שו"ת מבי"ט/א/שכד
< הקודם · הבא > |
שאלה ראובן ושמעון דרים במצרים עשו שטר ביניהם בזה האופן שכל א' מהם ישים סך מעות וראובן יושב במצרים ושמעון הולך לדמשק וראובן יקנה מכל המעות סחור' וישלחנו ליד שמעון לדמשק ושמעון יוליכנה לחליב וימכרנה שם ויקנה בדמים מה שיכתוב ראובן שיקנה לו ואין לשמעון ריוח בסחור' לא בהליכה ולא בחזרה כי אם סך מעות שיתן לו ראובן בשכר טורחו והאחריות לחצאין ונתן ראובן רשות לשמעון שאם ח"ו יהיה מגפה בחליב ישלח את אחיו במקומו ועתה שינה ראובן ולא קנה במעות סחורה כמו שהיה התנאי ביניהם כי אמר שלא מצא סחורה ירויח בה ונתן המעות בקאמביו והתנה על עצמו שאם לא ימצא שמעון למכור הסחור' לערך שירשהו בעל הסחורה יתעכב מלמוכרה בחליב חדש וחצי מיום כניסת הסחורה בחליב ועתה טוען שמעון שהוא לא נתחייב להתעכב בחלב זמן מוגבל כי אם למכור הסחורה כדרך מוכרי סחורותיהם ושרוצה לשלוח את אחיו במקומו מאחר שכבר האמינו למכור הסחורה ולקנות במעותיו לעצמו ובמעות ראובן לא או לכל הפחות לשלוח את אחיו במקומו כפי התנאי אשר ביניה' וראובן טוען כי אינו רוצה שילך כי אם שמעון בעצמו כמו שהיה התנאי והשבוע' יורנו רבינו הדין עם מי ושכרו כפול מן השמים:
תשובה נראה לי כי אינו שינוי מה שנתן ראובן המעות בקאמבייו אם לא מצא לקנות סחור' שירויח בה לפי דעתו ושלח לו סחור' אחר' שימכרנה ויקבל המעו' שנתן עליה בקאמביו ויקנ' בה הסחור' שיראה לו לשולחה למצרים כמו שהיה התנאי ביניהם כי מאחר שנתחיי' שמעון ללכת עם סחורות ראובן לחלב ולמוכרה שם אין לו טורח יותר למכו' סחור' אחרי' שקבלו המעו' הקאמביו ממכירת הסחורה שהיתה של ראובן עצמו כי בין שתהי' של אחרי' או של ראובן אין לו ריוח ולא הפסד במכירתה בזול או ביוקר אלא שנוטל שכר טרחו ונאמנותו ומה שהתנ' ראובן עם בעלי הסחור' שקבלו מעות הקאמביו שלא יוכל שמעון למכור הסחור' פחות מהערך שהרשה לו בעל הסחורה אלא אח' חדש וחצי מיו' כניסתו לחלב אינו זה שינוי כיון ששמעון מקבל שכרו למכור הסחורה הכוונה הי' שישתדל למוכרה בריוח כאלו היתה שלו או שהיה לו שותפות בריוח מהפסד וא"כ אפילו היתה הסחורה של ראובן אם היה רואה שמעון שאם היה מוכר' מיד היה מפסי' בה ראובן ואם היה ממתין חדש ימים או יותר היה מוכרה ביותר היה מחויי' להמתין כי כן הוא דרך התגרים להאריך אי זה זמן למכור להרויח בה או שלא להפסי' בה וכת' הרא"ש ז"ל כלל פח כי מה שעשה השותף כמנהג הסוחרי' שאינו שינוי וכיון שלא פיר' בתנאי המכיר' בחלב שימכור מיד אלא בסתם הוא חייב לעשות כדרך התגרי' להמתין זמן מה למכירת הסחור' כדי שהיה בה אי זה ריוח כי מסתמ' הערך שהרשה בעל הסחורה אינו להרויח בה הרבה אלא שירויח אי זה דבר בסחורה שאם תמכור אותה מיד אולי יפסד בה ואולי לא יצטרך להמתין עד חדש וחצי וקודם ימצא הערך שכתבו לו וגם אינו יכול שמעון אח' שימכו' הסחור' לקנו' לעצמו בחלק המעו' שלא כי התנאי היה שיקח שכר טרחו והריו' של הסחור' שיקנה בכל המעות בין של ראובן בין של שמעון יהיה של ראובן ואינו בידו לשנות ואפילו שהיה משנה וקונה בשמו מחלק המעות שלו היה הריוח לראובן כמו שהתנו ביניהם שהריוח של כל המעות יהיו של ראובן וגם אין שמעון יכול לשלוח את אחיו במקומו אם לא מחמת מגפה ח"ו כמו שהתנו או אונס אחר כמוהו נאם המבי"ט:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |