שו"ת חתם סופר/ה/רז
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שו"ת חתם סופר 
ה רז
|
< הקודם · הבא > |
(היא סובב הולך על שו"ת הנדפס' לעיל סי' קס"ב):
שלום וכ"ט לי"נ הרב המאה"ג המופלג שלשלת היחוס בנן של קדושים אילי תרשישים מופלא באנשים כש"ת מוהר"ר אלעזר סג"ל נ"י רב ומורה בוויען הבירה:
מכתב עוזו הי' נגד עיני ויאושר חילי' - ואספרה למו הי' פה בצל קורתי ר' יהונתן משווארין הידוע ושאל שלשה דברי בורות ואהי כמחריש כי גדרתי שלא להשיב עוד לשום אדם בענין הנ"ל לא להימין ולא להשמאיל, הוא שאל ע"ד שכ' לי זה שנתיים שהעדים שהעידו עליו לא נשבעו והשבתי לו עדים אינם צריכים שבועה בדין ישראל אדרבא עדים הצריכים שבועה פסולים ועתה טען כי אי' בש"ע שהב"ד משביעי' עדים, ולדעתי כוונתו אמ"ש בש"ע ח"מ סי' כ"ח וכתב סמ"ע שם סקט"ז כגון שרואי' שהעם מקילין בעדות שקר ואינם מקילין בשבועת שקר עכ"ל, והבל יפצה פיהו שלזה היינו אם הב"ד מסופקים בהעדים אבל הב"ד אינם מסופקי' לא יכול הנטען לומר אינם נאמנים עלי עד שישבעו ועיי' סי' צ"ב ובסמ"ע סקי"ט וזה בדיני ממונות ומכ"ש במי שמעידי' עליו שחלל שבת וכדומה ויתחייב בב"ד עפ"י עדים יטעון זה אל תסקלוני עד שישבעו העדים חוכא היא זו:
תו במה שכתבתי יען העדים כולם מבני הקהלה השונאי' אותו ע"כ לא אחתוך הדין על פיהם (והיינו לפמ"ש בתשו' מהרש"ל דשונאים גמורים פסולים אפי' להעיד) ומ"מ אותם בני עיר שיודעי' ומאמינים להעדים אסורים לקבל תורה מפיו וצריכי' ליתן לו שכרו ופרס משלם ויעמדו להם איש אחר להורות כי הוראתו אסרו עליהם וע"ז אמר דלא אמרי' שוי' נפשי' חתיכא דאיסורא אלא בעדים הנאמנים ולא בפסולי' והבל יפצה פיו ואינו יודע מה ענין זה כי כל היכי דאמרי' שוי' נפשי' חתיכא דאיסורא היינו כשחוזר בו אח"כ ורוצה להתיר מה שאסר לעצמו כגון קדשתיך ואסר עצמו אקרובתי' ורוצה לחזור לא קדשתי' ויקדש א' מקרובי' או פ"פ מצאתי וחוזר עתה אמרי' כאן דכבר שוי' אנפשי' חתיכא דאי' שוב אינו נאמן ובקידושי' דאמר שמואל להאי סמי' אי מהימן לך דלא גזלנא הוא היינו משום דהסמיא רצה להיות עם אשתו ורק מכח נאמנתו של העד נאסר ע"כ אם העד גזלנא לא שוי' חתיכא דאיסורא ומותר בה אבל אם הוא אינו חוזר בו ועומד בנאמנתו אפי' אל גזלן או גוי הרי הוא אסור עליו עיי' שעי"ד סי' ט"ז ובש"ך סקכ"ד והכא בני הקהלה צווחי' וטוענים עליו, די שאינני מאמין להם לפוסלו לעלמא משום ששונאי' לו ואה"נ אם ירצו לחזור בהם היינו אותם שלא ראו ולא ידעו בעצמם שמאמינים להעדי' יכולים לחזור אך אותם העדי' בעצמם תלי' בפי' דברי מהרי"ק דמייתי ש"ך י"ד סי' ב' סקי"א ואין כאן מקומו:
ג' טען על שדנתי אותו כמסרב לבוא לב"ד ע"כ קבלו עדות שלא בפניו ע"ז טען דלא כייף להו לעמוד לפניהם וא' מאותן הדיינים פ"א נתפס בקרימינאל. הנה בזה אין לו עזר כי הלא אח"כ עמד בב"ד רבני' של ג' קהלות גדולות שנבררו מגבירי פעסט וברצון עמד לפניהם וקבלו עדות בפניו והי' קצת שינוי מהעדות הראשון יש מהם למעליותא ויש מהם לגריעותא באופן שעפ"י עדות השני' יהי' הדין כמו שכתבתי לעיל בעדות הראשון ואין כאן תרעומות אלא עלי לא לעזרתו כלל:
ואמנם מ"ש שאחד מן הדיינים הראשונים נתפס בקרימינאל ופסול לדון זה לא ידעתי מי הם הדיינים שלא ממני הובררו כ"א מהגאון דסנטוב ז"ל ומה שנתפס בקרימינאל אפשר כמו שנתפס מהר"מ ר"ב במגדל אינשבארג או ר"ע בבית האסורי' אך אם נתפס ע"ד שנפסל בדין ישראל עפ"י עדי' כשרים שהעידו עליו בפניו פשיטא שפסול לדון ויתקיים הפס"ד עפ"י קבלת עדות השני:
ומ"ש דלא כייף להו, חדא הרי כתבתי בפס"ד שלי שעמד בפניהם לדון בדיני ממונות עם א' ואחר גמר אותו הדין בקשו ממנו שיעמוד עוד לגבות עדות בפניו וברח מב"ד א"כ הרי עמד לפניהם בדיני ממונות שהדין אמת שאינו צריך לעמוד בפני ב"ד דזוטר מני' ואפ"ה עמד לפניהם מכ"ש להעיד שעובר עבירות ופסול להורות דצריך לעמוד לפני כל ג' שהם ב"ד אך דינו יקרבו לפני גדולי' ויפסקו עפ"י גביות עדות וגדול שבישראל המחלל שבת ועע"ז ורוצים להעיד מי יכפהו לעמוד לפני ב"ד הגדול אם לא ב"ד שבעירו אפי' קטני' קבלו עדותו שכך הוא ואח"כ יודיעו כן לב"ד הגדול ממנו ויעמוד לפניהם לדין ועכ"פ אין אנו צריכים לזה:
ועל ארבעה לו אשיבנו שאמר סיעת מרחמוהי העומדי' לימינו אומרי' שאינני נחשד בעיניהם שנעלם ממני כל זאת אלא שעשיתי למיגדר מילתא לפע"ד שקר ענה במענה זה כי הנה ב"ד שהמיתו מי שרכב סוס בשבת ולקו מי שהטיח תחת התאנה כ"ע יודעי' שאין זה מיתה ולא מלקות ולא יתלונן ע"ז כ"א או רשע האומר שאין ראוי לגדור פרצת הדור ורוצה להיות בכלל אשר לא יקים את דברי התורה כמ"ש רמב"ן בשם ספרי פ' תבוא, או שאינו מאמין דצריך לגדור שמא אין כאן פרצה כלל וא"כ טרם שיתלונן ויהרהר אחר ת"ח ויש מהם שכבר חלקם בחיי העה"ב ואלו מספרים אחרי מטתם צריכים תחלה לשאול ולחקור אי נאוה הוא אולי גם הם יבינו וישכילו שצריך הוא לגדור הפרצה או אופן שלישי שיאמרו מי שמך לאיש לגדור פרצה הנח לנו כי אנחנו גדולי ארץ ועל טענה זו כתי' אל תען ע"כ לא אאמין לו זה כלל. וביום עש"ק נסע לא ידעתי אנה פנה כי לא הרביתי דברים עמו ולא באתי אלא להודיע למעלתו וכופל אני לאמור שאינני משיב לשום אדם בזה ענין עוד יהי' מה שיהי' וה' עמנו ואחתום בברכה א"נ דש"ת. פ"ב יום א' כ"ו אדר שני תקצ"ז לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |