שו"ת מבי"ט/א/קכ
|
< הקודם · הבא > |
בהיותי חוץ למדינה בורח מחמת המגפה השם יצילנו שלחו לשאול את פי מן המדינה קצת בעלי תורה שנכת' גט אצלם על שם אשה אחת שמה קיראנה וכתבו בגט כיראנה בכף ובכתוב' היה כתוב קיראנה בקוף ושחכם אחד אמר להם שהגט היה פסול משום שינוי השם ולא שמעתי ראיותיו אבל לכאור' יכול הוא להתלות במה שאמרו פ' התקבל ההיא דהוו קרו לה נפיאתא וכתבו תפיאתא דאמרינן התם דלא עשו עדים שליחותם יכתבו גט אחר אבל יכולים אנו לחלק דאפשר דתפואתה הוא ג"כ שם שאנו קורין לנשים אחרות או לשון תפואתה יש לו משמעו' אחר מנפיאתא אבל הכא דקיראנה וכיראנה שם א' הוא שאינ' קורין לא' קיראנ' ולא' כיראנ'וגם אין משמעו' אחר בכיראנ' ממשמעו' קיראנ' כי הכל ל' אדנות הוא ולא הוו שינוי שם והגט כשר ומפני שלא חלקו חילוק זה המפרשי' ז"ל וכולם כתבו סתם נפואית' תפואותה לא עשו עדים שליחותם וכו' לא אסמוך על חילוק זה לבדו אלא שיש חילוק והפרש בין נפואיתא לתפואיתא בכתיבה ובקריאה אבל בין קיראנה לכיראנה אין חילוק והפרש ניכר לנו בקריא' ואפי' יש הפרש בכתיב' אין לחוש כי העיקר הוא קריאת השם ולא הוי שינוי כלל וזה השם של קיראנה יש מי שקורא אותה קיראנ' שנרא' בקריאה שהוא בקוף ויש מי שקורא אותה כיראנה שנראה בקריאה שהוא בכף ויש מי שקורא אותה ג'יראנה ברפה הגימל שנראה מקריאתה בגימל רפוייה וכן בכתיב' יש מי שכותב אותו בין בקוף או בכף או בגימל וכיון שההפרש הוא מעט שהנעת ג' אותיות אלו הוא קרוב זה לזה והן ממוצא אחד אין לחוש כי הכל משמעו' ענין אחד הוא אם כיראנה או קיראנ' או ג'יראנה כי כולם שם א' אלא שזה אומר בדגשו' וזה ברפיון וא"כ הגט כשר ואין לחוש לו כלל:
עוד אני אומר כי אפילו היה הפרש זה המיעוט ניכר בקריאה לרוב העולם לא היה נפסל בכך דלא גרע מכינוי השם כגון יצחק חקין שהכל שם א' בקוף או בגימל אם היו טועים בני אדם והיו קורין לה כיראנה בכף והשם הנכון לא היה אלא בקוף היה הקריאה של כיראנה כמו כינוי שם לשם הקריאה אל קיראנה בקוף והגט כשר כמו יצחק חקין דנראה דאם היו כותבין חקין לבד אם רוב העולם היו קוראין אותו כן היה כשר כיון שכת' וכל שום אחרן כו' דאמרי' התם פרק השולח ההיא דהוו קרו לה מרים ופורתא שרה אמרי נהרדעי מרים וכל שום שיש לה ולא שרה וכל שום שיש לה אעפ"י שיש לחלק כל שכן כי זה השינוי של קיראנה או כיראנ' בקוף או בכף כמעט שאינו דבר ניכר דלא הוי שינוי כלל ולא כינוי אלא השם עצמו כי היא מלשון אדנות קירא או כירה או ג'ירא ברפא גימל ואני כותב לעולם באיזה כתב שאני מזכיר קירה אני כותב גיורה ברפא וראיתי אחרים שקוראים קירה בקוף או בכף כי אין שום הפרש מקירה בקוף מכירה בכף סימן לדבר ויכרה להם כירה גדולה ויגלה קירה שאין ביניהם שום הפרש בקריאה אלא שזה בצירי וזה בחירק אבל קריאת הקוף קריאת דגושה אין ביניהם שום הפרש וא"כ אין שום הפרש קיראנה לכיראנ' כי הכל שם א' ואפי' בגייראנה בגימל רפויה אני אומ' שאינו שינוי שקצת ב"א קורין אותו כך וקצתן מרפין תחל' ואומר גיוראנ' אבל כולם שם א' ומצאתי בתשוב' כתו' למהר"ר איסרלן ז"ל שנסתפקו אם יכתבו עיר רוטנבורג בגימל משום דבכתב גלחו' שבחותם העיר כתוב כך בגימל ואמר כי אעפ"י כן כותבין כולם בקוף שמוצ' הלשון יותר מבגימל וכן כתב על שם הנקרא שיש קורין אותו כן וא"כ בנדון דידן פשיטא שאין שום שינוי בשם זה אע"ג שהיה כתוב בכתובה כיראנה וכתבו בגט קיראנה אין חשש והגט כשר ואין ראוי להחמיר בכינוי כזה שאינו מעלה ולא מורי' וכיוצא בזה תמצא במרדכי פ' המגרש ר' הורייש או ר' אויריש אין להקפיד דהוי לישנ' קלילא וכן בנהר שינא וכתבו שנא בלא יוד וע"ש:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |