שו"ת מבי"ט/א/שמג
|
< הקודם · הבא > |
ראובן התובע שתובע מב"ד שבעירו שיכופו את שמעון שבעי' אחרת שיש לראובן תביעה עליו שיבוא לדון פה בעירו שהוא ב"ד גדול מב"ד שבעיר שמעון נראה שאין ב"ד גדול שבעיר יכולין לכוף את שמעון לבוא פה כיון שיש ב"ד קבוע בעירו כדאמ' ס"פ ז' כי אתא רב דימי וכו' אר' יוחנן אחד או לדון כאן ואחד אומר נלך למקום הוועד כופין אותו וכו' אמר לפניו רבי אלעזר מי שנשה בחבירו מנה יוציא מנה על מנה אלא כופין אותו ודן בעירו אתמר נמי אמר רב ספרא א"ר יוחנן שנים שנתעצמו כו' כופין אותו ודן בעירו ואם הוצרך דבר לשאול וכו' אמר אמימר הלכתא כופין אותו וילך למקום הוועד והא אמר רבי אליעזר כופין אותו ודן בעירו ויהיב טעמ' למלת' כדאמ' לעיל ה"מ היכא דקאמר לוה למלוה אבל מלוה ללוה עבד לוה לאיש מלוה וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל ספ"י מה"ס וכתב שכן הדין בזמן הזה אם אמר המלוה נלך למקום פלוני לפלוני הגדול ונדון לפניו כופין את הלוה ויש מי שכתב דדוקא המלוה הוא דאמר הכי משום טעמא דעבד לוה כו' אבל בשאר תביעות אין תובע יכול לכוף הנתבע ללכת לב"ד גדול כיון שיש ב"ד קבוע בעירו ואפילו לדעת הרמב"ם ז"ל שכתב וכן אם טוען זה שהזיקו או גזלו וכן כל כיוצא בזה היינו כשיש שם עדים או ראיה אבל טענה ריקנית אין מחייבין את הנטען לצאת כלל וכו' והכא בנ"ד אין עדים וראיה למה שהוא טוען ואפילו שהיה ראיה ואפילו במלוה דאמרינן דכופין את הלוה נראה דהיינו כששניהם עומדים בעיר אחד דכמו שלוה טורח ועולה ומוציא הוצאות כמו כן המלוה הנושה אותו טורח ועולה עמו מעירו לב"ד הגדול ומוצי' הוצאות אבל שיוכל מלוה שבעיר הזאת שיש בה ב"ד גדול לכוף את הלוה שדר בעיר אחרת שיש שם ב"ד קבוע אלא שאינו גדול או מומחה כמו זה אינו נראה:
אמנם פירשו בשאלה זו כי שמעון הנז' בשאלה הוא גדול שבעירו בחכמה ובמעלה וטוען ראובן כי לא יוכל לדון עמו בעירו ולא יהיו דבריו נשמעים ונר' מסברא שיש לו דין בזה ומצאתי סמך וראיה לסברא זו בס' התשב"ץ אשר הוא מיוחס למהר"ם ז"ל שכתב בשאלה על א' שהזמינוהו לדין גדולי העיר ופרנסיה אשר כל דברי העיר נחת' על פיהם והנדון או' איך אדון בעיר הזאת והלא אימתכ' מוטל' על הדיינים וגם טענותי יסתמו בפניכם אמרתי כי טוב הדבר על הדיינים ועל הנידונים שילכו במקום הסמוך וכיוצ' בזה ראיתי את זקיני ר"י ז"ל שהתיר לנדיב רבי אלעזר שלא לבוא לב"ד עם הנדיב רבי אברהם בטרוייש מפני שהיה ראש העיר וכולם נשמעים אליו ורבי' שמשון בר' אברהם התיר לחתנו רבי שמעון הדר בטרוייא שלא לבוא לב"ד בטרוייש מפני כיוצ' בזה וגם כר' יהודה מפני שעשה כן לה"ר יום טוב בן הנדיב רבי אליעזר ומזקני אתבונן ומהם אלמד כי טובה צפרנם של ראשונים וכן כדי שיצא הדין לאמתו ואיש עמי"ב ע"כ וחתום שמואל בר' הרב רבי אלחנן וא"כ נדון זה גם כן הוא כיוצא בו ועדיף מניה דהתם משמע דאפילו שניהם בעיר אחד לא ידונו שם נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |