שו"ת מבי"ט/א/רעב
|
< הקודם · הבא > |
המאיר לארץ ולדרים עליה בחשכי מצוקי הזמן על ישראל ועל רבנן מאור הגולה מהר"ר משה מטראני יצ"ו ילמדנו רבינו ראובן ושמעון שהיה להם חצר וראובן נפטר והניח שני בנים דן ונפתלי ואשתו אמם ודן קנה חצי החצר חלק שמעון וכמ' שני' החזיק דן בג' חלקים ונפתלי בחלק אחד ועכשיו יש ריבות וקטטות בין דן ונפתלי ואומר דן שאינו רוצה לדור בחברת נפתלי אחיו אלא ידור דן ג' שנים ונפתלי שנה אחת ואם אמם תטעון חלק בעלה ראובן רוצה היא לדור עם בנה נפתלי אם יכול לומר לה דן בנה את תדורי אך לא בנך נפתלי ואני אתן לך שכר שאר הבתים של אבי כי איני יכול לסבול מריבות נפתלי אחי והחצר אין בו דין לחלוק יורינו דרך ישכון אור:
תשובה לא נתבאר בתחלה כמה בתי' יש בחצר ואם היו דרים ביחד דן ונפתלי ולפי' הנרא' כיון שהי' החצ' לראובן ושמעון היו בחצ' לפחו' שתי בתים בית לכל א' ואחר שקנה דן חלק שמעון והחזיק בג' חלקים ונפתלי בחלק א' ואומר דן שאינו רוצה לדור עם נפתלי אחיו נראה כי חלק ראובן הנחלק לדן ונפתלי היו ב' בתים לפחות כי מסתמא לא היו דרים ביחד דן ונפתלי ואמם בבית אחד ואח"כ כתוב ואני אתן ליך שכר שאר הבתים נראה שהיו יותר ולפי זה יש בבתי חצר זו דין חלוקה אפי' בחצר בית לדן ובית לנפתלי ואם היא גדולה מחברתה יעלו בדמים ואפי' לא היתה אלא בית א' ויש בה שמנה אמות יש בה כדי חלוקה ד' אמות על ד' אמות לכל א' וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ"א מהלכות שכני' איזהו דין חלוקה כל שיחלק לפי השותפין ויגיע לפחות שבהם חלק ששם הכל קרוי עליו כו' ובבתים כל שיש בו ד' אמות תקרא בית למזוזה ועירוב לכמה דברים כנז' פ"ק דסוכה בברייתא שאם אין בה ד' אמות אינה בית ואין אחין ושותפין חולקין בה עד שיהא ד' אמות לכל א' כדין החצר והרא"ש ז"ל כתב בתשובה כלל צ"ח אם יש בבית כדי חלוקה שיהיו לכל א' ד' אמות על ד' אמות יחלקו וכו':
וא"כ אין ממשות בטענת דן שידור הוא ג' שנים ונפתלי א' כי זה לא הוזכר אלא בדבר שאין בו דין חלוקה כמו שהביא שם הרמב"ם ז"ל ושאר הפוסקים ז"ל אלא יש לדקדק בדבר שכתב מישרים נתיב כ"ז חלק שני כתב הרשב"א מקומות ב"ה אין ראויין לחלק וכן בתי' רובן אינן ראויין לחלק וגם אנו רואין שבין האחים והשותפין מקפידים זה על זה וכיון שכן אטרוחי בי דינא בכדי לא מטרחינן ע"כ וכן כתב הריב"ש ז"ל בתחלת תשובת רכ"ו איברא שרוב הבתים אין בהם דין חלוקה לפי שאין הבתים שוים שיש בהם בתי' וחדרים ועליות ובית מבשלים ואוצר וכיוצא באלו ואין חולקין בית כנגד חדר ולא כנגד עליה וכו' נראה שאעפ"י שיהיה בבית יותר משמונה אמות אין בה דין חלוקה שהרי רוב הבתים יש להם יותר מח' אמות ואפילו הכי כתבו שבתים רובן אינם ראוים לחלוק וזה היפוך ממה שנר' בגמ' וממה שכתבו כל הפוסקים ז"ל דיש דין חלוקה לכל מה שיחלק ויגיע לכל אח' חלק ששם הכל קרוי עליו וכדתנן במתניתין פ"ק זה הכלל וכו' ובבית שיש בית ח' אמות ויחלק לב' ויגיע לכל א' ד' אמות על ד' אמות שם הכל קרוי על בית זה ואע"ג דתנן פ' המוכר המוכר מקום לחברו לעשות לו בית וכו' בית קטן שש על שמנה כו' הרי כתב בנמוקי יוסף דלא קשי' אהא דסוכה משום דהתם קאי גבי חלוקות אחין ושותפין דעד כאן ראוי לחלק אע"פ שהיא דירה סריחה אבל בבא לבנות לא טרח בבציר מד' על ששע"כ והרשב"א ז"ל פ' המוכר פירות כתב על זה נהי ששמו בית וראוי לחלוקת האחין והשותפין מ"מ דירה סרוחה היא אין דעת של מקבלי קבולת לדירה כגון זו ע"כ ומכאן למד נ"י וכן ממה שכתב הגאון בס' המקח שיש חילוק למוכר בית לחברו דהתם אין ללוקח אלא פחות שבבתים ד' על שש ע"כ ואני אומר דלמזוזה ועירוב ושאר דברים דנקרא בית ד' אמות אמות על ד' אמות היינו משום שכבר הם עשויות אבל מי שמצוה לעשות לו בית אין פחות מד' על שש וסת' בית העשוי או הנחלק הוי ד' על ד' כדאמ' ומה שכתבו הר"ם ז"ל והריב"ש דרוב דינים אין לו דין חלוק' נראה לי לתרץ דהא שאמרו על סתם בית ד' על ד' היינו בית אח' לבדה בלי שום תשמיש אחר וכשתחלק יהיה שוה חלק א' כמו החלק הא' אבל כשיש לבית חדר בפני' ממנה או בית תבשיל או חלון א' לבד שאם יחלקו אותה לא יגיע שיעור הראוי מן החדר או מבית התבשיל לכל א' או החלון תשאר לחלק הא' והחלק האחר ישאר אפל אז לא יהיה בה דין חלוקה וכן כשהם כמה בתים בשותפות על הרוב אין בהם דין חלוקה כמו שכתב הריב"ש ז"ל באותה תשובה שאין הבתים שוים וכו' ותשמישו של זה אינו כתשמישו של זה והוי כתרי אמהת' דחד' ידעה בסתרקי וחדא ידעא מיפה ובשולי שאין חולקין זו כנגד זו כיון שכל א' צריך לשתיהן וכו' ויש בית יפה מחברו אם בתכונתו אם באורו ואם בחוזק הבנין ואין צריך לומר כשאין החלקים שוים שיש לזה חלק יותר מחברו ע"כ וכן נראה לי גם כן שאם יש בתים בקצת מקומות שיש להם שמות חלוקים לפי תכונתן ותשמישן צריך שישאר להן אותו שם או אותו תשמיש אחר חלוקה ואם לאו לא יהיה בהן דין חלוקה אפילו יגיע לכל חלק ד' אמות וראיה מהא דתנן פ"ק אין חולקין את החצר וכו' ולא את הטרקלין ולא את המזרן וכו' ולא את הטרחין ולא את בית הב"ד עד שיהא בהן כדי לזה וכדי לזה זה הכלל כל שיחלק ושמו עליו חולקין ואם לאו אין חולקין וכמו שהביאו כל הפוסקים ז"ל וטרקלין ומזרין בתים הם אלא שיש להן שמות חלוקין לפי מה שהן ופי' רש"י ז"ל מיני פלטין ופ' המוכר פירות תנן טרקלין פי' רש"י ז"ל עשוי למושב השרים ולא לתשמיש ובגמ' פי' מאי טרקלין בי ורדי ופי' רש"י נותנים שם ורדין להסתכל בהן נראה מכל זה דכל בית שיש לו שם בפני עצמו לפי מה שהוא תשמישו לא יתחלק אלא א"כ יגיע לכל א' חלק שישאר שמו עליו וא"כ באלו המקומו' שיש בתים שקורין קאע' ולפנים ממנה מרקד שהוא כמו חדר או ליגואין וכיוצ' בזה שישאר שמו עליו אחר חילוק חולקין ואם לאו אין חולקין אותן אפי' יהי' ד' אמות או יותר לכל חלק כמו טרקלין שאין חולקין אותו אא"כ ישאר שמו עליו אם נדון זה אפשר שלא יהיה בבתים אלו דין חלוקה אם לא יגיע לכל א' חלק שישאר שמו עליו שאם מקום הקעא כשתחלק לא ישאר מקום שתקרא קעא קטנה שלא יהיה בה תשמיש מענין מה שהיו משתמשין מקודם לא יהיה בה דין חלוקה וכן בחדר שלפנים ממנה ובבית וליגואין וכיוצא בהם צריך שישאר לכ"א מקום שיקרא שמו הראש' עליו ושיוכלו להשתמש בו מעין מה שהיו משתמשין בו מקודם דכל שיחלק ואינו ראוי לתשמישו הא' אין בו דין חלוקה ק"ו ממה ששנינו כל שיחלק ושמו עליו חולקין ואם לאו אין חולקין שאם על השם לבד חששו ק"ו לתשמיש כמו שכתב הרשב"א ז"ל תשובת תתקי"ב ואומר אני דהכל לפי ראות הדיינים אם הם רואים שאם יתחלק ישאר לזה מקום שיקרא שם הא' עליו ושיהיה ראוי להשתמש תשמיש הא' ושיהיה בו אורה ושיהיה בתכונה שהיה מקודם חולקין ואם לאו אין בהן דין חלוקה אע"פ שישאר מקום יותר מד' אמות לכל א' בכל אחד מהמקומות הנחלקין שכן כתב הרשב"א ז"ל על זה במה שהביא במשרים דאטרוחי בי דינ' בכדי לא מטרחינן נר' שהחלוקה תהיה ע"פ ב"ד ולפי ראותם ובנ"ד אם יראו ב"ד שיש דין חלוקה לאלו הבתים שבחצר זו על הדרך הנז' אין טענ' דן טענה כלל שלא הוזכר עליו חלוקת הזמנים אלא במה שאין בו דין חלוק' כמו שכתבתי למעלה אם יהיה טענת דן טענה שידור הוא ג' שנים ואחיו שנה כמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ"א וכמו שהכריע דעתו מ"מ ז"ל על מה שהשיג עליו הראב"ד ז"ל וכן דעת ר"ת והרשב"א ז"ל כמו שכתב הריב"ש ז"ל באותה תשובה וכן כתב הרא"ש ז"ל בתשובה שהביא בנו בסימן קע"ז שאם אין נוח לאחין להשתמש ביחד שחולקים לזמנים ואינו ראוי לחלק לפחות משנה ויעשו ב' גורלות א' משנה וא' משנתים ואותו שיש לו ב' חלקים ישתמש בו שני שנים רצופות ע"כ וכן בנדון זה שידור דן ג' שנים רצופות ונפתלי שנה לפי הגורל וגם כי כתבתי כי הכל לפי ראות הדייני' וב"ד באלו הבתים אם ראוים לחלק או לא ואני לא ראיתים אפ"ה אני מבי"ט ורואה בהן לפי מה שבא בשאלה שיש בהן דין חלוקה שאלו הבתי' היו קודם לראובן ושמעון ושדן קנה חלק שמעון אחר שמת אביו והחזיק כמה שנים בג' חלקים ונפתלי בחלק א' ואומר דן שאינו רוצה בחברת נפתלי שנרא' על הסתם שמקודם היו דרים בה ראובן ושמעון שהם ב' ב' בעלי בתים ונפטר ראובן ונשאר חלקי לב' בנים דן ונפתלי שנר' שהם בעלי בתים נשואי' ואמם דרה עם נפתלי אם הוא נשוי או הוא דר עמה אם הוא בחו' ודן קנה חלק שמעון והחזיק בג' חלקים שנר' שהי' דר שם וא"כ הוא תרי בתים אלו יש בהן דין חלוקה ואם היו דרים בהן ראובן ושמעון מקודם מסתמא היה מקום דירה ותשמיש לכל א' וכן דן שהחזיק בה כמה שנים בג' חלקים היה לו מקום דירה ותשמיש וכן נפתלי ואמו וכן נראה מענין השאלה שלא הוזכר אם יש בחצר דין חלוקה או לאו אלא שאין דן רוצה לדור בחברת נפתלי אחיו וא"כ דבר פשוט הוא שאין ממשות בטענת דן ולא. היו צריכין לשאול עליו כיון שדרו כמה שנים כל א' בחלקו ידורו ג"כ עתה ואם דן אינו רוצה לדור מפני הקטט' ילך לו כי לא מצאנו שיוכל לגרש איש את אחיו מנחלתו מפני הקטט' ואם יש בחצר עצמה גם דין חלוקה ד' אמות לכל א' אחר שיתנו ד' אמות לכל פתח יחלוקו ויעשו מחיצת ברזל בין שניהם ואם אין בחצר דין חלוקה אפי' יש בבתים דין חלוקה או שכבר ידוע וניכר חלק דן בבתים וחלק אחיו והחצר לבד הוא המשותף ביניהם מי שירגיל הקטטה ייסרוהו ב"ד ואם אחיו לא יוכל לסבול יצא מן הבית וישכירנה לאחרים וגם אין דן יכול לומר לאמו תדורי אתה אך לא בנך ואף אתן לך שכר שאר הבתים שהרי נראה מן השאלה שדן ונפתלי החזיקו בבתים מצד ירושת אביהם ויש לדן ג' חלקים עם מה שקנה ונפתלי חלק א' לבד והוא מה שירש בחברת אחיו ואמו היה ג"כ בבתים עמהם וא"כ נפתלי הוא עיקר בבית יותר מאמו כמו שנראה במה שכתוב שדן יתן שכר שאר הבתים נראה שנפתלי דר בבית בפני עצמו כנר' שהוא נשוי ואמו בבית א' ואיך יטעון דן שלא ידור נפתלי בחלק ירושתו ואפי' היה דר עם אמו בבית א' לא היה יכול לעכב עליו כיון שהוא חלק ירושתו אלא שאמו דרה עמו כדין אלמנה שיש לה מדור בבית בעלה ואפי' היה הבית לאמו והיתה רוצה שידור עמה בנה נפתלי אפי' יהיה נשוי לא היה יכול דן לעכב עליה שאפי' בית השכורה לא' יכול להעמיד עמו השוכר את מי שירצה אם הוא נטפל אליו וסמוך על שלחנו כמו שכתב הרב בעל מ"מ פ"ה מה' שכנים וכ"ש בבית שאינה שכורה אלא שהיא שלה שאין חבירו השכן לו בחצר יכול לעכב עליו אפי' לא היה בנה את זה כתבתי כפי מה שנראה מלשון הטענות ועל ב"ד המצוי שם לראות אם המציאות הוא כן או לא ולדון כפי מה שכתוב למעלה והארכתי בענין אם יש בבתים דין חלוקה או לא גם כי לא בא השאלה בפי' על זה אלא על הדיר' לזמני' כי מידיעה זו נמשך ידיעת פשיטות השאלה גם כי היה נראה קצת גמגום בגמ' או בפוסקים בענין חילוק הבתים שנראה דבר פשוט שכל בית יש לו כדי להגיע ד' אמות לכל א' יש בה דין חלוקה ואינו כן אלא כפי מה שנתבאר למעלה נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |