שו"ת חתם סופר/ד/קכ
שו"ת חתם סופר 
ד קכ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ידיד נפשי מעודי חביבי וצמידי ה"ה הרב המאה"ג מעוז ומגדול הותיק מלא עתיק כש"ת מהו' אברהם נ"י אב"ד דק"ק קאמאהרן יע"א:
נועם מכתבו הגיעני יום אתמול אחר בשרי צדק בסוגי' דאקנה ושותינהי האי שמעתא כגדי מסוקן ואחר עד עתה אודת האיש שנשתטית אשתו ורוצה להתירו מכבלי חבלי חר"ג לישא אשה על אשתו ע"י שימסור גט בידי שליח להולכה אלא שא"א לו להשליש סך שש מאות זהו' שהוא כתובת האשה ההיא עם התוספתא דילה הנה הגאון צמח צדק סי' ס"ד המציא למכור כתובה לבעלה בכח ב"ד יפה בטובת הנאה ושתזון מהפירו' כל ימי חיי' ואע"ג שסיים שרוצה שיסכימו עמו עוד גדולי הדור הא קמן שהסכים עמו הגאון בית שמואל סי' א' והביאו בסתם לפסק הלכה וחזי מאן גברי רבה ועוד חכמי דורו גם הסכימו שהרי סיים שא' רצה לפקפק דסגי' בסך כתובה בלי תוספ' ש"מ שרוצה להקל יותר ומסתמא אותו המפקפק לאו קטלי קני' באגמה הוי והכלל בדברים כאלו להקל שומעין. אך מה שיש לפקפק על התירו של צמח צדק הוא זה א' כי עכ"פ חובה היא לאשה מצד א' שאם תתרפא משטותה הרי נמכרה כתובתה בדבר מועט ואעפ"י שכ' ז"ל שיש בזה כמה ספיקות מ"מ אין חבין לאדם אלא בפניו אפי' על צד רחוקה ונפלאה אפי' הזכות הרבה יותר מן החוב אלא לזה י"ל כח ב"ד יפה שאני שמעמידין אפטרופוס לזכות ע"מ לחוב אבל מ"מ מ"ש דלא תוכל לשבע על כתובתה צ"ע דהרי אם נאמר שהשוטית צריכה שבועה הוא לאחד משני חששים א' שמא התפיסה צררי בהיותה בריאה עדיין וכדעת הסוברי' כן וזה לא שייך הכא שהרי הוא הבעל עומד לפנינו ומודה שלא התפיסה וזאת שנית שיתפיס צררי לקרובי' יורשי כתובתה והנה זה דבר בטל מתרי טעמי חדא א"כ עכ"פ ישבעו יורשי' ויגבו אם ימות הבעל קודם ועוד תינח אם יורשי כתובתה אינם יורשי הבעל כגון שאין לו בנים ממנה אבל הכא שיש לו בנים ממנה והם בעצמם יורשי' ויורשי האב והם יודעי' שלא התפיס להם צררי וכשימות אביהם ישלמו הם לה הכתובה באופן שיהי' לה מה להתפרנס ועתה שהוא נושא אשה אחרת ויהי' לו בנים ג"כ לא תגבה השוטית כתובתה בלי שבועת בני' נגד בנים מאשתו ואם לא ירצו לשבע תפסיד כתובתה ואפי' מדיני דגרמי לא ישלמו לה כלום ולא דמי למוכר שט"ח ואין המוכר רוצה לשבע ועיי' בש"ע ח"מ סי' ס"ו וקל להבין עוד יש לפקפק אם כתקנתו נפל פיתא בבירא במה שהתקינו לשלש סך כתובה ותוספת דלעולם תשאר הכתובה אצל הבעל בדבר מועט וגם אותו הדבר מועט תשאר אצלו לזונה מהריווח וגם לא הבנתי התועלת שהרי בלא"ה חייב לזונה כל שלא יכולה לקבל הגט גם ידוע שבזה"ז א"א שתזון מהפירות של טובת הנאת ת"ר זהו' ולא באתי לדחות דברי הגאון זצ"ל כי בהימנותי שלא עיינתי בשום ספר וכתבתי רק מאומד מפני רוב הטרדות כידוע למעלתו ואולי אם יצטרך לתקוע לדבר הלכה בענין זה נעיין ונמצא טעם לכל דברי הגאון זצ"ל אך בנדן דידן אין אנו צריכי' לכל זה ולהיות לו אח עשיר כמובן מתוך דברי מעלתו והאח ההוא יתן כתוב וחתום בב"ד שהוא ערב קבלן בעד סך הכתובה בכל הלכותיו כאלו קבל ממש מידו לידו סך הכתובה שאם תשתפה ותקבל גיטה צריך הוא לשלם לה סך כתובתה משלם ויכול להתנות שאם ימות הבעל בחיי האשה והיא תשאר בשטותה ואח"כ תמות היא לא יצטרך לשלם סך הכתובה להבנים ויהי' פטור לגמרי והיא תזון כל ימי' משל בעלה או מעזבונו ומ"מ באם לא מצי למיקם בסיפוק ב' אנשים יצטרך האח הערוב לזונה ויהי' כל נכסי' ערבאין לזה וזה יותר טוב מהנ"ל ולזה דעתי נוטה ויכול להשלי' מאה רבנים מג' מדינות על היתר זה ושכר שמים ממני לא יקופח ושכר אדם לא אקח הנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי. פ"ב כאור בקר ליום ב' ער"ח כסליו תקס"ז לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |