שו"ת מבי"ט/א/קיג
|
< הקודם · הבא > |
במותב תלתא כחדא הוינא יתבינן בבי דינא כד אתא קדמנא כ"ר משה אל מוקאשר והעיד בפנינו איך אמ' לו ר' ששון צרפתי כי פעם א' בהיותו הולך באיספארטה אמר לו תוגרמה אחת אל תכנס באותו בית של אותו תוגר כי באותו בית נהרגו שני יהודים שהיה שם שניהם אברהם והיה א' מהם אדום הפנים והיו מוכרי' קצת טופאש ודמה אותו תוגר שהיו אותם טופאש של זהב וע"כ קרא לא' מאותם היהודים בתואנה שהיה רוצה לקנות אותם טופיש וכאשר נכנס היהודי בבית קם עליו התוגר בע"ה והרגו ושלח לקרוא ליהודי השני ע"י שליח ואמר לשליח שיקראנו בערמה ויאמר לו כי חבירו היהודי היה קורא אותו ובא וכשנכנס לבית קם עליו התוגר והרגו ג"כ באופן שנהרגו שניהם אלו הם דברי רבי משה הנז' ולראיית האמת ולזכרון כתבנו וחתמנו שמותינ פה יום ד' ה' ימים לחדש חשון שנת שא"י סביב עיניך וראי לפרט' היצירה וקים:
תשובה לכאורה נראה דלא סמכינן אעדות זה להתיר אשת אברה' אדום הפני' דפוק חזי כמה אברהם איכא בשוקא כ"ש בכל העולם ולא ידעי' האי אברהם הי ניהו וגם סי' אדום הפנים לאו סי' הוא דכמה אנשים יש בענין זה וכדמשמע בפ' אלו מציאות דסימני הגוף לאו סימני נינהו וכמו שכתוב הרמב"ם ז"ל פ' בתרא דהלכות גירושין ישראל שאמר מת איש יהודי עמנו במקום פלו' כך וכך צורתו וכך היו סימניו אין אומר' באומד הדעת פלו' הוא עד שיעיד העד שהוא פלוני ויכיר שמו ושם עירו ע"כ וה"נ לא עדיף עדות גויה מסיחה לפי תומה מישראל המכוין להעיד דהא אינה מסיחה אלא על אברהם ולא הזכירה שם עירו וסי' אדום הפנים כמה אנשים יש בענין זה אך יש לצדד בהיתר אשה זו אם הדבר ידוע כי בכל המקומות שדרים בם יהודים סביבות כפר זו ששמה איספארטה לא נעלם ולא נתכסה שום אדם ששמו אברה' באותם הימים אלא אלו יש לנו לומר כי זה אברהם שנעלם באותו הימי' שהיה אדום הפנים בעלה של אשה זו הוא שנהרג ואשתו מותרת וכמו שכתב הרא"ש ז"ל בתשובה כלל על עדות מכלוף בן מלול שיש לחפש לאשתו התר כיון שידוע שהיה שם בעלה מכלוף בן מלול ואין אחר בעיר ולאו דוקא מכלוף בן מלול דהוי שמו ושם אביו דאפילו בשמו נמי לחוד כהאי עובדא דידן סגי וכדמייתי ראיה הרא"ש ז"ל מההיא דפ' האשה שלום מההוא גטא דאשתכח בנהרדע' אנא אנדונילאי נהרדעא פטרית וכו' ושלח ליה תבדק נהרדעא ומייתי אביי ראיה מינה לההיא דיצחק ריש גלותא כי אחתיה דרב ביבי דחיישינן לתרי יצחק כי הכא דחיישי' לתרי אנדרונילאי דאמ' תבדק נהרדעא ורבא אמ' אם איתא יבדק כל העולם כולו מבעי ליה וכו' ולא קאמר דהכא דוקא בעי בדיקה משום דלא הוזכר בגט אלא אנדרוניל' לחוד ולא שם אביו יצחק הוזכ' בכינוי ריש גלותא ובר אחתיה דרב ביבי ומש"ה לא חיישי' לתרי יצחק וכמו שכתב הרא"ש ז"ל התם וז"ל הרי מה שהבאתי דמיא לנדון זה שהרי המעידים לא העידו כי אם על שמו אבל לא הזכירו לו את מקומו ולא את אשתו אלא כך היה שם האיש הנפטר בכאן כאלו העידו עדות גמורה וכולי עד כאן משמע דלאו דוקא שמו ושם אביו דאפילו בשמו לחוד כל שידוע שאין אחר בעיר סגי ובנדון זה. נמי אפילו בשם אברהם המורגל ונקרא בכל העולם כיון שאינו נודע בכל המקומות שדרים בהם יהודים סביבות איספארטה שנעלם באותם הימי' שום יהודי ששמו אברהם אלא אלו יש להתיר כמו שכתבתי ולא חיישי' לאברה' אחר שבא מסוף העולם לאיספארטה כי היכי דלא חיישינן ליצחק ריש גלותא אחר כרבא דהלכתא כוותיה כיון שהוא ידוע בכל סביבות אספארטה שלא נעלם אברהם אח' באלו הימים כדאמרן ולא חיישינן שנעלם ממקומות רחוקי' והרי בתשובת הרא"ש ז"ל שמכלוף בן מלול נהרג והתי' את אשתו מפני שלא היה מכלוף בן מלול אח' בעיר ולא חיישי' לעיירו' אחרות והכא נמי לא שנא בשם אברהם כיון שלא נודע שנעלם אחר במקומו' אלו ואע"ג דבההו' גיטא דאנדרונילאי לא הוי שמיה לחודיה אלא כתיב נמי בגיט' נהרדעא הכא נמי כל סביבות איספארט' הוי כנהרדעא כיון שאינו ידוע בכל אותם המקומות שנעלם שום אדם ששמו אברהם והוי כיצא עמנו ממקום פלו' ומה שכתב הרמב"ם ז"ל שמחפשין באותה העיר אם לא יצא משם אלא הוא תנשא אשתו אע"פ שלא הזכיר שמו כלל וכ"ש הכא שהזכיר שמו אברה' ומחפשי' ובודקים בעיר יהודי' הקרובה אל החלל ובעיירו' שסביבותיה שדרים בה יהודים אם נעלם שום אדם ששמו אברהם ואם לא ימצא אחר משיאין אשתו של זה ולא חיישינן לאברהם אחר מסוף העולם ומה"ר ישראל ז"ל התיר מטעם זה במשה בן יונתן כיון שלא הוחזקו שני משה בן יונתן כמו שכתוב בתחילת התשובה ומה שכתב הרמב"ם ז"ל ישראל שאמר מת יהודי עמנו וכו' אין אומר באמוד הדעת פלו' הוא וכו' עד שיעיד העד שהו' פלו' ויכיר שמו ושם עירו דמשמע שמו לחוד לא סגי היינו אם היה מזכי' שמו לחוד ולאו סימני' נמי ולא ידעי' כלל מאי זה עיר הוא ולהכי בעינ' שיכיר גם כן שם עירו אבל אי אנן ידעי' שם עירו כי הכא שנעלם אברהם זה מסביבות אשפארטה והעד הזכיר שמו הרי נודע בשמו ובשם עירו ולא בעי' סימנים וכמו שכתב הרב ז"ל אח' זה אבל אם אמר א' יצא עמנו מעיר פלו' ומת מחפשי' וכו' אם לא יצא אלא הוא תנשא אשתו הרי שהזכיר שם העיר ולא שמו אלא שאנחנו יודעים שמו של יוצא שנעלם והרי שמו ושם עירו והכי נמי כשהוא הזכיר שמו כי הכא ולא הזכיר שם עירו ואנו יודעים שם עירו על ידי שנעלם איש אחד משם ששמו כך הרי הוא ידוע בשמו ובשם עירו ואם כן הרב ז"ל שכתב ישר' שאמר מת איש יהודי וכו' כך וכך צורתו וכו' אין אומר באומד הדעת הוא פלוני וכו' איירי כשנעלמו ב' או ג' אנשים והעיד עד א' שמת יהודי אח' במקום פלו' כך וכך צורתו וכו' ואחד מאלו שנעלמו היו בו אותם הסימנים אין סומכין עליהם דשמא אחד מן האחרי' שנעלם היה זה שמת דסימני הגוף לאו סימנים נינהו ואף על גב דאלו שנעלמו לא היה בהם אחד מסמנים אלו לא סמכי' עלייהו כיון שנעלמו אחרי' ג"כ אבל אם לא נודע שנעלם אלא אדם א' פלו' במקומו' אלו ואמר עד א' מת איש יהודי עמנו וכו' כך וכך סימניו וכו' והיו סימנים אלו בזה שנעלם סומכין על עדותו להתיר את אשתו כיון שלא נודע שנעלם אלא הוא והרי נודע שמו ושם עירו אע"ג שהם לא הזכירו לא שמו ולא שם עירו וכן נוכל להעמיד דברי הרב ז"ל דאיירי נמי כשלא נעלם שום אדם שיהיו דואגים עליו שמת או שנהרג אלא שידוע שהלך איש אחד למרחקי' לסחורה או לאי זה דבר וחושבים עליו שהוא חי באותם המקומות אף על פי שבא אדם אחד משם ואמר מת איש יהודי עמנו באותו מקום כך וכך צורתו וכו' ואין אומר באומד שהוא פלו' שהלך לשם כיון שלא הזכיר שמו ושם עירו וכמו שהלך הוא הלכו אחרים דומים לו והוא עדיין חי לשם אבל כשיצא אדם אחד מביתו ללכת למקום אחד או לסבב בכפרים ונודע שלא הגיע לאותו המקום או לא חזר מסביבתו בכפרים לזמנים שהוא רגיל ונתכסה ונעלם מעין כל והיו דואגים עליו ואומר שנהרג ואחר כך העיד א' יהודי או גוי מל"ת שנהרג או שמת יהודי אחד שצורתו כך או ששמו כך במקום פלו' שהוא תוך התחום שיש בין אותו מקום למקום שהיה הולך הוא או באותם הכפרים שהיה מצוי לסבב בהם כי האי סמכינן אעדות זה והרי נודע בשמו או בסימניו או שנהרג ונודע שם עירו שנעלם ממנה כמו שכתבתי וכן מה שכת' הרב ז"ל למעלה בא א' ואמר אמרו לי ב"ד או אנשים כשתלך למקום פלו' אמור להם שמת יצחק בן מיכאל ובא השליח ואמר לנו והשליח אינו יודע מי הוא זה הואיל ואנו יודעים פלוני הידוע בשם זה הרי אשתו מותרת ע"כ דמשמע דאשתו מותרת משום דאמרו כשתלך למקום פלוני אמור להם וכו' דאותו פלו' היה ידוע שהיה משם אבל אם לא אמרו אלא שמת יצחק בן מיכאל ולא נודע שם עירו אין מתירין את אשתו היינו כשנעלמו ב' או ג' ששמם כך או כשלא נודע שנעלם בשום מקום שום יהודי ששמו כך ולא היו דואגים עליו שמת ואעפ"י שמא' מהמקומות הלך למרחקים א' ששמו יצחק בן מיכאל אין סומכים על עדות זה לומר שזהו שמת שם כיון שלא הוזכ' ולא נודע שם עירו ואמרי' אולי הוא אחר שהלך ג"כ לשם והיה שמו כך אבל על יהודי אחד שיצא מכאן למקום קרוב ולא חזר לביתו ודואגים עליו שנהרג או מת כיון שלא בא למוע' שהיה רגיל לבוא והעיד עד אחד או גוי מל"ת שנהרג איש א' באותו מקום שנתעלם והזכירו שמו הוי כהזכרת שם עירו ג"כ כמו שכתבתי וכן מה שהביא הר"י קולון ז"ל בתשובת קפ"ה לשון רבי' ישעיה מטראני ז"ל מפ' האשה שלום שכתב באו עדים והעידו שמת יוסף בן שמעון מעיר פלוני מתירין את אשתו וכו' ואם יאמרו העדים יוסף בן שמעון מת ולא ידעו מאי זה עיר היה וכו' חוששין ליוסף בן שמעון אחר בעולם ואין מתירין אשתו של יוסף בן שמעון הידוע לנו עכ"ל איירי ג"כ כי האי גוונא שהלך למרחקי' ואולי משם הרחיק נדוד אבל כשעלה תוך גבול ידוע והעיד אחד ששם מת או נהרג יהודי אחד והזכיר שמו נאמר שזה שנעל' היה הכלל כי כשנעלם מעין כל איש אחד ידוע בהליכתו ממקום למקום אחר והעידו שמת או נהרג אחד ששמו כך או שסימניו כך או בתוך התחום שיש מאותו מקום למקום האחר או בכפרים והדרכים שהיה רגיל ללכת בהם שיש לסמוך על טעם זה להתיר דסברא מכרעת הכי אלא משום דצריך לדחוק קצת לשון הפוסקים ז"ל כפי מה שפי' ולא לימרו גברי רברבי דעיילנא פילא בקופה דמחט' איני צריך עתה לסמוך אהאי טעמא לחוד בעובדא דידן דכיון שהזכירה התוגרמה שמו וסימניו הרי תרוייהו איתנהו ביה ושריא אתתיה אפילו לפי פשט לישנא דהרמב"ם ז"ל דע"כ לא משמע מלישנא דכשתלך למקום פלו' אמור להם שמת יצחק בן מיכאל דאם לא אמרו לו אלא יצחק בן מיכאל לחוד דאין אשתו מותרת אלא כשלא הזכיר אלא השם ולא העיר אבל הזכיר השם וסימניו מתירין אשתו אעפ"י שנעלם אחר מזה השם וכן ע"כ לא קאמר אחר כך שאם אמר מת יהודי אחד כך וכך צורתו וכו' דאין אומ' באומד שהוא פלו' אלא מפני שלא הזכיר שמו אבל הזכיר שמו וסימניו מתירין אשתו והא דנקט בסיפ' יצא עמנו ממקום פלו' מת וכו' אשמועי' חידושא אעפ"י שלא הזכיר לא שם ולא סימן אבל היכא דהזכיר שם וסימן נראה דבר פשוט דסגי להתיר כיון שלא נעלם אחר כשמו וכסימניו. ואם היה נודע כי אברה' אחר היה הולך בחברת זה אברהם אדום הפנים אשתו ג"כ מותרת כיון שהעידה התורגמה ששני אנשים היו ואח' מהם אדום הפנים וכן יש טעם אחר מצורף לזה בנדון זה שיהיה ההיתר פשוט מבלי שום גמגו' למי שירצה להחמיר וכו' מה שאמרה התורגמה שהם מוכרים טופיש אם היא דבר ידוע באותו מקום שלא היה מי שילך למכור טופיש בכפרים שיהיה שמו אברהם אלא שני האנשי ששמם אברה' יהיו נשותיה' מותרות והרי יש לא' מהם ג' דברים להתיר אשתו ששמו אברהם ושהוא אדום הפנים ושהיה מוכר טופיש ויש בשני ג"כ ג' דברים ששמו אברה' ושהיה מוכר טופיש ושהיה הולך בחברת אדום הפנים ובהגהות דשייכי במרדכי פ' בתרא דיבמות כתוב מעשה בגוי א' שדנוהו למיתה ואמר מעולם לא פשעתי כי פעם אח' הרגתי יהודי בן ניקולא לאוריוק שהיה מוליך י' ליטרין ששלחה יהודי' לאחי' בניקלא והתירו אשתו ע"י ששאלו לה אם שלחה וכו' אע"פ שלא הזכיר שמו ע"כ ובנדון זה נמי בטעמא דהיה מוכר טופיש לבד הוה סגי להתיר אשתו כי האי עובד' אם היה נמצא מי שאומר שנתן טופיש לא' מאלו השני אנשים ששמם אברהם ושהיו מסבבי' באותם הכפרים ואעפ"י שלא ימצא אם היה ידוע שהם היו מוכרי' אות' ולא היה אברהם אח' מוכרם באותם המקומות הוי כהאי עובדא ובלאו הכי שרי נמי מכל הלין טעמי דאמרן ובס' א' שמו מתית כתוב היכא דאיכא סי' בגופו ויש גם סי' בכליו מצטרפין יחד והוי כמו סי' מובהק ומהרן מהיגר התיר כה"ג כמו שהביא הרי"ו בתשובה ק"נ. נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |