שו"ת מבי"ט/א/קמו
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ילמדנו הרב נר"ו מי שנפל' לו יבמה והוא מושבע שלא ישא אחרת על אשתו אם יוכל ליבמה מבלי שיצטרך לפייס את אשתו או לגרשה והרמב"ם ז"ל כתב בתשובה על מי' שהתנ' עם אשתו שלא ישא אחרת עליה ואם ישא שיתחייב לתת לה מאתי' דינרים וכתב שאם נפלה לו יבמה שהוא פטור מב' טעמי' הא' שלא התנה אלא שלא ישא וזו אשה הקנו לו מן השמים וטעם אחר דכל כי הא לא אסיק אדעתי' ע"כ ויש מי שרוצה לחלק בין תנאי לשבועה לכן יבאר הרב נר"ו הכל בארוכה וראיתי להרשב"א ז"ל בתשובה סי' תתי"ב וז"ל ראובן שנשבע לישא אשה וכלל בשבועתו שלא לישא אשה עליה בחייה וקודם זמן הנישואין נפלה לו יבמה:
תשובה לדעתי לא נשבע אלא שלא ישא אשה אחרת עליה כלומ' לאחר שישאנה אפי' אם יגרשנה לא ישא אחרת בחייה אבל שלא ישא אחרת קודם שישא זאת בזה אין חשש שהרי אין היא אגודה אצלו עדיין ואם ישא אחרת ולא תישר בעיניה לינשא לו לא תנשא ע"כ נראה דלא חייש לטעמא דהרמב"ם ז"ל ואי חייש וקא מחלק בין תנאי לשבוע' יבאר הרב נר"ו החילוק באר היטב ואי ליכא הפרש יכתוב על מי נסמוך על תשובת הרמב"ם ז"ל שהוא המורה באלו הארצות או על תשובת הרשב"א ז"ל ושכר אדונינו כפול ומכופל מן השמים:
תשובה יקבל החכם את תשובתו נראה דבר פשוט שאינו יכול ליבמה דאפי' נשבע בפי' שלא ליבם חלה השבוע' ולא אמרי' דהוי כנשבע לבטל את המצוה כההיא דר"ל פ' כיצד כל מקום שיש עשה ולא תעשה אם אתה יכול לקיים שתיהן מוטב ואם לאו יבא עשה וידחה את לא תעשה והכא איפשר לקיים שתיהן השבועה שנשבע שלא ייבם ויפטרנה בחליצה כדאמר סתם במקום איסור מצוה או איסור קדושה דאיפשר בחליצה ואם כן כ"ש כשנשבע שלא ישא אחרת עליה דחייל שבועתי' בכולל מגו דחייל אשאר נשים שהן רשות וכן כתב הריב"ש ז"ל תשובה קנ"ט שאם נשבע שלא ליבם לחודיה או שלא לחלוץ דחייל ואסור ליבם כשנשבע שלא לייבם ולחלוץ כשנשבע שלא לחלוץ וכן כתב הרשב"א ז"ל בתשובה שהביא ה"ר דוראן ז"ל סימן ק' שהנשבע שלא לייבם שבועה חלה עליו ואע"פ שכתב הוא ז"ל שאין דבריו מוכרעים ושצ"ע היינו כשנשבע בפי' אבל בכולל כנ"ד מודה דחייל וכמו שכתב הרשב"א ז"ל גם כן בתשובה זו שהבאתי שלא נשבע אלא שלא ישא אחר' עליה וכו' שנראה שהוא פשוט שכשנשאה חל שבועתו גם על היבמה:
ומה שכתב הרמב"ם ז"ל בתשובה נראה שאינו חולק על זה כי גם שהיה התנאי במה ששאלו להרמב"ם שלא ישא אחרת בשבועה כיון שהתנו שאם ישא שיתחייב לתת לה מאתים דינרים נראה שהתנאי והשבועה היו שאם ירצה לישא שיתן וכשיתן אין כאן שבועה שלא היה נכתב בתנאי ואם יעבור וישא אלא ואם ישא שר"ל אם ירצה לישא יהי' היתר לו בנתינת המעות ומטעם מהשמים הקנו אותה לו כת' שהוא פטור מן התשלומין שלא נתחייב בהם אלא כשהוא ישא בהשתדלותו וזו מן השמים הקנו אותה לו ואם היה נשבע בסתם שלא ישא אחרת ולא היה לו מקום להפטר בנתינת המעות לא היה נפטר מן השבועה מטעם דמן השמים הקנוה לו דהרי הוא מושבע שלא ישא ולכן לא ישאנה ולא יבוא עליה כי הוא מושבע ויפטרנה בחליצה שלא הקנוה לו מן השמים לעבור על שבועת שמים ולפטור אותו מממון סגי האי טעמא דהקנוה לו מן השמים כדפירש' וכן הטעם שכת' הרמב"ם ז"ל דכל כי הא לא אסי' אדעתי' לא סגי אלא לפוטרו מן הממון שלא נתחייב בממון אלא על הדבר המצוי וההוה אם ירצה לישא אשה אבל זאת שבאה לו בהסח הדעת לא עלה בדעתו להתחייב ולהכי פטור אבל לענין שבועה אם היה נשבע בסתם שלא לישא אחרת עליה לא היה יכול לישא היבמה משום טעמא דכל כי הא לא אסיק אדעתיה שהרי נשבע סתם שלא לישא והרי הוא נושא ולא סגי האי טעמא לענין שבועה אלא לפתח וחרטה אם היה איפשר להתיר שלא מדעת אשתו דבהני גווני פותחין לו בחרטה אלו היית יודע ומתירין לו וכיון דצריך התר' משמע שנתפש בשבועה אפילו במלתא דלא שכיחא כי הא דלא אסיק אדעתיה ואפילו היה נכלל בשבועה שאם ירצה לישא שיתן המעות היה פטור מלתת משום טעמ' דכל כי הא לא אסיק אעדתיה לישבע דבענין ממון אינו מתחייב האדם אלא בדבר מצוי ותדיר וכמו שכת' הריב"ש ז"ל תשובה צ"ח על מי שקבל חרם ונידוי שלא יקח אשה בחיי אשתו כי אה ברצונה שכל שפייס אותה בענייני' שאשה כמות' הייתה מתרצית ולא נתפייסה שהוא פטור שלא קבל לפייסה אלא בנוהג העולם והכא נמי לא קבל עליו בשבועה לתת לה המעות אלא אם ישא בנוהג העולם לא ביבמה ולא אסיק אדעתיה שימות אחיו בלא בנים ותפול לפניו ואפילו הכי אם היה נשבע סתם שלא ישא אחרת לא היה יכול לישא אותה מהאי טעמא דלא אסיק אדעתיה דלא סגי האי טעמ' לשבועה אלא למצוא לו פתח לחרטה כדאמ':
ובנדון זה אפי' פייסה בדבר שכמותה מתפייסת ולא נתפייסה אינו יכול לישא דלא תלה השבועה ברצונ' כי הא דריב"ש ז"ל שכתב לה שקבל חרם שלא ישא אשה אלא ברצונ' אבל הכא נשבע בסתם ואינו יכול לישא עליה אלא אם כן יפייס אותה בפועל וכשהיא מרוצה אין כאן שבוע' שהרי לטובתה ולדעתה נשבע והרי היא מרוצית נאם הצעיר מבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |