שו"ת חתם סופר/ד/קכד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
יראה בנחמה בעיר ה' שמה ה"ה י"נ הרב החרוץ המופלג מו"ה שלמה נ"י אב"ד דק"ק העלישטאבא יע"א:
גי"ה הגיעני נידון נערה שנתעברה במקום שרוב ככל גוים ואמרה שנתעברה מבעל הבית שהיתה משרתת אצלו והוא מכחש ועתה בא נער כהן לישא אותה ואומר שרוצה לוותר על קדושת כהונתו אותו השוטה משתקין ואי לא מחינן לי' בסילא דלא מבע דמא ותמהתי על פר"מ לאיזה ענין כ' לי שטיותו ופחזותו של זה:
ופר"מ יצא בפלפול להקל ע"י ס"ס שמא מזה המכחש נתעברה ואת"ל מאחר שמא גם האחר כשר הוא ואי משום שם אונס חד הוא כבר דחו האחרונים וכ' שעיקור הטעם מפני שאינו יכול להתהפך והכא אין צריך להתהפך כיון שאין ראוי להתחיל שמא מאינו כשר שהרי הוא בחזקת כשרות וע"כ להתחיל שמא מזה ואת"ל מאחר שמא גם הוא כשר ושאר דברי מעלתו נדבר לקמן אי"ה:
אהובי ידידי אי איכא רוב כשרי' וגם הוא מודה רק ליכא תרי רובא דההיתר מפורש מש"ס ורק הרמב"ם מחמיר ובעי' תרי רובא דרכי ג"כ לצרף קולות עפ"י פלפול ולומר הכא מודה הרמב"ם והרי הנה לוטה פה העתק תשובה א' ממני אפס קצהו יראה וכולו לא יראה אך היכי דרוב פסולי' והבע"ד מכחיש בברי וברי דמפורש בש"ס ואת לא תעביד עובדא עד דאיכא רוב כשרים ניתי אנן למעקר הלכות גדולות קבועות גם כי ע"י ס"ס שכבר הזהירו הקדמוני' מי שאינו בקי בדיני ס"ס אל יהי' לו עסק עמהם ואני אנה אני בא ידעתי בעצמי שאינני בודאי בקי בס"ס ולסמוך על דברי האחרונים ולהאמין כל מה שכותבים בזה זה אינני מחוייב להמטיני שיבא מכשורי ומי שדעתו רחבה יורה וידין ומה לי ולו:
והנה במ"ש תוס' כתו' ט' כח ק' דפיתוי קטנה אונס הוא דשם אונס חד הוא מבואר כוונתם אפי' אין העניני' א' מ"מ כיון שאין הא' מתיר יותר מחברו הוה הכל חד אפי' שיהי' שני ענינים ודלא כמשמע מש"ך סי' ק"י אות י"א י"ב וזה מוכח מש"ס סנהדרי' נ"ה ע"א דאונס דקטנה אינו דומה לאונס ממש ומ"מ לא מיחשב ס"ס להתוס' ולזה עוררני תלמידי הרב המאה"ג מו"ה פנחס ליב זצ"ל שהי' אב"ד דק"ק נייזאטץ ושם הארכתי ומ"מ דבריהם צע"ג מש"ס ערוך כריתות י"ג סוף ע"א גבי יונק ע"ש מה לי חצי שיעור או הפסק יותר מאכילת פרס ואפ"ה הוה ס"ס אמנם לא מפני קושי' נדחה דברי תוס' אין זה מדרך לימוד תלמידי חכמי אשכנז כי טובה ציפרנן של ראשונים מכריסן של אחרונים:
ולו יהיבנא לי לפר"מ דהטעם משום שאינו יכול להתהפך ויאמר נא הכא ע"כ צריכי' להתחיל אולי מבעה"ב הוא וכו' אני אומר ישתקע הדבר להתחיל כן דהרי התורה האמינתו לומר אינו בני ואנן ניקום ונאמר שהוא נאמן שאינו בנו לכל דבר תורה אינו יורשו ואינו מטמא לו ומותר להכותו ולקללו והיא תאומן שממנה נתעברה ודבר זה רמז הרא"ש ספ"ק דכתובות סי' כ"ט וא"כ מ"ש הפוסקים ומייתי ב"ש סי' ד' סקמ"ו דאע"ג דהוא מכחישה מ"מ אם נישאי' לא תצא ולא אלים נאמנות שהאמינתו תורה לעשותה ודאי זונה ואע"ג דהוה תרתי דסתרי ויעיי' בזה ביבמות מ"ד ע"א ד"ה ואין אתה וכו' ובתוס' יבמות כ"ה ע"ב ד"ה לימא וכו' וא"כ מסתיין לצרפו לס"ס כשיש ספק בלא"ה והוה מחצה על מחצה נצרף זה לספק השני ונתחיל אם לכשר נבעלה או לפסול אע"ג דהי' לה חזקת כשרות משנולדה מ"מ הא איתרע לפנינו שנתעברה במקום רובא דרובא גוים:
ומ"ש מעלתו שנולד הספק במקום הקביעות שהרי היא אמרה שנבעלה בחדר המטות של הבעה"ב תימה רבה על חכמתו וכי היא מסופקת למי נבעלה הלא יודעת למי והספק נולד לנו שלא במקום קביעות ואנו דנין אם להאמין לה שנבעלה בחדר מטתו של בעה"ב או נבעלה לאחד שפרוש מרובא ואזל מביתו ושגגה יצאה מלפניו:
ומ"ש מענין שכונה שכ' ב"ש סי' ו' סקל"א הנה בתשובתי שהעתקתי ולוטה פה יראה ברור הדברי' בעזה"י ועכ"פ אין זה ענין דין שכונה שבסי' קי"ט התם מיירי בקירוב בתים והכא לאו דוקא שכונה אלא ר"ל מיוחד יהי' בית א' סגור מבוא שם רגלי אחרים או אלף בתים אין לשון שכונה עיקור אלא לשון מיוחדת שכונה מיוחדת והדבר מובן ומ"ש חלקת מחוקק סי' קי"ט דלא נתפרש שיעור שכונה היינו בכתובות כ"ח פליגי הפוסקים יש סוברי' שכונה פחות ממבוי ועל זה כ' תוס' לראי' שהרי סתם שכונה הוא ג' בתים בספ"ק דע"ז א"כ פשיטא דמבוי גדול ממנה ואמנם הרבה פוסקים חולקים אהתוס' וס"ל שכונה דהך שמעתתא גדולה ממבוי ועל שיטה זו כ' חלקת מחוקק דלא אתפרש שיעורא דשכונה דהך שמעתא יעיי' מעלתו וימצא כי כן הוא ותל"מ הכ"ד א"נ. יום ד' ו' אב תקצ"ט לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:
תשובה
שלום וכ"ט לה"ה ידידי הרב המופלג המאה"ג החרוץ ושנון כבוד מה' יהוד' נ"י אב"ד דק"ק ס"פ יע"א:
אנוכי פה בקרית חוצות לעסוק ברפואות ונשתשעתי ביקרתו ראשית דברי תורתו דלפמ"ש שעה"מ פי"ח מאי' ביאה ד"ה ועוד כ' הרב הנז' דלר"א פנוי וכו' שם כ' דהא דהחליטו בתוס' ס"ט ע"א דלר"א פנוי הבא על לא פסלה מתרומה היינו לשיטה קמא דתוס' יבמו' מ"ד ע"ב סוף ד"ה ה"נ דתלי' באיש זר אבל לשיטה ב' שכ' תוס' שם להר"י ספ"ד אחין דמהקישא זונה לחללה נפקא לר"א נמי פסולה לתרומה וכ' פ"מ דבזה מיושבי' דברי תוס' גיטין ע"ג ע"ב דס"ל כהר"י פ' ד"א הנ"ל אלא שמכ"ת פקפק כיון דמשמעות קרא דוקא איש זר אבל מי שאינו זר לא איך אתי' היקישא זונה לחללה למיעבד משמעות קרא לגמרי אלו דבריו ונ' משום הא לא קשי' וכי אתי קרא לומר מי שאינו זר יאכל לא כתי' אלא כל מי שהוא זר לא יאכל ולעולם איכא נמי מי שאינו זר נמי לא יאכל מהיקישא דזונה לחללה:
אבל אי קשי' הא קשי' דהא תוס' נאדו משיטה קמייתא משום דקשי' להו א"כ כל הסוגי' כר' יהושע דוקא וע"כ כ' לר"י ס"פ ד' אחין ניחא הא אלא דקשי' לדידי' מאי פריך אימא חייבי כר' יודא תיפוק לי' דלא צריך קרא דהא הוה זונה הנה קושי' זו אינה ק' כל כך אג"כ הומ"ל איש זר למה לי' תיפוק לי' מהיקישא אלא עדיפא מיני' אמר בקיצור הא כתי' תהי' ועדיפא מיני' ה"ל להתוס' להקשות א"כ לר"א דכל שום ביאת הפקר זונה היא א"כ איש זר למה לי' וע"כ צרי' לומר משו"ה לא הקשו תוס' כן דאה"נ לר"א כל זונה אוכלת בתרומה וכולא סוגי' דש"ס דלא כר"א דוקא אם כל הסוגי' דלא כרבנן דר' יהושע זה לא ניחא להתוס' אבל כל הסוגי' דלא כר"א לא איכפת להתוס' כצ"ל וא"כ לפ"ז הא דהחליטו תוס' יבמות ס"ט ע"א דפנוי הבא על אינו פוסל הוא על דרך ממ"נ לשיטה קמא דתוס' הא לאו זר הוא ולשיטה בתרא דתוס' כל זונה נמי אכלי דלית היקישא ודברי תוס' דגיטין ע"ג ע"ב מתפשרי' כפשוטי' אלא שקיצרו והכוונה דמדלא מצינו ולא נשתמיט מאן דאמר הך ברייתא דחוששין משום זנות ר"א היא ש"מ פשיטא להש"ס דלר"א אינו מיפסלה מתרומה ולא האריכו לפרש מ"ט פשיטא כן להש"ס וסמכו עצמן במה שכתבו במקום אחר משום דלא הוה איש זר או מטעם שני דע"כ ר"א לית לי' היקישא דא"כ איש זר למה לי' ופי' זה כ' אצלי בגליון ש"ס שלי:
עוד נתקשה מכ"ת אדברי הרא"ש נדרי' ס"ה ע"ב שער ראש משועבד לבע"ח משום דעומד לתלוש כתלוש דמי ותמה מעלתו הא אמרינן בגיטין ל"ט ע"א שער אשבוחי אשבח תמיה על חכמתו הכא בבע"ח לא סמיך דעתו דהלוה שרוצה להבריח נכסיו ממנו יגוז שעריו ויפסיד השבח כדי שלא יפסיד הקרן ע"י גביי' המלוה ודברי' אלו מבוארי' בש"ך ח"מ סי' צ"ה סק"ט ד"ה וכן מוכח דעת בעל המאור וכו' יע"ש ופשוט. יערגן סמוך לק"ק פ"ב יום ב' ח"י מנחם תקצ"ט לפ"ק.
משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |