שו"ת חתם סופר/ה/ל
שו"ת חתם סופר 
ה ל
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
לק"ק פ"ק להרב הגדול אב"ד דשם מו"ה דוד דייטש:
ראיתי דברי פה קדשו גלי' לזרעא ונפל נהורא בש"ס דכתובות ל"ב ע"א רמי מתני' אהדדי דתנן אלו נערות שיש להם קנס וכו' ותנן ואלו הן הלוקין וכו' ואין אדם לוקה ומשלם ודחיק עולא כאן בנערה כאן בבוגרת ומקשה הש"ס מדדחיק לשנויי' הכי ש"מ ס"ל ממונא משלם מלקי לא לקי מנ"ל האי אי במה הצד מחובל ועדים זוממין אי איכא למיפרך ממ"נ אי ממון חמיר ממכות נפריך מה להצד השוה שיש בהן צד חמור ואי ממון קיל ממכות נפריך מה להצד שוה שיש בהן צד קל כך היא הצעת הש"ס וע"ז הקשה רמכ"ת ג' קושיו':
(א) עמ"ש הרא"ש בתוספותיו שם דצד קל דעדים זוממי' היינו שהותרו מכללו בעדות החדש דקי"ל בר"ה כ' ע"א מאיימין על העדים והם מעידי' שקר והקשה מכ"ת דלפ"ז מאי פריך הש"ס אעולא דלמא עולא מוקי מתני' כאחרי' דס"ל התם אין מעברין חודש לצורך ואין מאמין כלל כמבואר התם וא"כ לא הותר מכללו ויליף מבני' עכת"ד. ואנא גברא קא חזינא ועל התיובתא תמהינא הא ע"כ אין דעתו לומר שיסבור עולא הלכתא כאחרי' ומשכי' נפשי' אבתרי' לאוקמי מתני' כוותי' דזה ודאי ליתא דגמרא ערוכה התם בר"ה כ' ע"א כי אתא עולא אמר עברוה לאלול אמר עולא ידעין חבראי בבלאי מאי טיבו' עבדינן בהדי' ע"ש ומבואר להדי' שם דמשום ירקי ומתי' מעברי' לצורך ודלא כאחרי' וא"כ שפיר פריך כיון דעולא לית לי' כאחרי' מי דחקי' לאוקמי מתני' לבר מהלכתא כאחרי' וכאן בנערה כאן בבוגרת נימא מתני' כהלכתא ומלקא לקי וממונא לא משלם ואי מביני' דחובל ועדים זוממי' האיכא למפרך והוא פשוט מאוד:
(ב) לפמ"ש ר"ת בתוספת שכן יש בהן צד הקל פי' שאין בהן כרת וליכא למילף מני' אלא לאו גרידא א"כ לקמן ל"ה ע"ב א"ל רב פפא לאביי לרבה וכו' אי כר' יצחק קשי' ממזרת והקשה מכ"ת דלמא רבה ס"ל ממונא קיל ממכות ויליף מביני' דחובל ועדים זוממין דממונא משלם מלקא לא לקי וא"ל מה להצד שוה שכן יש בהן צד קל פי' שאין בהן כרת הא אנן קיימי' בממזרת שאין בה כרת. על ק' זו אני אומר הקשה אדם קשה כברזל והיא עצומה לפע"ד אמנם לפי חומר הקושי' אני אומר להסביר בה סברא בצירוף יישוב ק' פני יהושע שהקשה לפי הסברא דממון חמור א"כ לאיזה צורך נילף מביני' תיפוק לי' דנידון בחמור גם הסוגי' צ"ע איך ס"ד בממון יהי' חמור ממלקות אטו בשופטני עסקינן דממונם חביב עליהם מגופם ופשיטא דממון קיל טפי עור בעד עור וגו':
אבל הנ"ל בזה דודאי ממון קיל ממלקות לענין להיות נידון בחמורה אי לאו דאיכא ילפותא מביני' אך הדבר ידוע היכי דבעי' למילף מלתא ממילתא אחריתא אפי' חמור מקל אי איכא בהאי קל שום חומרא בעולם בשום צד אעפ"י שהוא קל בכל צדדיו מ"מ לפירכא יחשב וזה מבואר והכא נמי נהי דלגבי דידי' נוח לו ליתן ממון ולא ללקות בלי ספק מ"מ אכתי מספקא להש"ס במאי דפליגי רב הונא ור' יהודה בב"ק קי"ט ע"א ממון מסור ר"ה ור' יהודה ח"א מותר לאבדו ביד וח"א אסור לאבדו ביד מ"ד מותר לאבדו ביד לא יהי' ממונו חמיר מגופו מ"ד אסור לאבדו דלמא ה"ל זרעא מעלי' וכתי' יכין רשע וצדיק ילבש. והיינו דמספקא לי' הש"ס דלמא ממון חמור משום דמפסדינן לבני' ומסור יוכיח או דלמא כאידך מ"ד שם ומיושב ק' פני יהושע והנה פסקו הפוסקים דאסור לאבד ביד והרי"ף מוכיח לי' מסתמא דתלמודא ב"ק ס"ב ע"א דמבעי' לן אי עשו תקנת נגזל במסור ולא אפשיטא ומכ"ש שלא הותר ממונא א"כ ס"ל לסתמא דתלמודא להלכתא דממון חמיר מטעם הנ"ל דלמא נפקא מני' בנין דמעלי משו"ה לא בעי לשנוי' הכי ל"ה ע"ב:
(ג) הקשה על דברי מורי הגאון בספר הפלאה שכ' בשמעתין דחובל ומבעיר בשבת לא הותרו מכללן דמקדש שאני שמצותו בכך ותמה רמכ"ת נ"י שהוא נגד הש"ס דיומא פ"א ע"א דקאמר התם מלאכה הותרה מכללה פירש"י אצל גבוה עכ"ד מעלתו נ"י ואשתומם על המראה כי תיוה' קאחזינא ואנא חביבי' עלי מילי דרב מורי הגאון נ"י והאמת שהוא בספרו מסתייעא מש"ס מנחות כ"ה ע"א אמנם האי מסייע אין בו ממש כי בקל יש לדחות מה דקאמר הש"ס התם דציץ מרצה על עון ממאי שהותרה מכללה בציבור ועל זה פריך אימא עון שמאל שהותרה מכללה ביה"כ ומשני אמר לי' אביי אמר קרא עון עון שהי' בו ודחיתיו לאפוקי יה"כ שהכשירו בשמאל והנה אין הכונה ששמאל לא מקרי כלל הותר מכללו אלא שמסברא מוקמי' לי' אטמא שהותר מכללה בציבור טפי משמאל אבל מ"מ מקרי ג"כ הותר מכללה וכן מורה אריכות לשון של אביי והוא פשוט ועכצ"ל כוונת מ"ו דאה"נ דמלאכה הותרה מכללה מ"מ אינו ממש כמו חובל ועדים זוממין דאינהי הותרו מכללן לגמרי משא"כ חובל ומבעיר בשבת נהי שהותר מכללה בציבור מ"מ כיון שמצותן בכך לא הוה דומה ממש להיתר מכללה דחובל ועדים זוממי' ופירכא מיהת הוה ומזה שפיר מסתייעא מש"ס מנחות הנ"ל דמוכח דיש לחלק בין ב' הותר מכללה הנ"ל וא"כ ממילא לא קשה נמי ק' מכ"ת נ"י דביומא פריך שפיר דעינוי לא הותר מכללה כלל משא"כ מלאכה הותרה מיהו היכי דמצותו בכך אבל צריך יישוב שם ה' ע"ב:
עוד הי' נ"ל ענין הכשרו בכך פי' שא"א שתתקיים זולת זה כמו עבודת יה"כ בשמאל וכמו הך דרפרם כריתות י"ד ע"א אבל מצוה שאפשר שתתקיים בל"ז לא מקרי הכשרו בכך והנה חובל ומבעיר בבהמ"ק היינו שחיטה והקטרה א"א ביומא אחרא ומצותו בכך בלי ספק ואעפ"י דאיכא נמי דאיברים ופדרים דבין הערבי' דאפשר להניחן עד הלילה ומ"מ דוחו שבת כמבואר מנחות ס"פ ר' ישמעאל וכן כל הנסכים הא מביא זבחו היום ומנחתם ונסכיהם אפי' בלילה ואפ"ה פשוט שכל המנחות ונסכים דחו שבת ולא עוד אלא אפי' של אמש כשמשלה בהן האור דוחו שבת כמבואר ביומא מ"ו ע"א מ"מ איכא למימר הואיל וכבר ניתן שבת לדחות בלא"ה בהקטרה במה שמצותו בכך וא"א לדחות ליומא אחרא הותר נמי הקטרתן של אלו וסברא זו איתא שם ביומא מ"ו ובמנחות ספר"י הנ"ל ובכל זאת מקרי מצותן בכך ולא הותר מכללן כמ"ש בס' הפלאה הנ"ל אך כל זה בחובל ומבעיר והיינו שחיטה והקטרה דעלי' קאי מ"ו הגאון הנ"ל אך אי מצינו מלאכה אחרת במקדש דדחי שבת אעפ"י שאין מצותו בכך שפיר איכא למימר מלאכה הותר מכללה והא לפי מאי דקיי"ל קצירת עומר דוחה שבת אעפ"י שנקצר שלא כמצותו כשר כמ"ש הרמב"ם והאריך הש"ך בי"ד סי' רס"ב א"כ הרי אין מצותן בכך ואפ"ה דוחה שבת ה"ל הותר מכללה שפיר וצ"ע עדיין ס' זו ומרוב הטרדות הקצרתי והקוצרים אומרים יברכהו ה' בברכה מרובה חתמתי בכל חותמי ברכות פה מ"ד נגהי ליום ה' תרומה תקנ"ט לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |