שו"ת חתם סופר/ו/מח
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שו"ת חתם סופר 
ו מח
|
< הקודם · הבא > |
שלום וכ"ט לה"ה הרב החרוץ המופלג ומהולל מאד כש"ת מו"ה ליפמאן נ"י אבדק"ק דינדש יע"א:
ע"ד שאלתו בעובדא דאתי קמי' בת איש א' אמיד זנתה והרה לזנונים וטענה על בחור א' אשר שם בבית ללמוד עם הנערים אמנם בחו' זה כיחש בה בתחילתו ואמר לא פעלתי און אבל בתוך ימים מועטים בא הבח' והודה ולא בוש לאמור צדקה ממני ונתן על דבריו ראשונים אמתלא יען כי אבי הנערה הוא איש כעס ובעל חימה והי' ירא לנפשו שלא יעיר כל חמתו להנקם בו לכן כחש באמיתו של דבר עד אשר יעבור הזעם:
פה בקרית חוצות במרחץ הגיעני נעימתו וע"ד שאלתו מעשים בכל יום לסמוך על אמתלא בזה ועיי' היטב במעשה שהי' בצמח צדק אליו תשמעון אבל ספרי האחרונים מגידי חדשות א"א לבלות זמן בהם ע"כ אותן מצעות שהציעה לו באיסור תציע לו בהיתר והכלל על כל דבר מהני אמתלא אפי' במעשה ואפי' אחר למ"ד יום אפי' עושה עצמו רשע אלא שכל אמתלא צריך להיות על כל אופן שיתורץ המעשה וזמן איחור ל' יום ועשיית עצמו רשע:
מ"ש פר"מ לדמות ספק ערבי שכ' בנב"י לספק אונס ישראל שבש"ס יש לחלק ס' ערבי ספיקא דרבנן ולולי שהיא לפנינו לא טוענת לערבי נבעלתי הי' ס' דרבנן לקולא ובמקום שרוב ערבים אין מצווים להחיותו אך כיון שהיא לפנינו ואינו טוענת כן אין לנו לתלות בערבי ומ"מ הוא בדבורו אינו משוי חד"א דהרי היא יכולה לטעון באמת כן מה שא"כ ס' אונס ס' דאורייתא ולחומרא אלא שאם טוענת אח"כ משארסתני נאנסתי נאמנת וא"כ הוא שוי' נפשי' חד"א בס' דאורייתא עד שתאמר נאנסתי משארסתני והחילוק קל להבין:
מ"ש מרמב"ם ע"א אמר כלאי' פירות אלו אעפ"י שכ"מ כ' לשון ע"א נאמן באיסורא אינו ענין לכאן כלל אלא דבר שלא אתחזק כלל וא' אמר שלא ע"ד עדות כלאים פירות וקיבל זה דבריו שוב לוקה ע"פ עדים הוא ולא אחר כי אחר יוכל להכחישו ודבר זה אף על גב שהוא ירושלמי במס' נזיר מ"מ עיקור נתבאר בהרי"ף פ' החולץ גבי אשתמודעינהו ע"ש ומשו"ה צריך לקבל עדות הקרובים הללו שלא בשעת חליצה יום שלפניו שלא יעידו על שום דבר איסור והיתר. ושוב בשעת חליצה יעידו העדים בפני ב"ד מה ששמעו אתמול מקרובים שלא בשעת מעשה ויש להוכיח דין זה דאל"כ אין אדם לוקה על חילול י"ט ששמענו מפי ע"א שליח שאמר קדשו ב"ד החודש אלא שהשליח אומר שלא בשעת מעשה ושוב בי"ט לוקים ועי' ר"פ אין מכירים גילוי מילתא בעלמא ע"ש וכן יש להוכיח איך לוקין הבעל נדה דאוריית' מי ראה דמים יוצא מבין רגלי' דנימא חזקת דמים מן המקור בהרגשה מי ראה זה דרכי' דרכי נועם ע"כ עפ"י דברי' שאמרה נטמאתי והאמין לה ושוב לוקה עלי' והדברי' עתיקין ואין כאן מקום לקבל ארוך וד' שנותיו יאריך א"נ. יערגן יום א' כ"ג מנחם תקצ"ב לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"ע:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |