר שיבטלו אותו ואינן רוצין שיהיה גט וכו' ודוקא כשהסכי' היא בבטולו הא לאו הכי לא וכו' שלא כדברי מי שמפר' כיון שעל תנאי ניתן ולא נתקיים עדיין התנאי יכול לבטל ואין זה מחוור כמו שכתב הרי"ף ז"ל בתשובה דכיון שאם נתקרע כו' הרי זה גט כ"ש שאינו יכול לבטלו וכן כתב רב אחא וכו' אבל כשהסכימ' היא בביטול התנאי משמע הכא דבטל הגט וכו' ע"כ והיינו כמו שכתבתי והר"ן ז"ל תמה על זה שכתב הרמב"ן ז"ל וכתב דדוקא במתנה להנאתה הוא דאמרי' הכי אבל במתנה ע"מ שתתני לאו כל הימנה ונר' דדוקא על מה שכתב הרמב"ן אם קבלה עליה שלא תקיים התנאי וכו' אלא אפי' אמרה אחר כך מתנה אני ומקיימת התנאי כבר נתבטל וכו' היא שתמה הר"ן ז"ל ולא על מה שכתב קודם ולפי' האומר לאשה ע"מ שתתני לי מאתים זוז אם רצו שניהם לבטל התנאי הגט בטל כו' וא"כ אפי' לדעת הר"ן ז"ל אפי' במתנה עמה ע"מ שתתני וכו' והסכימו שניהם לבטל הגט בטל כמו להרמב"ן ז"ל ובפ"ט כתב במ"מ שכן הוא דעת הרמב"ם ז"ל ושכת' הרמב"ן ז"ל ג"כ שזהו דעת רבינו:

וביטול התנאי בקיום הגט הוא כשהבעל רוצה לוותר על האשה שהתנה עליה שתתן או תניק או תשמש או שלא תנשא לפלוני ואו' אני מבטל אותו התנאי והגט שנתתי ליך יהיה גט בלי שום תנאי תהיה מגורשת לחלוטין וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל ספ"ח אינו גט עד שתתן אותו כלי או אותו בגד עצמו או עד שיבטל התנאי ובראש הפרק כתב אם אמר מעכשיו או ע"מ אינו יכול לבטל הגט ולא להוסיף כו' ולא כתב ולא לבטל התנאי דמשמע דיכול לבטל ומ"ש מ"מ דבר זה מוסכם מכל הפוסקים ז"ל חוץ מבעל העיטור ז"ל שכתב שאפי' בע"מ יכול לבטל ולהתנות עליה לא קאי חוץ אלא על להתנות עליו תנאי אחר לא על יכול לבטל התנאי דאפי' לדעת הרמב"ם ז"ל יכול לבטל התנאי כמ"ש ג"כ החכ' השואל:

ובתשו' הרי"ף שהביא הרשב"א פ' מי שאחזו דק"ח כתב אם פייסה אותו ומחל לה התנאי הרי הגט קיים כו' וכן הגאונים כמ"ש רבי' ירוחם ז"ל:

ועל מה שכתב הרמב"ם ז"ל בסוף הפרק כתב במ"מ ומה שכתב או עד שיבטל התנאי פי' שיכול לומר הרי זה גיטיך בלי שום תנאי ואינו צריך לחזור וליטלו ממנה וליתנו לה וכן כתבו ז"ל ואינו דומה וכו' דמשמע שהגט עדיין בידה ויכול לומר לה ה"ז גיטיך בלי שום תנאי ואין צריך לחזור וליטלו ממנ' וליתנו לה אבל אם נתקרע הגט או נאבד היה נרא' שאינו יכול לבטל התנאי ואינו שהרי משמע ממה שכתב בראש הפרק שאפי' שהגט אינו בעולם יכול לבטל התנאי דדוקא הגט הוא דאינו יכול לבטל ולא להוסיף תנאי אחר כמו שכתב אבל לבטל התנאי יכול כמו שכתבתי דבסתם איירי הכא בין שהגט בעין או אינו בעין וכמו שכתב אח"כ ואם אבד או נשרף כו' וכן בסוף הפרק משמע דאיירי בין שהגט הוא בעין או אינו בעין שכתב הרי זה גיטיך ע"מ שתתני לי כלי פלו' כו' ואבד כו' אע"פ שנתנה לו אלף בדמיו אינו גט עד שתתן כו' או עד שיבטל התנאי הרי שאמר ע"מ שתתני שר"ל תתני אח"כ ולא קצב לה זמן ואחר כך איבד הכלי כו' משמע דאפי' אחר נתינת הגט כמה ימים שנאבד הכלי כו' אינו גט עד שתתן או שיבטל התנאי אפי' שהגט אינו מצוי כבר ובתשובת הרא"ש ז"ל שיכול לבטל התנאי ותנשא מיד כתב ה"ה בכל תנאי וכו' ומבטלו אח"כ קודם שיתקיים התנאי שהוא בטל דמשמע אפי' אחר זמן דאין הגט בעין ובתחל' השאל' כ' ובתוך הזמן ביטל התנאי והביא ל' הרמב"ם ז"ל דביטול התנאי מועיל:

ונחזור לב' התשובות שהביא בעל אדם וחוה בשם הרי"ף ז"ל שנראה שסותרות זו את זו ואין בהם סתירה כי שתיהן על ענין ביטול הגט או תוספת על התנאי לא בענין ביטול התנאי בקיום הגט שהתשו' הראשונ' היא התשובה שהביא הר"ן ז"ל על ביטול הגט בביטול התנאי שאינו יכול לבטל כשלא הסכימה היא עמו אבל כשהסכימה היא בביטול התנאי משמע דבטל הגט כמו שכתב הר"ן ז"ל והיינו התשובה השני' שהביא באדם וחוה שאם נתרצו שניהם לבטלו דהיינו ביטול הגט או להוסיף הרשות בידם:

ובישוב שתי תשובות הרא"ש ז"ל מצאתי בתשובה לה"ר שלמה בן הר"ש בר' צמח ז"ל שכתב דאע"ג שכתב באותה תשובה דה"ה בכל תנאי שמתנה בשעה שנותן הגט ומבטלו אחר כך קודם שיתקיים שהוא בטל דמשמע לכאורה דבכל ענין הוא יכול לבטל לא היא דכשתדקדק בדבריו לא אמרו ז"ל אלא במתנה עליה בתנאי שהוא בקום עשה כאו' ע"מ שתתני לי מאתים זוז מכאן ועד יום פלו' דאלו באו' ע"מ שלא תשתי יין או שלא תנשאי לפלוני איך היה אומר הרב ז"ל ומבטלו אח"כ קודם שיתקיי' התנאי הרי אין לקיומו שיעור מוגבל שיתקיים קודם אותו זמן עצמו עכ"ל ואני אומר דבע"מ שלא תשתי או שלא תנשאי נמי אם קוצב זמן שנה או שנתים אע"פ שאינו צריך לקצוב זמן לדעת הרא"ש אלא לדעת הרמב"ן ז"ל אפ"ה אם קצב זמן כמו שכתבתי יתיישב לשון זה אפי' בתנאי שלא תשתי ושלא תנשאי שהרי מתנה בשע' שנותן הגט ומבטלו אחר כך קודם שיתקיים דהיינו קודם הזמן שקצב לשלא תשתה ושלא תנשא שאז מתקיים התנאי:

ויותר הוא ישר בעיני ליישב כי בתנאי דע"מ שלא תנשאי לפלוני לחוד הוא דכתב הרא"ש ז"ל בתשובה הראשונה דאינו יכול לבטל התנאי משום דהתנאי נוגע בענין הגירושין שהוא בא להתירה לכל אדם בגט זה והטיל תנאי שלא תנשא לא' דהוי כתנאי דחוץ מפלו' ואפ"ה כיון שהוא בע"מ מיקרי שפיר כריתות ומשום הכי כיון שהטיל כבר תנאי זה אין לו כח אח"כ בדיבור בעלמא לבטל תנאי זה ולומר אני מוותר ליך שתנשאי לפלו' שנר' כמתירה לינשא בלא גט ולהכי צריך לחזור ולקדשה ולהתיר' לכ"ע מה שאין כן בשאר תנאים שהוא מגרשה שתהי' מותרת לכ"ע בגירושין אלו אלא שמטיל עליו תנאי מחוץ שתתן לי או תינק או תשמש או אם לא אבוא וכו' וכהני תנאי יכול לבטל דכבר נתגרשה בגט להתירה לכ"ע ואתי דיבור של ביטול לבטל דיבור שדבר בתנאי שהטיל בגט ומעשה הגט קיים ומ"ש כיון שנתן הגט בתנאי אין יכול לבטלו היינו בתנאי זה לחוד מטעמ' דאמרן ומצאתי בתשובה זו של הר' שלמה ז"ל שכ' אחר כך והרב בעל העיטור ז"ל באר עוד שעל מנת שלא תנשאי לפלוני אינו יכול לבטלו דמשמע דבתנאי זה לבד אינו יכול לבטלו והיינו מטעמ' דאמרן ולפי דרכו במה שתירץ למעל' בתשוב' הרא"ש כתב דנראה לו דה"ה ע"מ שלא תשתי יין אבל בעל העיטור לא כתב אלא בע"מ שלא תנשאי כמו שהביא שהרי בכל שאר התנאים סובר הרב בעל העיטור שיכול לבטל התנאי כמו שכתב בא"ה אחר תשובת הרא"ש ז"ל וכן כתב בעל העיטור שיכול לבטלו כל זמן שלא יתקיים וה"ר שלמה ז"ל כתב על בעל העיטור וראו' לחוש לדבריו ולהחמיר שהרי בכלל דברי הרשב"א ז"ל היא סבר' זו ועוד שמתשוב' הרא"ש ז"ל נוכל להעמיד סברא זו ע"כ הרי שהרב בעל העיטור והרא"ש החמירו בתנאי דע"מ שלא תנשאי אעפ"י שבשאר תנאים כתבו שיכול לבטל ורבי' ירוחם כתב באותו חלק נתיב כ"ד אבל אם התנה ע"מ שלא תנשאי לפלו' הרי הוא כשאר תנאים והרי היא מגורשת ולא תנשא לאותו פלו' דמשמע דהוה סבירא לן דלא הוי כשאר תנאים משום דהו' תנאי נוגע בגוף הגט שבא להתירה לכ"ע והוה דומיא דחוץ וקמ"ל דלאו הכי הוא וכתב אחר כך ויש מן הפוסקים שכתבו דאפי' בע"מ כלו' שלא תנשאי לפלו' חיישי' להחמיר והיינו משום דהוי דומיא דחוץ דנוגע בענין גוף הגירושין והר"ן ז"ל ריש פ' המגרש כתב אפשר דלא ע"מ שלא תנשאי לפלו' קאמר דההוא איכא למימר דכחוץ דמי וכתב אחר כך ומוכח מיהא דאפי' ע"מ שלא תנשאי לפלוני אינה מגורשת עד כאן משמע דיש חומרא בתנאי ולדידן דתנאי דע"מ שלא תנשאי הוי תנאי כשאר התנאים נחמיר בו שלא יוכל לבטלו בדיבור בעלמא כדפי':

ונוכל לומר כי אפי' לדעת הרמב"ם ז"ל ולדעת הרי"ף והגאונים שכתבו שיכול לבטל התנאי היינו בשאר תנאים ולא בתנאי דע"מ שלא תנשאי דלא מישתמיט חד מינייהו לומר בפי' שיכול לבטל תנאי דע"מ שלא תנשאי שהרי הרמב"ם ז"ל לא כתב בפי' ביטול תנאי אלא בספ"ח על תנאי שהתנה עליה שתתן לו כלי פלוני או בגד פלוני והרי"ף ז"ל גם כן לא כתב שאם מחל לה התנאי הגט קיים אלא ע"מ שתתן לי מאתים זוז או שתשמשי אבי כמו שהביא הרשב"א ז"ל והגאונים גם כן לא כתבו דבביטול התנאי חל הגט אלא כגון שאמר אם לא אבוא עד זמן פלו' יהא גט ובטלו תוך הזמן וכמו שהביא רבי' ירוחם ז"ל ולא נמצא בפי' מי שיכתוב שיכול לבטל תנאי דע"מ שלא תנשאי ומצאתי הרשב"א שכתב שאין מחילת התנאי וביטולו מועיל אלא בדבר שבממון כו' אבל בשאר תנאי לא ובעל העיטור כ' בפי' שאינו יכול לבטל תנאי דע"מ שלא תנשאי וכן הרא"ש ז"ל כמו שכתבת ואפש' לומר דהגאונים והרי"ף ז"ל והרמב"ם יודו גם כן שאינו יכול לבטל תנאי דע"מ שלא תנשאי ולא מצאתי ביטול בפי' על תנאי שלא תנשאי לפלוני אלא מה שהביא החכם השואל מדברי התוספות דבריש פ' המגרש דכתבו שאם רצה יתירנה ליבם וכו':

ועתה אבוא אל דבריו א' לא' מה שכתב ונר' שרוב הפוסקים מסכימים שיכול הוא לבטל התנאי ובראשם הרי"ף ז"ל שכ' בתשובה שאפילו התנה בע"מ אם נתרצו שניהם לבטלו או להוסיף על תנאו הרשות בידם לא השגיח במה שכתב כי תשובות אלו אינן ענין לביטול תנאי וקיום הגט כמו שחשב הוא אלא בביטול תנאי בביטול הגט דבשניהם מסכימים בזה הגט בטל וכשאין מסכימי' שניהם לא כמו שהוא פשוט ממה שכתבתי למעלה:

גם כל מה שהביא מהרמב"ם ז"ל אינו ענין לנדון שלו כיון שלא כתב בפי' דבע"מ שלא תנשאי יוכל לבטל התנאי ומה שכתב שדעת הרמב"ם כדעת הרי"ף ממה שכתב בעל אדם וחוה וכן כתב הרמב"ם ז"ל אינו אלא הרמב"ן ז"ל שהרי סמך לזה וכתב ה"מ בדבר שבידו כו' והן דברי הרמב"ן ז"ל שהביא הר"ן ז"ל שם פ' מי שאחזו כמו שכתבתי למעלה:

וכתב וכן מוכיחין דברי הרמ"ה ז"ל שהביאו דבריו הריטב"א והטור סימן קמ"ג בדין על מנת שתנשאי לפלו' דאם נתקדשה תצא ולא יחזיר אלא לאחר מיתת הבעל או שיתן לה הבעל גט שני בלא תנאי וכתב הרי שכתב בהדיא שאפי' שהתנה עליו בעל מנת ואפילו נתקדשה לאחר בנתים שיכול לבטל התנאי בנתינת גט ב' ע"כ ואין זה מבוקשו אלא ביטול תנאי בדיבור בלא חזרת נתינת הגט כדברי הרמב"ם ז"ל שיכול לבטל התנאי בדיבור ולקיים הגט:

כתב עוד כי הרמב"ן ז"ל נר' שכן דעתו ממה שפי' בההיא דאמר לה בפני ב' על מנת שתתני לי מאתים זוז וכו' ואין במה שכתב הרמב"ן ז"ל בענין זה שום ראיה לומר שדעתו הוא שיוכל לבטל תנאי הגט בקיום הגט דהתם מיירי דלא מסר הגט בשעת תנאי ראשון וכמו שהביא במ"מ ובאדם וחוה עוד הביא לשון הריטב"א דר"פ המגרש וכתב אחר כך דהריטב"א ז"ל דהוא בתרא' דבתראי קא פסיק ותני דיכול הוא לבטל התנאי כאלו הדין היה אצלו מוסכם כמושכל ראשון ולא ראיתי בכל אותו לשון של הריטב"א שיכול לבטל התנאי ולא הזכיר אלא נתינת גט שני בלא תנאי:

עוד הביא תשובת הרא"ש ז"ל שאינו יכול לבטל התנאי בע"מ שלא תנשאי ובתשובה אחרת שיכול לבטל התנאי דאם לא אבוא ואמר שאין עולות כהוגן ולא גמרי' מינייהו וכתב ואף על פי שאפשר לקיימן בדוחק וכו' ואין ממשות בדוחק ההוא והוא בלבול דברים ולא כיון בכל הראיות שהביא אלא במה שהביא אחר כך ממה שכתבו התוספות ריש פ' המגרש שאם ירצה יתירנה ליבם קודם שימות אחיו המת שנשאה דמשמע שיכול להתירה בדיבור אלא שיש טעות במה שכתב דאי כתקנתא דרא"ש דהדר ומקדש לה ומגרש לה בלא תנאי כיון שנשאת לאחר אי הדר ומקדש לה וכו' הרי מחזיר גרושתו משנשאת שהרי מה שכתבו התוספות הוא שאם ירצה יתירנה ליבם קודם שימות אחיו ואי כתקנתא דהרא"ש הרי היא אשת איש ולא יתפסו בה קידושין אלא ודאי מה שכתבו התוס' שאם ירצה יתירנה היינו בדיבור דבקידושין א"א שהרי אשה היא וליכא הכא מחזיר גרושתו משנשאת כמו שכתב הוא דמחזיר גרושתו משנשאת הוא כשגרשה השני או נתאלמנה והוא מחזירה בנישואין סוף דבר הרי"ף והרמב"ם והגאונים ז"ל שכתבו שיכול לבטל התנאי שהטיל בגט לא כתבו בפי' שיכול לבטל תנאי ע"מ שלא תנשאי לפלו' והרשב"א ובעל העיטור והרא"ש ז"ל כתבו בפי' שבתנאי שלא תנשאי לפלו' אינו יכול לבטל והדין נותן שנסמוך על אלו שמחמירי' בפי' ממה שנסמוך על המקילים ממשמעות ולא בפי' ובס' המאור לה"ר שמואל סימא ז"ל תלמיד הרא"ש ז"ל הביא ב' התשובו' האלו אין בהן סתירה שכת' דאם לא באתי וכיוצא בו שאם בטל התנאי הגט קיים אבל אם גרשה ע"מ שלא תנשאי לפלו' אינו יכול לבטל דגט גמור נתן לה בלי שיור אלא שהטיל בו תנאי וכיון שבא הגט לידה נתגרשה מיד עת זה וכן בעל צדה לדרך כתב אמר לאשה ע"מ שלא תנשאי וכו' הרי זה גט ומותר' לינשא מיד כיון שבידו לקיימו ואין תקנה להתיר' לו אלא א"כ יקדשנה ויחזור ויגרשנה בסתם ואח"כ בסמוך כתב מי שנתן גט מעכשיו אם לא יבוא וכו' יכול לבטל התנאי ותנשא מיד שבביטול התנאי חל הגט למפרע משעה שבא לידה וכן הדין בכל תנאי כו' והנה אלו החכמי' ז"ל לא הרגישו שום סתירה בין ע"מ שלא תנשאי לשאר תנאים שיכול לבטלם ולא נתנו טעם למה בע"מ שלא תנשאי אינו יכול לבטל ובשאר התנאים יכול לבטל נראה שהיה פשוט אצלם בפי' הטעם שכתבתי למעלה או נוכל לומר כפי משמעות לשונם הא' שכתב שגט גמור נתן לה בלי שיור והב' שכתב כיון שבידה לקיימו שדעתה הו' כי בע"מ שלא תנשאי אינו יכול לבטל דהוי גט גמור אלא שהטיל בו תנאי ותנאי זה אינו כשאר תנאים שיש בהם שיור בגט שצריך הוא לעשות אי זה דבר לבוא או לתת או היא צריכ' לתת לו או להניק או לשמש וכיון שצריך להעשות שום דבר לקיום הגט לא מקרי גט גמור ויכול לבטל כל שלא נתקיים מה שצריך שיעשה אבל ע"מ שלא תנשאי אין כאן שום שיור שאינ' צריכה לעשות שום דבר ואיני אומר הבדל של קום עשה ושב ואל תעשה לבד שאם כן גם ע"מ שלא תשתי יין וע"מ שלא תלכי לבית אביך וכיוצא באלו התנאים שהם בשב ואל תעשה לא היה יכול לבטל התנאי ולא כתב הרא"ש ולא הם אלא בע"מ שלא תנשאי אפי' שיש הבדל גם כן בע"מ שלא תנשאי מע"מ שלא תשתי וכיוצא בו כי אלו התנאים אף על פי שהם בשב ואל תעשה הם תמידים כי לעולם צריכה להשמר מלשתות יין בין שתנשא או לא וכן מהליכה לבית אביה וכיוצא בו והיא קרובה לעבור על התנאי ולכך הוי השיור בגט ויכול לבטלו כי הגט הוא כתלוי ועומד קיומו בתנאי ההוא מה שאין כן בתנאי דע"מ שלא תנשאי שאחר שתנשא לאחר אינה צריכה להזהר שלא תנשא לאותו פלו' שהרי היא נשואה וגם קוד' שתנשא לאחר ואחר שתתגרש או תתאלמן ממנו אין בידה לינשא לאותו פלוני אם הוא לא יחפוץ בה לכך הוי הגט גמור ואין בו שום שיור ואין תקנה לבטל כי כבר אינה אשתו אלא מתקנת קידושי' וגירושי' בסתם כמ"ש הרא"ש ז"ל:

ומה שכתבתי למעלה שלא כיון אלא מההיא דריש המגרש בתירוץ התוס' ראיתי אח"כ בתוס' שאפי' בזו לא כיון שלא הקשו בתוספות דהוה מצי למתני י"ו אלא לס"ד דר' אבא כו' ובירושלמי פריך לה ולתני י"ו נשים לר' אליעזר כו' וע"ז תירצו בירושל' תירוץ אחר ומה שתירצו התוס' אי נמי תמן התור' אסרת' ואין לה היתר להתיבם כו' אבל בא"א דאיסור תלוי במגרש שאם יתירנ' ליבם כו' נר' דהוא פי' אחר על תירוץ דירושלמי והיינו לר' אליעזר דסבר דחוץ לא הוי שיור ומשו"ה כי סבר נמי דיכול להתיר התנאי אבל לדידן בע"מ לא יוכל להתיר התנאי אפי' לתירוץ זה ויצא לנו מכל זה שלא נמצא עד עתה שום פוסק שיאמר בפי' שיוכל הבעל לבטל תנאי ע"מ שלא תנשאי לפלו' ואין להקל ח"ו בענין זה ולא לסמוך על שום הוראה כ"א מהמומחה ומוחזק בפי הדור כי המורים מרובים והמאירים ובני עליה מועטי' עד אשר ימלא הארץ דעה איכל"מ נאם המבי"ט:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >