שו"ת חתם סופר/ד/ע
שו"ת חתם סופר 
ד ע
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בענין הנ"ל
ע"ד האשה שנפלה לפני אח שנקטע רגלו בתוך הארכובה בלתי השאיר לו מקום לחלוץ בימינו בשום אופן ואותה האלמנה ילדה אחר מיתת בעלה וחי הולד ב' שבועות וחלה ומת ומצאוהו שנגמרו שערו וצפרניו אבל לא בדקוהו מיד ביום לידתו אם נולד עם שערו וצפרניו או נגמרו מיד או לאח"ז וכבר הארכנו בזה ומ"ש מו"ח הגאון נ"י דבמקום עיגון כי האי יש לסמוך על הרז"ה דס"ל חלה אינינו כפיהק ובאמת אי הוי רק דעת הרז"ה לחוד הי' קשה לסמוך בדאורייתא אבל הלא כבר בארתי בתשובה הראשונה דממ"נ לשיטת הרי"ף וסיעתו אפי' פיהק לא הוי ריעותא דקיי"ל כרבא לגבי אביי ולשיטת הרז"ה חלה מיהת לא הוי כפיהק וא"כ דעת רוב הפוסקים להתיר זולת רבינו יונה ז"ל דס"ל חלה הרי זה כפיהק והלכה כאביי דפיהק כ"ע לא פליגי דאסורה אפי' אשת כהן וחששנו גם לשיטת רש"י וה"ג דס"ל דרבא לא התיר אלא מת ביום שלשים דוקא והגאון מהרא"ז מרגליות כ' די"ל רש"י וה"ג דס"ל חלה אינו כפיהק אלא דמפרש סתם מת היינו פיהק ומשו"ה נדחקו לאקומי הא דרבא ביום שלושים ומסייעי לי' להגאון מלשון תוס' בכורות מ"ט שכ' מת כמשמעו פיהק אלו דברי הגאון נ"י הנה מה שמסתייע מדברי תוס' בכורות מטיבותו' דמר הגאון נ"י אדרבה כוונת התוס' בהיפוך דמת הוא כמשמעו ולא נפל מגג וכמשמעו היינו פיהק ובכלל זה חלה דהיינו פיהק היינו חלה דודאי לא יאמר אדם מעולם דמת כמשמעו היינו ע"י פיהק ולא ע"י חולי ומתפילת יעקב אבינו ואילך לא שכיחא מיתה בלא חולי וכמשמעו שכ' תוס' ר"ל לאפוקי נפל מן הגג וכדומה גם מ"ש בדעת רש"י מה אעשה וכבר כ' הריב"ש בתשובה הביא הרב"י דדעת רש"י חלה הוי כפיהק מ"מ מסתייעני דתרי גברא רבא דעתם נוטה להתיר עפ"י דעת רוב הפוסקים ועוד הא גמרו שערו וצפרניו לפנינו אלא שחששתי בתשובה הראשונה דלמא לא היו כן ביום הלידה דאע"ג בסתם וולדות אזלינן בתר רובא דבני קיימא יולדת ומסתמא נגמרו שערו וצפרנו בשעת לידה ותו כ' מו"ח הגאון נ"י דכל הדבר כשעת מציאתן וכאן נמצא בגמר סימנים וכאן היו מ"מ חוששתי למ"ד חלה ה"ה כפיהק ה"ל כריעותא בפנינו והריעות' מורה לנו כאלו לא נגמרו ביום הלידה כמ"ש וביארתי בראשונה וכעת הדרנא בי דאפשר לומר אפילו למ"ד חלה הרי הוא כפיהק אין רוצה לומר שהוא ריעותא כמו פיהק רק שאינו כמו נפל מן הגג ונפקא מיני' היכי שלא נגמרו סי' בפנינו או בן ח' וודאי אבל סתם וולדות שרובם נולד לט' וגם גמרו סי' בפנינו נהי בפיהק מורה לנו הריעותא שהוא נפל ולא נגמרו ביום הלידה אבל בחלה אינו כן דריעותא לא הוי אבל מה דנקט אביי פיהק ולא נקט חלה לרבינו יונה וסייעתו משום דש"ס קאי אקרא ופדויו מבן חדש תפדה והוא בן זכר שכבר נימול לשמונה וממ"נ אי נימא כבר נתרפא ממילתו והי' בו כח לסבול המילה ונתרפא ממנה לגמרי נהי בפיהק ומת הוי נפל י"ל בחלה דנימא מחמת שהוא נפל אין בו כח לסבול חליו הרי קמן שסבל יסורי המילה ואי נימא דחבורה דמילה קבור בי' עדיין באמת ומת א"כ הדר ה"ל נפל מן הגג ואכלו ארי' ומותרת ממ"נ מ"מ מבואר מזה דעכ"פ חלה אינינו כפיהק ממש ואפי' בלא נימול או בנקיבה ונגמרו סי' בפנינו וחלה ומת יש להתיר האשה לשוק במקום דחק ועיגון כי האי גוונא ואני עני נעשה סניף לאריות בעלי קורה הגאונים הנ"ל ולמטינא שיבא מכשורה הנלע"ד כתבתי וחתמתי בהתגוררי פה ק"ק יערגן סמוך לק"ק פ"ב יום ה' כ"ה מנחם תקפ"ד לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |