שו"ת מבי"ט/א/נב
|
< הקודם · הבא > |
שוב מצאתי תשובת שאלה להרשב"א ז"ל בנשבע לבטל איסור דרבנן מכוונת למה שכתבת כי אע"פ שחל עליו שבוע' אפ"ה אסור לבטל בידים איסור דרבנן אלא יעבור על השבועה בשב ואל תעשה וז"ל שם שאלת פ'. עוד שאלת מי שנשבע לעבו' איסורי דרבנן כגון לאכול חמץ בשעה שישית וכיוצא בזה מותר לאכול הואיל ואינם אלא דרבנן וכי אמרינן אין שבועה חלה על שבועה ה"מ באיסורא דאורייתא אבל באיסורא דרבנן לא או דילמא אסור דאיסורא דאוריית' קרי' ביה דהא איכא לאו דלא תסור:
תשובה באמת מי שנשבע לקיים מצוה דרבנן ולא קיים כגון שאמר שלא אשתה סתם יינם ושתה או שאמ' שלא אוכל חצי זית של נבלה ואכל למ"ד חצי שיעור לאו דאורייתא אי נמי בנשבע לאכול איסורא דרבנן ולא אכל חייב קרבן שבועה דלא אמרו אין שבועה חלה על שבועה אלא בנשבע לקיים מצוה דאורייתא ממש דתנן בפרק שבועות שתים בתרא שבועה שלא אוכל ואכל נבלות וטרפות וכו' עד אלמא לא אמרו לקיי' את המצוה ולא קיים או לבטל את המצוה ולא בטל פטור במצוה דרבנן אלא במצוה דאורייתא ממש אלא מיהו בנשבע לבטל מצוה דרבנן מסתבר' דאסור לו לבטל ויבטל הוא ומצוה דרבנן לא תתבטל דאטו מי שנשבע לשתות יין נסך מי אמרי' ליה שתה והערל ובכל כי הני אמרינן שב ואל תעשה וכל מי שעושה כן מיסרין אותו בשוטים לפי שהוציא שם שמים לבטלה וכמו שאמר האומר שבועה שלא אישן ג' ימים לוקה לאלתר כלומר לוקה לאלתר על שנשבע שבועה שאי איפשר לקיימ' וישן כל זמן שירצה ומיהו לצאת ידי כל ספק ראוי הוא לישאל על שבועתו ע"כ לשונו הנה בפי' שלא אמר שחל שבועת ביטוי על מצות דרבנן לבטל אותה בידי' אלא לענין קרבן דהעמידו חכמים דבריהם במקום תורה בשב ואל תעשה כדברי הר"ן זלה"ה ממש ונסתלקו בזה יותר משליש דבריו אשר כתב בענין זה ואין ראוי להאריך עוד בזה נאם הצעיר משה ב"ר יוסף זלה"ה מטראני:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |