שו"ת חתם סופר/ה/לב
שו"ת חתם סופר 
ה לב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום וכ"ט להרבני המופלג החרוץ ושנון כש"ת מו"ה נתן אלי' נ"י יושב בשבת תחכמוני בק"ק אורשע יע"א:
בהתגוררי פה יערגן סמוך לעירי לנוח קצת מרוב טרדותי עיינתי קצת בדבריו האחרוני' מיום ג' ה' אב ושם נאמר ע"ד הרמב"ם פ"כ דעדות ה"ב דפסק עדים זוממין לוקי' אע"ג שכבר נלקה זה על ידם וכבר האריך בתי"ט ספ"ק דמכות ורצה מעלתו לומר חילי' דהרמב"ם ממכות ד' ע"ב ורבנן הא לא תענה מאי עביד לי' ודחיק הש"ס ומ"ט לא קאמר דאיצטריך ללקות העדים שהוזמו אחר שכבר נלקה זה אע"כ שבלא"ה לוקי' מכאשר זמם וכהרמב"ם אלו דברי מעלתו:
ותמהתי איך נתפייס בזה דאכתי נימא דאיצטריך ללקות עדי מיתה שהוזמו אחר שכבר נהרג מיהו י"ל סברת הרמב"ן בעידי מיתה אין לוקין דמסתמא כדין נהרג דאלקי' נצב בעדת אל ומיהו אכתי יש לפקפק גם בעדי מלקות איך יהי' לוקי' הראשוני' דמאי חזית דסמכת אהני סמוך אהני דקודם שנעשה מעשה גזירת הכתוב הוא לעשות כאשר זמם והימני' רחמנא לבתראי אבל אחר שכבר עבר כאשר זמם איך נלקה מלא תענה מאן לימא לן דהני עברי על לא תענה דילמא אינך עברי ויש לדחוק גם בזה ולקיים דברי מעלתו אך הא אי אפשר ללקות על לא תענה דהא ה"ל לאו שאין בו מעשה ורק מאם בין הכות הרשע כדלעיל ב' ע"ב והיינו קודם שנעשה מעשה דהתם כתי' אבל אח"כ איך אפשר ללקות ע"כ אין מקום לדברי מעלתו:
והנה סברת הרמב"ן מוכרחת דהא כל עצמו דהרגו אין נהרגין הוא מטעם אין עונשין מן הדין כמבואר במכות ה' ע"ב ותיקשי לר"ש דס"ל אפי' במיתה עונשי' מן הדין כמבואר בסנהדרי' ע"ד ע"א וכי ס"ל הרגו נהרגין ולא לשתמיט אע"כ ר"ש לטעמי' דדריש טעמי' דקרא וזיל בתר טעמי' דרמב"ן אלקים נצב בעדת אל וממילא הרגו אין נהרגי' אמנם אנן דלא דרשי' טעמי' דקרא ע"כ אתאינן עלה מטעם אין עונשין מן הדין ומ"מ נ"ל גם אנן לדידן צריכי' לסברת רמב"ן דאי לאו הך סברא דרמב"ן לא הוה שייך אין עונשין מן הדין דכיון דגלי קרא דע"י גמר דין חייבי' מיתה יש בכלל מאתים מנה שיתחייבו אם כבר נהרג וכעין שכ' הרמב"ם וכ"מ פ"ק דטומאת מת הלכה ב' וה"נ דכוותי' אך כיון דאיכא סברת רמב"ן נהי דפירכא לא הוה על הק"ו דכיון דליכא מעלה אלא טעם ואין דורשין טעמי' דקרא מ"מ מילתא דפשיטא לא הוה וצריכי' לק"ו ושוב אין עונשין מן הדין עיין קידושין ך' ע"ב אר"ש מה טעם לפי שמצינו וכו' ע"ש:
והנלע"ד ביישוב דברי רמב"ם עפ"י מ"ש ה"ה רפ"ב ממאכלות אסורות יע"ש ופשוט דלאו דוקא לאו הבא מכלל אלא כל שום מין לאו שאין לוקי' וע"י הק"ו לוקי' וכ"כ להדי' בכללי' שבס' בני חיי' וא"כ בעדים זוממי' דאיכא לא תענה וגם עשה דמדבר שקר תרחק כמבואר ר"פ שבועות העדות הי' ראוי' לעונש מן הדין אלא דהך עשה ולאו לא יועילו להרוג רק ללקות מן הדין כיון דאיכא לאו מפורש אבל אין להרוג על לאו ומיושבי' דברי הרמב"ם על נכון בלי פקפוק בעזה"י ואין פנאי להאריך יותר הכ"ד א"נ הכותב בנחיצה. יערגן יום ו' עש"ק כ"ב מנחם תקפ"ב לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |