שו"ת חתם סופר/ה/צא
שו"ת חתם סופר 
ה צא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום וכ"ט למחותני הרב המופלג החרוץ ושנון בנוי לתלפיות חריף פיפיות כש"ת מו"ה זלמן אולמאן נ"י:
גי"ה הגיעני וממתק דברו הטעמני ולהב אהבתו הרהבני בדברי תורתו אשר העירני ע"ד ק' א' בש"ס סנהדרי' ע"ב ע"א דקאמר רב הבא במחתרת ונטל כלים פטור בדמי' קונהו פי' דקים לי' בדרבה מיני' ופריך ש"ס מדתנן שיבר כלים פטור טעמא דשיבר הא נטל ולא שיבר חייב להחזיר ונשאר בקושי' והקשה למעלתו דלמא בריתא אתי כר"ש דמעות קונות ולא משיכה משו"ה לא קני גניבה במשיכה וממילא לא מהני לי' קים לי' בדרבה מיני' לפוטרו ורב אית לי' משיכה קונה מן התורה נמצא קנה הגניבה במשיכה וממילא מהני לי' קים לי' בדרבה מני' לפוטרו להחזיר ודבריו בנוים על דברי ש"ס מס' ע"ז ע"א ע"ב בסופו ותוס' שם ועוד האריך:
אהו' י"נ ידעתי כי לבו כלב הארי' ומחזקני בו שדבריו מחודדי' ומשונני' ומ"מ לא אמנע מלהציע סוגיות הש"ס ופירושם אולי מתוכם אבוא אל תכונת הבנת קושיתו הנה הש"ס במס' ע"ז ע"א ע"ב הנ"ל עפ"י מ"ש התוס' שם הכי הוצעתה של שמועה דהש"ס פשיטא לי' דכל גניבה פרוטה מישראל או פחות מש"פ מבן נח המקפיד על ככה אוקמי' רחמנא ברשותי' דגנב על כרחי' להתחייב בכל החיובי' כאונסי' ובתשלומי כפל או מיתה לב"נ ואין זה תלי' כלל בקנין משיכה כי מי שמע או ראה שיקנה אדם בלי רצון המקנה אם לא במציא' והפקר אבל היכי דאיכא בעלי' ואינם רוצים להקנות מה יועיל משיכה או שום קנין ואך הגניבה רחמנא אקמי' ברשותי' של גנב לבישותי' הואיל וחסרי' ממונא דחברי' אבל לא לטיבותי' שיהי' הגוף קנוי לו ליכא למ"ד וזה הי' פשיט להש"ס כמ"ש תוס' שם ד"ה ואי ס"ד אך כל זה היכי דחסרי' ממונא לחברי' אך בגוי הגונב פחות מש"פ מישראל שאיננו מקפיד על פחות מש"פ דלא עביד ולא מידי וא"כ במאי יתחייב וע"כ הואיל ונתרבה ממוני' באיסור ותינח אי משיכה קונה אפי' במקח וממכר דאיכא בעלים ואפ"ה קונה אידך במשיכה בלי דמים ה"נ י"ל דנתרבה ממונו ע"י משיכה כיון שעל כ"פ הבעלי' אינם מעכבי' בקנייתו שהרי אינם מקפידי' על פחות מש"פ וחייב על שנתרבה ממונו באיסור באופן שהגונב פרוטה איננו קונה קנין גמור וע"י משיכה שלא ברצון הבעלים המקפידי' ומ"מ יתחייב עונשו על שחיסר הבעלים ובפחות מש"פ שלא חיסר הבעלי' יתחייב עונשו על שהרבה ממונו באיסור ואי ס"ד משיכה במכר אינו קונה אע"ג דבמציאה דליכא בעלי' המעכבי' קונה במשיכה במקח וממכר לא קנה בלי דמי' ה"נ בגניבה לא יקנה נהי בפחות מש"פ אין הבעלים מעכבים מ"מ לא דמי למציאה כיון דבאיסורא אתי לידי' נמצא לא נתרבה ממונו וגם זה לא חסר ועל מה יתחייב מיתה אלא ש"מ משיכה בנכרי קונה:
אמנם מנ"ל להש"ס דמיירי ר' יוחנן מנכרי שגנב מישראל פחות מש"פ דמוחל ולא חסרי' מידי וחיוב מיתה על ריבוי ממונו ע"י קנין משיכה מנ"ל הא דלמא ר' יוחנן מיירי בגונב מגוי חברו המקפיד על פחות מש"פ ובאמת לא קנאו במשיכתו כיון שהבעלי' מעכבי' בקנינו וחיובו מיתה על חיסרו ממון חברו גוי המפקיד דבר זה פירשו תוספ' בעירובין ע"ב ע"א מדאמר ר' יוחנן ולא ניתן להשבון ואי ס"ד בגונב מגוי מ"ט לא ניתן להשבון דאין לומר משום דקים לי' בדרבה מיני' דפשיטא להתוס' דלא שייך זה בגוי ואע"כ בישראל מיירי ולא ניתן להשבון משום דלא קפיד ומחיל לו עליו ובאמת במס' ע"ז לא פי' רש"י דבר נגד זה ודברי תוס' מוכרחי' אך בעירובי' ע"ב ע"א שם וביבמות מ"ז ע"ב ובסנהדרי' נ"ז ע"א ד"ה צערא בשעתו וכו' פירש בהדי' דמשו"ה לא ניתן להשבון אפי' גוי מגוי פחות מש"פ משום דקים לי' בדרבה מיני' והאריך לפרש בישראל כתי' והשיב את הגזילה רחמנא ניתן להשבון ומשלם ואינו לוקה אבל גוי נהרג ואינו בהשבון ודבריו צ"ע מסוגי' דע"ז דא"כ מנ"ל בגונב פחות מש"פ מישראל מיירו דלא מחסרי' מידי ומתחייב על קנין משיכתו דלמא משיכה לא קני' ובגונב מבן נח דמקפיד ומתחייב משום חיסור ממון חברי' ומשיכה לא קני:
ומה שנלע"ד בישוב ק' תוס' הלזו על רש"י דבודאי במס' ע"ז מודה רש"י להתוס' שהרי שם לא פירש"י מכל זה כלום רק בשלשה מקומו' הנ"ל והוא דהא דפשיטא להתוס' דלא שייך בב"נ קלב"מ היינו משום כדי רשעתו משום רשעה א' מחייבו ולא משום ב' רשעיות בישראל כתי' וחידוש דין הוא ומנ"ל לב"נ. והנה בסנהדרי' נ"ו ע"ב קאמר ש"ס מנ"ה מילי ז' מצות ב"נ וא"ר יוחנן דאמר קרא ויצו ה' אלקים וכו' ר' יצחק תני איפכא וע"ש ובתשו' רמ"א סי' י' העלה דהנפקותא בין ר' יוחנן לבריתא דר' יצחק דלר' יוחנן אין ב"נ מחוייב בדינים שחקק הקב"ה בתורה רק כל מלך יחקוק לו חוקי' ונמוסי' כרצונו ובהם יתנהגו אבל אין להם שום חלק בדיני התורה משא"כ לרבי יצחק מחוייבי' בכל דיני תורה שומרי' וניזקי ולדון לישראל ולב"נ כל א' כמשפטו ודינו שחקקה להם תורה ואם עובר נהרג והעלה שם להלכה ולמעשה כר' יצחק דלא כר' יוחנן ע"ש היטב והשתא במס' ע"ז מוכיח ש"ס שפיר מבעל מימרא זו שהוא ר' יוחנן דס"ל שאינם מחוייבי' בדיני תורה ואין לב"נ שום אחיזה במ"ש בתורה כדי רשעתו ומחייב בשתי רשעיות ולא שייך בי' קים לי' ב"מ וא"כ הא דלא ניתן להשבון ע"כ בישראל מיירי וא"כ מוכח משיכה קונה מדר' יוחנן וע"ש תוס' ד"ה ואי ס"ד משיכה בנכרי קונה אמאי יחזיר ע"ש היטב:
וכל זה במס' ע"ז דהש"ס מכריח מדברי ר' יוחנן עצמו אך בשלשה מקומות הנ"ל פירש"י אליבא דהלכתא דנהי דבעל המימרא הוא ר' יוחנן מ"מ דבריו הלכה פסוקה הם דב"נ נהרג פחות מש"פ ולא ניתן להשבון ואנן קי"ל כר' יצחק דסנהדרין נ"ו ע"ב הנ"ל עפ"י תשו' רמ"א הנ"ל דהנכרי מחוייב לדון בכל דיני תורה ממ"ש וכדי רשעתו גם לב"נ יסוב כמו לישראל ונהי דמ"ע דוהשיב לא שייך לב"נ דההוא לאו בדיני' נאמר אלא בקרבן אשם הפקדון ולא לב"ד אזהר רחמנא ואין לב"נ חלק בהם אבל כדי רשעתו שייך גם גבי ב"נ ושייך גבי קים לי' בדרבה מיני' ואיתי' להך דינא בב"נ שגנב פחות מש"פ מב"נ חברו וא"ש נמי מאי דלמסקנ' במס' ע"ז מוכיח מהאי מימרא בא חברו ונטלה וכו' דמשיכה בנכרי קונה ורש"י ס"ל להלכתא נכרי כל קנינו בכסף ועי' בע"ז ע"א ע"א תוס' ד"ה רב אשי וכו' והשתא נהי דבעל המימרא הוא ר' יוחנן ולדידי' מוכח מזה דמשיכה קונה מ"מ הדין אמת גם לדידן ולא מטעמי' אלא מיירי מגוזל מב"נ ומשום דמחסר ממון חברי' ופטור מתשלומי' משום קים לי' ב"מ ומיושב שיטת רש"י לפע"ד וממילא כיון דהא דקים לי' ב"מ דב"נ תלי בפלוגתא לק"מ ק' תוס' דעירובין מהא דנטלו מוכסי' חמורו וא"ש נמי דר' יוחנן פליג אבריתא דתני ר' יצחק בסנהדרין נ"ו הנ"ל משום דההוא דנטלו מוכסי' חמורו מסייעא לי' לר' יוחנן דמוקי לי' נמי במוכסי' גוים וק"ל:
נחזור למאי דקמן דעכ"פ הגונב חברו ומחסרו דבר אין כאן מקום לקנין משיכה כלל ומאן דכר שמי' ורק הואיל וחיסר חברי' ממון אוקמי' רחמנא ברשות בע"כ לחיוב אונסי' ובסנהדרי' ע"ב ע"א פליגי רב ורבא אי יצרף לזה חיוב מיתה כגון במחתרת או גונב כיס בשבת ס"ל לרב אע"ג דאי לא הוה חיוב מיתה הי' מחויב להחזיר הגניבה בעינא דלא קנאו אלא לבישותי' מ"מ כיון דרחמנא אוקמי ברשותי' אי הב"ד מוציאו מידו ה"ל כב' רשעיות ולא דקנאה כי במה קנאה השתא טפי אלא לישנא בעלמא קאמר בדמי קנינהי שאין הב"ד יכולי' להוצי' מידו אבל פשיט דחייב להחזיר לצאת י"ש כמ"ש תוס' שם אלא הב"ד אינם רשאי' להוציא מידו משום ב' רשעיו' ואפשר ממילא מקרי קנין דכל ממון שאין ב"ד יכולי' להוציא מידו שלו הוא ויכול להקדישו כמבואר בסוגי' דתקפו כהן ואמנם רבא פליג וס"ל דלא אוקמי' רחמנא ברשותי' כלל וכל היכי דאיתי' ברשותי' דמרי' איתי' וה"ל רק כשואל עליו וההוצאה מיד הגנב איננו בגדר ב' רשעיות ומחויב להחזיר מדינא ודברים אלו פשוטי' ומבוארי' ולא ידעתי מקום לקושיתו גם מ"ש כלדא"ר לא תעביד אי עביד לא מהני ואיך נימא בדמי קנינהי אין לו מובן לפי הנ"ל ודי בזה לחכם גדול כמותו הכ"ד א"נ מחו' דש"ת. פ"ב עש"ק ל"ו למב"י תקפ"ג לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:
תשובה
שלום לידידי הרבני המופלג מו"ה שלמה סג"ל נ"י:
להודיעו מאיזה טעם דנוהו הנה פר"מ תבע לכשכנגדו שנתן לו ח"כ שאם ישתדל לו מאת אבי המשודכת שטר זכר שלם בשעת כתיבת תנאים יהי' שכרו אלף זהו' שיין וכן עשה מעלתו ופעל השתדלותו ונכתב בתנאים ראשונים התחייבות שטר זכר שלם המגיע לששה עשר אלף זהו' שיין והנה תבע שכר פעולתו מכשכנגדו ודחאו בקש עד אחר חתנותו אחר הנישואים ועתה תבע ממנו בב"ד אלף זהו' שיין הנ"ל ושכנגדו כפר שמעולם לא הפריז לו סך הנ"ל אך אמת הוא שהשתדל לו כאשר נכתב בתנאים הראשונים אמנם בשעת נישואי' חזר בו חמיו ולא נתן לו אלא שטח"ז כנה"ג:
הנה אם לא הפריז לו כלום פשיטא ישום עפ"י ב"ד כמה שכר יגיע להשתדל הנ"ל אמנם אם הפריז לו שכרו כנ"ל אפי' בלא ח"כ חייב לו שכרו משלם כמבואר סס"י רס"ד דהכא הוה דרך ליתן הרבה עבור שתדלנות כזה וש"ך מייתי בלא"ה בשם יש"ש דלעולם צריך לשלם הכל ובש"ך נדפס טעות יש"ש פ"ק דבב"ק צ"ל פ' י' דבב"ק ויע"ש סי' ל"ח וסי' ל"ט ונמצא צריך לשבע אפי' ש"ד שהרי עכ"פ מגיע לו ממנו דבר מה איברא כל זה אם נתן לו בסוף שטר זכר שלם אך הוא טוען שלבסוף לא נתן לו חמיו כלום הנה אם באלמות לא נתן לו אין אנו יכולים להוציא ממון על הפיוס של תנאים ראשונים עי' היטב סס"י קפ"ה בסמ"ע וש"ך ויש"ש שם וחכם מבין מדעתו שאין לדמותו ממש לשידוכי' אך אם הי' קנינים ביניהם או שחמיו פייס אותו בדבר אחר חלף שטר זכר שלם א"כ פשוט שצריך לשלם לו כפי הנ"ל:
והיות כי לא הראה לנו תנאים אחרונים הנכתבי' ונחתמי' מנאמני הקהלה כנהוג כי עשו דבריהם בלט וסתר והראה תנאים אחרונים החתומים ע"י עדים אחרים וגם לא רצה להראות הסך והענין רק שכ' בו שטח"ז ולא שטר שלם אשר מזה יש כעין רגלים לדבר להשביע על ככה שלא יש לו באמת שטר זכר שלם ושנעשה הכל באלמות ולא בפיוס ורצון ממנו ואז פטור מכלום ואם לא ירצה לשבע שבועה זו על כ"פ ישבע שבועה ראשונה ורק שבועת היסת ולא ש"ד שלא הפריז כלום ואז ישומו ב"ד מה מגיע שכר על ככה אם לא הפריז אבל שבועה דאו' א"א להשביע כיון שטוען שלא קיבל מחמיו כלום אלא שאין רוצה לשבע על ככה ואין כח בידינו להשביע ש"ד ע"י גרימת שבועה אחרונה שהיא רק מכח רגלים לדבר כי אינו תביעת ברי זהו הנלע"ד בהסכמת בד"צ פק"ק פ"ב יע"א. משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |