שו"ת מבי"ט/א/עב
|
< הקודם · הבא > |
על מה שכתבתי למעלה שבסבלונו' שהם בעין אינה צריכה שבוע' כיון שאין יכול למוכרם יש ראיה לדעת כל האחרוני' דבנצ"ב ממכרו בטל כמו שכת' הריב"ש ס"ג תשוב' כ"ב גם בסבלונות יהיה ממכרו בטל ואם כן נראה דהם שוים שכמו שבנ"מ שהם בעין אינה צריכה שבועה כמו כן באלו ולכ"ע בקרקעות של נכסי צ"ב וקרקע שהכניס לה שום משלו או קרקע שייח' לה בכתובתה דהיינו הני ג' שדות דפרק חזקת ממכרו בטל מיד ואפילו קנה מידה אחר כך משמיע דקרקע שייחד לה וקרקע שהכניס לה שוים וכי היכי דיחד לה לא בעי' שבוע' כדא' פ' אע"פ הכי נמי בקרקע שהכני' לה שום משלו וכן במטלטלי' של נכסי צאן ברזל ומה שנתן לה שאין ממכרו ממכר לדע' כל האחרוני' אפי' לדע' הרמב"ם ז"ל ממכרו ממכ' וכמו שכת' בהלכו' אישו' ובסוף הלכו' מכיר' אם הם בעין כמו שבנצ"ב לא בעי' שבוע' ה"ה נמי במה שנתן לה וכת' ריא"ז ונר' בעיני שלפי מה שאנו מתני' שאם תמו' האשה וכו' תחזור נדונית' כו' אין רשות לאשה ולא לבעל למכו' הנכסי' שהכניס' לו וכן בקרקע ששעבד לה כו' וכן יורשי אביה יכולי' לעכב כו' פן תמות היא בלא בני' ויצטרכו היורשים לגבו' מהם כו' כמו שהביא בהג"ת הרי"ף ד' ג' פרק מציאת האשה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |