שו"ת חתם סופר/ד/קז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת חתם סופרTriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png קז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שנית להחכם הנ"ל:

קבלתי נועם מכתבו ולהיות כי הדין דין אמת כאשר כתבתי מאז וכאשר כ' מעלתו נ"י שכן נעשה מעשה ע"כ אין להאריך עוד כי הזמן יקר מאוד רק ארשום פה מ"ש אצלי על דברי תוס' דסוטה ג' ע"ב וימצא תשובה על רוב או כל דבריו ואלו הנאמרים אצלי דברי תוס' סוטה ג' ע"ב שהקשו לאביי למה לי ועד אין בה תיפוק לי' בלאה"נ נאמן ע"א אשתך זינתה יש לברר דבריהם לשיטת ר"ת דגיטין דס"ל ע"א בשתיקה מטעם הודאה הוא ע"ש נ"ד ע"ב ולא מטעם הימנותי' דעד א"כ י"ל ק' תוס' די"ל ע"כ לא מהימן הבעל לומר שמאמין להעד אלא בסתם אשה שיכול לגרשה ע"כ בכל עת ועידן א"כ מה לו לשקר לומר שמאמין או לשתוק כמאמין ולבו לא יאמין שאם ירצה לגרש הא מצי לגרשה בע"כ אבל מה יענו באונס שלא יכול לגרשה אלא על ידי עילה שמוצא בה וא"כ ניחוש שאומר שמאמין לדברי העד ולעולם לבו לא יאמין ומשו"ה אצטריך קרא בקינוי וסתירה דיוצאת ע"י ע"א אפי' באונס וכי האי גוני בשלמא למאן דס"ל דע"א באיסורי' לאביי משום הימנותי' דעד הוא ואפי' שותק מחמת שאינו יודע אפ"ה אסור' עליו ע"י ע"א רק שלא יכחיש אותו א"כ לאותה שיטה יפה הקשו תוס' אבל לשיטת ר"ת נימא לאו כל כמיני' להאמין להעד:

ואין לומר סוף סוף כיון ששתק שוי' נפשי' חתיכא דאיסורא ז"א לפמ"ש ר"ן סוף נדרי' באומרת טמאה אני לקדושין שהיא משעבדת לבעל לא מצי למשוי נפשה חתיכא דאי' וה"נ הבעל משועבד לה בשלמא כל בעל בעלמא אע"ג דכל זמן שהיא עמו הוא משועבד לשארה כסותה ועונתה מ"מ אם רוצה לאוסרה עליו לא שייך שהוא משועבד שהרי בכל זמן ועידן יכול לפטור עצמו משיעבודו לגרשה בע"כ משא"כ באונס שמשועבד גם לזה שלא לגרשה לאו כל כמיני' לשווי' נפשה חתיכה דאי' וגדולה מזה בארתי בתשו' אחרת בראיות דבזה"ז שכל בעל מקדש ע"ד חרגמ"ה שלא לגרש בע"כ הרי מעיקרא נשתעבד לה בכך ולאו כל כמיני' לאוסרה וחד מן הראיות הברורות מתשו' מיוחסי' סי' קל"ג דשם הי' רק גזירות המלכות שלא לגרש בע"כ אם לא שמחויב להוציא עפ"י ב"ד ופסק שם דלאו כל כמיני' לשווי' נפשי' חתיכא דאיסורא ואין לומר התם הרשב"א לטעמי' דס"ל דכל מקום ומקום יכולי' להפקיע קידושי' בגזירותם ותקנתם כמבואר בבית יוסף סס"י כ"ח וא"כ אפשר מטעם הפקעת קידושי' דחרגמ"ה נגע בי' ז"א המעיין שם בתשובה יראה שלא נתפשטה חרגמ"ה באותו המקום ולא נגע בה רק מפני תקנת המלכות ופסק דלאו כל כמיני' לאוסרה וע"כ היינו טעמא משום שמעיקרה נשתעבד לה ע"ד תקנת המלכות שלא לגרשה בע"כ וע"ד כן נישאי' לו שוב לא מצי להפקיע השיעבוד ההוא ומכ"ש בחרגמ"ה דבזמנינו ומכ"ש באונס וא"כ קשה על התוס' אי אזלי בשיטת ר"ת לא מקשי מידי וע"כ מוכח מזה דלית להו להתוס' סברת ר"ן הנ"ל וס"ל טמאה אני לך נאמנת מטעם הפקעת קידושי' וכן משמע מדבריהם סוף נדרי' ופקעת קידושי' לא שייך בדאוריי' ויפה הקשו לאביי למה לי ועד אין בה ויעיין מעלתו בדברים אלו וימצא סתירה לרוב דבריו ואסיים בברכה. פ"ב יום ג' כ"א שבט תקע"ב לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון