שו"ת חתם סופר/ד/פז
שו"ת חתם סופר 
ד פז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום רב יבוא ויקרב למופלא ורב המאה"ג הותיק מלא עתיק מה"ו מאיר נ"י אב"ד דק"ק באיי יע"א:
מכתבו הגיעני ואודות מנעל של חליצה הנני שולח כמבוקשו והמוכ"ד שילם מחירו לבעל מלאכה וזאת לדעת כי נחתך מאחורי' ב' חורים שיסבבו בו המיתנא ולכן חתוך הוא מלפניו באופן שיהי' שינביי"ן מגולה מלפניו וכן מלאחריו אחורי השינביין וכמ"ש בדרישה והוא המקום שדרך לכפול המיתנא זע"ז דהוה כעין קשר לכן מקפדינן שיהי' זה הקשר רצוני הכפל הזה יהי' על בשר שוקו המגולה ולא על עור המנעול כדי שלא יהי' שום קשר מעל דמעל אבל במקום שאין המיתנא בא בכפל אלא זה בצד זה שם אין קפידא אם יהי' על עור המנעל וממילא שאין ראוי לחתוך יותר משני חורי' הנ"ל כי היכי דלא ליהוי כעין מנעל מרופט ויש נהגו לעשות רק פגימה א' מאחוריו רחבה מאד כדי שיפגעו בו הרצועות ב' פעמים ולדידי ניחא לי טפי למיעבד ב' פגימות קצרות ולא אחת רחבה דלא ליתא אוירא דהאי גיסא ודהאי ומבטל להרצועה המשויירת בראש עקבו של מנעול ויהי' כמרופט וכעין שכ' במהרי"ל הובא במג"א סי' ט"ז גבי כתפי' של ד' כנפות יע"ש הגם כי בשאילת יעב"ץ ח"א סי' כ' פליג עליו וראייתו מדברי הריצב"א שבתוספ' עירובי' יו"ד ע"ב ד"ה אצבעים ולכאורה נראי' דבריו נכונים ועוד מסתייע מדברי מר אביו בח"ץ סי' נ"ט מ"מ הכא ניחא לי טפי לצאת ידי מהרי"ל ז"ל וכן ראיתי קמאי דקמאי דעבדי הכי וכן מצויר המנעל בס' הנקרא חק לישראל שמשם יש ללמוד שבפראג נוהגי' כן:
הארכתי בזה מפני שכאן נמצא מנעל של חליצה שנעשה עפ"י הגאון מה"ו משולם זצ"ל ושם יצא לחדש עוד ב' חורים כעין חלונות מרובעות משני צידי המנעל ב' בימין וב' בשמאל המכוונים בין הפגימות שמאחריו ונמלך מהם והנראה שנמשך אחרי דברי המרדכי ר"פ מצות חליצה שכ' להדי' שחותכי' לאחריו ומצידיו והובא ג"כ בב"י סי' קס"ט ובסדר מהר"י מינץ בשם חמיו וא"כ לא נודע טעמו של המרדכי בזה אבל הי' נראה לפשיטות דכווונת המרדכי הוא כך דהפגימות שמאחורי' יהי' גם נמשך לצדדי' שיהי' פגימות ארוכות קצת עד שימשך גם לשני צידי הרגל מזה ומזה כי גם הכפל שעושים בהרצועות ג"כ נמשכי' קצת לצדדי הרגל וצריך שיהי' שם מגולה ולא נתכוון לעולם להוסיף עוד ב' חורי' בצדדי' על מגן:
שוב מצאתי בפי' סדר החליצה שבש"ע ובלבוש סעי' נ"ט דמשמע שהם מפרשים כך דיש נוהגי' לעשות רק פגימה אחד אחורי המנעל וחור א' בצידו ופעם א' מכניסי' הרצועה לתוך החור וכורכי' בפנים על בשר הרגל תחת המנעל ופ"א כורכי' על העור של מנעל ופוגעי' בבשר הרגל בפגימה שאחורי הרגל ומבואר שם שהנוהגי' לעשות ב' הפגימות מלאחריו אין נוהגי' לעשות נקבי' מהצדדים כלל ומ"מ לעשות ב' פגימות וב' נקבים ג"כ אין לו שום טעם עד שמצאתי ביש"ש פרק י"ב דיבמות סי' ז' דשם חלק על הגאונים המצריכי' לעשות פגימות והעיד על הגאון מהרי"א בעל תה"ד והגאון מה' שלום מווינא דלא עשו שום פגימה דלא מקרי מעל דמעל כיון שחולצת גם שניהם ע"ש ובתחלת דבריו שם כ' וז"ל ומשו"ה נפל שינוי רב בעשיית המנעל יש עושין ב' פגימות באחורי המנעל זע"ז וג"כ ב' פגימות מהצדדין וכן משמע במרדכי ויש שאין עושין מן הצד שום פגימה ויש שאין עושין רק פגימה אחד רחבה כשני אצבעות ואף שיצא מפי הרבה גאונים לחתוך המנעל בפגימות אינו שוה בעיני וכו' עכ"ל הרי שהבין המרדכי כפשוטו לחתוך ב' פגימות מאחורי' וגם ב' מהצדדי' ובכל זאת לא נ"ל שיכוונו על ב' חלונות שפגימות משמע פגום בשפת או מלפניו או מלאחריו כשהוא מונח בכפילות הרי הוא פגום אבל לחתוך כעין חלון מן הצד אין במשמעות לשון פגימה אך הרצון שיהי' פגום בשני צדדי האזנים כדי שהכפל דלפניו יהי' מונח על בשר שוקו יפה דלפעמים יגיע הכפל לצדדיו וכמו שכתבתי לעיל באחוריו ה"ה בשלפניו:
ובכל זאת הואיל המהרש"ל העיד בשם כמה גאונים דאין לפוגמו כלל וחשש לי' משום מרופט ורוב הגאונים אשר מימיהם אנו שותים לא חשו לפגם שבצידו לפי הבנת פי' סדר החליצה אינו צורך כלל כשעושים ב' פגימות לאחריו ומכ"ש לפי מה שהי' נ"ל בפי' הצדדים שיאריך הפגימה עד שתגיע גם לצדדים אין מקום כלל לחלונות הנ"ל ע"כ במנעל הזה שאני שולח למעלתו אין בו כ"א פגימות מלאחריו ארוכים קצת ונמשכי' להצדדים וכן נ"ל נכון בשגם דבש"ע בפנים סי' קס"ח סעי' מ"ב לא הזכיר כלל מצידיו יע"ש והנה מוכ"ז אמר לי איך שנתקשה מעלתו בדברי רבינו יונה שבכ"מ פ"ג מק"ש הלכה ה' יעיי' במ"ש לח"מ רפ"ב משבועות ד"ה והשתא יש לתמוה וכו' ויעי' בתוס' סוטה יו"ד ע"א ד"ה אלא מעתה וכו':
ויש ליתן תבלין ולומר הגם שהפסוק מעיד ברה"ק שהצדיק דרכו להיות חנון ורחום וצדיק מ"מ א"א לומר בכוונת המשביע עדיו שהשביעם בהצדיק ששמו רחום ושמו חנון כי מי יודע אם יש בדור הזה מי ששמו כך כי האדם יראה לעינים נהי דמי שהוא צדיק נקרא רחום וחנון בקרא אבל שנמצא איש כזה הראוי לאותו איצטלא ע"כ כוונתו על הקב"ה ששמו כך בלי ספק אבל מ"מ הוא שבזה התואר משתתפי' עמו הצדיקי' בעת שהם נמצאי' א"כ אין שם זה מיוחד לשמו דוקא ומותר לאמרו בבה"כ כך נ"ל בכוונת ר' יונה ז"ל ובזה אתן קנצי למילין והאל המרחם ירחם עלינו ועל כל עמו ישראל ברחמיו ורוב חסדיו הכ"ד החותם בברכה. פ"ב נגהי ליום ה' י"ט תמוז תקסח"ל משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |