שו"ת חתם סופר/ה/קנו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו התגעשו והתרעשו ביום הרג רב בנפול מגדלים בסביבותינו במלחמות הצרפתי' ונפלו חללים רבים כדומן על פני השדה ואנשי כפרים הסמוכים והקרובים להחלל פשטו לשלול שלל בשדה בוכים ויביאו למכור את כלי מלחמה איש אשר מצא ויהי' לאלפים ורבבות וכאן נמצא וכאן הי' שנשה משותפים ראובן ושמעון נצרפו עמהם ערל א' והם קנו הסחורה הנ"ל מיד המביאים אותם ע"מ למכור לאנשי חיל מלכו' הקיר"ה והיות כי אז פה השונאים והמשותפי' הנ"ל לא נזהרו ועשו פומבי לדבר אע"כ ביום שלוח ראובן את חברו המשותף לשוק פעסט להוליך שם הסחורה הנ"ל המה יצאו העיר לא הרחיקו ויודע הדבר לשרי הצבא ותפסו את ראובן ואת הערל הנמצאי' פה וגם את כל הנמצא בידיהם מסחורה הנ"ל ועוד שארי הון ורכוש רב והמה הגיעו עד שערי מות וביום א' דסוכות דהאי שתא תק"ע לפ"ק נגמר דינם למיתה בעיר וויען לולי ה' צבאות הגומל לחייבי' טובים פדה ממות נפש נענה ועלה ההוצאות לסך עצום ורב והנה מקצת מסחורה הנ"ל היו מונח בכיפה של לוי ובראותם כי הסכנה עצומה והדבר הי' מפורסם שהסחורה מונחת בכיפה שלו שיכל את ידיו ומסר בעצמו הסחורה להשר הצבא התוכח לעשות כאלו עושה מרצונו כדי להטעות עין השונא להציל נפשו מיני שחת:
והן עתה אחרי אשר נחה ושקטה הארץ ממלחמה וראובן הנ"ל יצא מבית האסורים שלו תבע לוי הנ"ל את ראובן לדין והראה לפנינו ח"כ מכ"י מסך חמשה מאות זהו' ועוד תביעת בע"פ מסך ב' אלפים שמנה מאות ועשרים ושמנה זהו' שהלוה לו לאחדים ושמעון השיב הח"כ הוא אמת אך תביעת בע"פ לא הי' בתורת הלואה כ"א בתורת שותפו' כי היות משותף עמנו במו"מ הנ"ל ולכן הנחנו מסחורתינו לכיפה שלך ואתה ידעת כי הכל הלך לדראון ואיבוד א"כ לא די שאין לך לתבוע סך הנ"ל כ"א אתה שלם מביתך ההפסד המגיע על חלקיך ועוד שאתה הפסדת בידים ומסרת הסחורה לשר הצבא מי נתן לך רשות למסור את שלנו ביד השונא ולוי השיב לא הייתי מעולם שותף עמך והסחורה הי' מונח בכיפה שלי למשכון על החוב ובראותו צרת נפשו בסכנה עצומה מחמת אונס מסרתי לשר הצבא והנה המה מתעצמים בדין זע"ז ורשמתי הנלע"ד והסכימו לזה דיינא קרתא הרבני' המופלגים נ"י:
אחר מעט עיון נ"ל הדין פשוט אודות הסחורה שתחת יד לוי ומסרו ליד המעלילי' מחשש גם עליו יעבור כוס והנה היות הדבר הי' מפורסם מאוד ובלי ספק שהי' באים עליו והי' הוא וכל אשר יש לו בסכנה והסכנה הי' רק מחמת אותו סחורה והקדים הוא והציל עצמו במסור הסחורה ההיא לידם שלא תמשוך לו ממנה נזק הרי דינו מבואר בסי' רצ"ב סעי' ח' ועמ"ש רמ"א סי' שפ"ח סס"י ב' וא"כ בין שיהי' בתורת משכון או בתורת שותף שהוא כש"ש אין עליו שום חיוב לשלם מכיסו חלקו של זה שכנגדו ואמנם מחלקו של עצמו יבואר לקמן אי"ה:
אודות מה שנתפס ראובן והי' בסכנת נפש והוציא הוצאות מרובות בפדיון נפשו הנה בסי' קע"ו סעי' מ"ח שאין השותף חייב לפדות משותפו וכן מבואר למעיי' במיוחסת סי' כ' ובמהרי"ק שרש כ"ד אך התם מיירי שבא לו הפסד באקראי ואתי' מכח השותפות שעמדו עליו לסטים מכח הסחורה ההיא או מוסרים שהעלילו כעובדא דמהרי"ק שרש קנ"ה ענף ב' וג' אבל אם מעיקרא נשתתפו בדבר ששייך בו עלילה בדיניהם כעובדא דידן א"כ אדעתא דהכי נשתתפו והוה כמו שותפים בגניבה ברמ"א שם סעי' י"ב ויעיי' שם בסמ"ע סקמ"א והי' נלע"ד דל"מ דאם יש לו כ"כ מעות בשותפות דיפסיד חלקו כדי לפדות חברו הנתפס בגלל השותפות אלא אפי' מביתו ישלם לכ"ע לפמ"ש ש"ך סי' קע"ו ס"ק י"ב להסכים עם ס' הב"ח דבהפסד הבא מעסק מו"מ שלהם ישלם מביתו ומבואר בב"ח דלא מקרי הפסד שאינו ע"ד מו"מ כגון שריפה וגייס אבל הכא שמעיקרא נשתתפו על עסק כזה מביתו נמי ישלם וכן יש ללמוד מסמ"ע שנדחק סס"י קע"ה ולא תי' כפשוטו התם אינו צריך לשלם מביתו וכן משמע לשון לשלם אע"כ פשיטא לי' דאפי' מביתו ישלם לפצות חברו מכל עלילה המגיע לו עי"ז:
אמנם כן נלע"ד דכ"ז ללמוד בעלמא כיוצא בזה אבל בנ"ד נראה לעין דראובן פשע הרבה דהרי קמן דכמה אנשים נשאו ונתנו בזה ולא נסתכנו ואפי' אותם שנתפסו אח"כ נפטרו בהיות כי לא הי' הם המוליכי' הסחורה חוץ למדינה רק שנשאו ונתנו בתוך המדינה והי' אפשר שיבוא הקונה לכאן ויקח סחורתו ויוליכם חוץ ויהי' הוא בסכנה ולא המשותפי' המוכרים ועוד הי' יכול לעשות במחשך מעשהו ולא בפומבי לעין כל עד שצעקו וצווחו כי כרוכי' כל בני הק"ק וכיון שפשע בנפשו אינו מחוייב בהצלתו כמבואר במהרי"ק בשני המקומות הנ"ל והוא פשוט ואם לכה"פ צריך שבועה שלא פשע אבל עכ"פ לא ישלם לוי מביתו ע"י שבועו' של ראובן ומכ"ש שלפע"ד ברור לנו שפשע ואדרבה הי' הוא מחוייב לשלם ההפסד להמשותף ויבואר לקמן אי"ה:
וכיון שזכינו לדין נאמר עוד כיון שעכ"פ הי' אפשר לסחור בסחורה הנ"ל בלי שום סכנה אפילו את"ל שלא פשע ויתברר לנו שנאנס מ"מ שוב לא דמי לשותפי' בגניבה שמעיקרא נשתתפו בדבר שההפסד מוכן אבל הכא כיון שהי' אפשר להסתחר בלי שום סכנה א"כ יאמר אדעתא דהכא הי' שותפי' מעיקרא במה שאסור עפ"י מלכות ומה שנמשך סכנה מזה אפי' באונס גדול פטור המשותף משמירת גופו כמ"ש לעיל כמבואר בסעי' מ"ח על פי תשוב' מיוחסת סימן כ' ומהרי"ק בב' מקומות הנ"ל:
וממילא מובן דל"מ שפטור לוי לשלם מביתו חצי ההפסד הרב שהי' בגוף הסחורה שנטלוהו מציקין דאפי' לדעת רמב"ם דצריך לשלם מביתו מ"מ כיון שצריך לשבע שלא פשע לא יטול בשבועתו אלא אפי' אפשר שאדרבה ראובן צריך לשלם ללוי הפסידו במה שפשע הוא ושינה דאפי' אם נאמר שותפי' הוה שמירה בבעלים ופטורים אפילו מפשיעה ומכ"ש הכא שהי' מקצת סחורה ביד ראובן ומקצתה ביד לוי ופטור אפי' מפשיעה הכא ה"ל מזיק בידים וגרע מפשיעה דעלמא דוקא פשע בשמירה פטור אבל לא הזיק בידים כמבואר בדיני שותפי' דחייב אפי' הקיף סחורה לגוים וכה"ג:
אמנם כיון שלוי מסר הסחורה שת"י ליד האנסי' אעפ"י שעשה כדין ופטור לשלם לראובן חלקו של עצמו יפסיד דאע"ג דראובן פשע וחייב לשלם מביתו מ"מ היינו במה שהי' תחת יד עצמו אבל מה שהי' תח"י לוי לא הוה בזה אלא גרמא בניזקין ופטור ראובן ול"מ אי הי' לוי שותף ממש כטענת ראובן עלי' אלא אפי' אם האמת כטענת לוי שלא הי' אלא מלוה על המשכון הסחורה מ"מ כיון שהודה בב"ד שהלוה הסך ההוא על ט"ו פראצענטא ואחזוקי אינש ברשיעי לא מחזקי' ע"כ הי' כוונתו ע"צ היתר עיסקא ויהי' עכ"פ סך הלואתו פלגא מלוה ופלגא פקדון וא"כ חלק הפקדון שהי' לו בסחורה ההיא ההפסד על עצמו של לוי ואין שייך כאן שום שבועה או ברור שהרי לוי ידע שנאבדה שהוא עצמו מסרה להאנסי' ושלא הי' בפשיעתו לראובן כ"א בגרמא בעלמא כנ"ל:
היוצא מזה לפע"ד בנדון שלפנינו כל תביעותיו של ראובן על לוי הן מחמת הפסד גופו שנשבה בין הגוים והן מחמת הפסד סחורה שכל אלו הטענו' המה מאפס ותוהו וכחירגא דיומא דלא שמא ואמנם תביעת לוי על ראובן כיון שלא הי' לו מעות בשותפי' כ"א כמו ב' אלפים שמנה מאות ועשרים ושמנה זהו' ונגד זה הי' ממושכן אצלו סחורה שוה ב' אלפים והוא מסרה לגוים יפסיד אלף זהו' החצי ממה ששוה הסחורה וסך אלף ושמנה מאות וכ"ח זהו' ישלם ראובן מביתו ומכ"ש אותן ה' מאות זהו' שנתחיי' שלא מחמת השותפו' ואמנם יש חילוק בין תשלומין הנ"ל כי כיון שהי' שותפי' עמם עוד שמעון וערל אחד ואדעתא דהכי נשתתף לוי עמם שיהי' כל הד' בשותפו' וכל השלשה דהיינו ראובן ושמעון והערל כולם הי' שווים בפשיעה א"כ אם ישבע שהי' לוי שותף עמהם כדבריהם אזי לא ישלם ללוי אלא שליש הפסדו משא"כ הח"כ מה' מאות ישלם ראובן לבד מביתו וזה פשוט:
וכ"ז לפי ראות עיני שהי' ראובן פושע בענין זה ואם אולי לא יראה כן בפשיטות א"כ ישבע ראובן שהי' לו שותף עמו ושלא פשע ויפטור עכ"פ מתשלומי סך אלף ח' מאות זהו' הנ"ל אך תשלומי הח"כ מסך ה' מאות זהו' זה תלי' אי נימא שההפסד הזה הוה מחמת מו"מ שלהם ולא כאלו באו עליהם גייס ולסטים מעלמא אלא מטבע המו"מ הוא כך א"כ הרי באופן זה הי' מחויב לוי לשלם אפי' מביתו לולי שראובן א"י ליטול בשבועתו וא"כ הכא במה שמוחזק בידו סך חמשה מאות זהו' אעפ"י שאיננו ממעות המשותפו' ונפטר הוא בשבועתו:
אמנם אם נניח שזהו כהפסד מעלמא שהרי משום כך הוא נשבע שלא פשע כי לא הי' מענין מו"מ שיבוא לידי סכנה זו ובאופן זה פטור לוי לשלם מביתו וא"כ צריך ראובן לשלם הח"כ עכ"פ כל זה נרא' לפע"ד אם יסכימו הרבנים דיינים המופלגים נ"י:
אחר כך טען ראובן שלוי ידע באופן הסכנה ומ"מ הי' מרוצה ונשתתף גם אדעתא דהכי ע"כ נשתנה הדין קצת כמובן מ"מ הדין דין אמת והכל מתוקן לתעודה ולתורה עפ"י פס"ד פה פ"ב יום ד' יו"ד אדר ראשון תק"ע לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |