שו"ת חתם סופר/ד/מח
שו"ת חתם סופר 
ד מח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שנית להחכם הנ"ל:
מכתבו הנעים הגיעני אמש ולהיות כי היום טרודת מאד הי' נראה לי קצת בריש מראין להחזיר הזמורה לאפיו של הרב המסדר ולהטריחו להשתדל עכ"פ גט אחר ואם אולי לא יכולו להמציא גט אחר אז נקח מועד ונחכם מה לעשות בזה אמנם הדרנא מכמה חששות דאיכא למיחש עי"ז אשר קצר המצע מהשתרע ע"כ אחר העיון נלע"ד דלפי משמעות הרשאה דמשמע שהגט שנכתב ביום ג' נמסר ליד השליח ביום שלאחריו הנה אם כדברי הרשאה כן הוא אין כאן שום בית מיחוש וע"כ לא פליגי רש"י והר"ן אלא בגט שזמנו מוקדם או נכתב ביום ונחתם בלילה דלרש"י ודעמי' יש לו תקנה ע"י שליח והר"ן פליג אבל גט שנכתב ונחתם בכשרות וניתן לשליח ולא הגיע להאשה עד אחר כמה ימים מה לנו נתעכב ביד השליח או ביד הבעל ולית דין ולית דיינא דאין כאן בית מיחוש כלל ולא נשאר עתה רק מה שהשליח מכחיש שטר הרשאה ואמר שהגט ניתן לידו ביום הכתיבה שהוא יום ג' והרשאה מעידות עלינו שנמסר בידו ביום שלאחריו נמצא מכחישים זא"ז ויש לחוש ממשמעות שני אלו כאלו הי' ב' גיטין א' נמסר ביום ג' ואח"כ מסר אחר ביום ד' ונמצא ממילא שזה שנמסר ביום ג' נתבטל השליחות וכיון שהשליח מעיד על עצמו שזה שבידו הוא אותו שנמסר ביום ג' הרי לפי ההרשאה הזה הוי זה הגט שנתבטל זה הוא דאיכא למיחש הכא וכעין אותו מעשה שהביא הב"י בסי' קמ"א ע"ש תשובת מהר"מ מזרחי:
אבל כד מעיין שפיר נראה דיש לתקן ע"י שנכתב שם למקום המגרש ויתקן זה על א' משני דרכים האחד שעידי הגט יעידו שביום ג' לא חתמו על שום גט כ"א על אחד ועידי המסירה יעידו שאותו הוא שנמסר לפניהם באותו היום לזה השליח נמצא א"כ דעידי ההרשאה הם מכחישים את עידי המסירה הנ"ל והוי לי' תרי ותרי ודל עדים מהכא ונאמר השליח בגטו בידו בלי ההרשאה כי מה לי בהכחשתם אם נמסר ביום זה או ביום זה כיון שאין בזה קפידא ויהי' השליח בנאמנותו לומר בפ"נ ובפ"נ וזאת שנית שגם הב"ד ועידי ההרשאה בעצמם יבואו ויגידו המעשה כאשר הוא כי בלי ספק נראה שהם יתרצו דבריהם שהי' כדברי השליח שנמסר ביום ג' וההרשאה נכתב ביום שלאחריו וכותבי ההרשאה לא נתנו לבם לשנות נוסח ההרשאה הנדפסת ולעולם תלינן בכה"ג וגדולה מזה ועיי' בצמח צדק סי' ק"י שהכשיר הרשאה שנכתב שם שעידי הגט הם פלוני ופלוני דלא כמ"ש בגט וע"ש איך טרח לישב ולתלות בטעות כה"ג ועוד נמצא יותר מזה בתשו' ראנ"ח הובא בפר"ח ע"ש ויראה דאפשר בדוחק לתרץ לשון ההרשאה שתהי' סובל תי' העדים הנ"ל ולפרש הכי בי' אנחנו חתומים מטה ביום פלוני רצונו לומר שהיינו חותמין למטה ביום פלוני לפנינו העדים מסר זה הגט ולא הוזכר כלל זמן מסירת הגט רק זמן חתימתם למטה כי אין נפקותא להזכיר זמן המסירה. והתועלת בזה התירוץ הדוחק בפי' לשון ההרשאה הוא זה כדי שאם יעידו עידי ההרשאה על עצמם שהאמת כדברי השליח לא יהי' כחוזרים ומגידים כיון שעכ"פ אפשר לפרש בשום אופן שבעולם לשון הרשאה שיהי' סובל כהגדה שני' של העדים מפרשים כן ובפרט היכא דאיכא הכחשה בלא"ה שיש לדון כאינם מכחישים כידוע כל הנ"ל נזרקה מפי חבורה בקיבוץ חכמים ע"כ אם דעתו הרמה מסכמת בזה אחר עיון הדק היטיב לסדר הגט הנ"ל אחר שיכתוב לק"ק המגרש וישיג משם תשובה כמבוקשינו ה"ל אזי מטינא שיבוא מכשורא ומהיות טוב שהרב המסדר יעשה כל מעשיו בענין זה בהעלם ובסתר כדי שלא יודע המגרש מפני כמה חששות ואין להאריך:
הגיעני שנית היום מכתב קדשו וחזיתי' לדעתי' דעת תורתו נוטה לסדר הגט מבלי שאלת פי הרב המסדר ובעלי ההרשאה כלל מפני חשש עיגון ומר נ"י בפנים ואנא מבחוץ ופשיטא דבמקום חשש עיגון יש להקל ולסמוך אהגאון צ"צ כמ"ש פר"מ אעפ"י שאין הנידון דומה ממש דהכא איכא למיחש לשני גיטין וכמ"ש במכתבי הקודם שאחד נבטל והשני נאבד מ"מ איכא נמי לצדד להקל לאידך גיסא כיון דהשליח מתרץ דברי העדים לומר שטעו והוא דבר דעבידא למטעי בקל ואפשר שהשליח נאמן זה במגו דאי בעי הוי אמר שנמסר לידו ביום ד' כמ"ש בהרשאה ומה הי' לו לומר שנמסר לו ביום ג' והם טעו כי מה הפרש יש בין נמסר לו ביום זה או ביום זה ומה לו לשקר אע"כ האמת כן הוא שטעו ומצורף לזה שגוף הדבר היינו זמן מסירת הגט כיון דלדינא אין בו קפידא אפשר דה"ל כמלתא דלא רמי' עלי' ולאו אדעתי' כמבואר פ' שבועת העדות מצורף לזה הלא כל מה שאנו חוששין הוא שמא הי' ב' גיטין א' נמסר לשליח ביום ג' ונתבטל אח"כ והשני ביום ד' וזה אי אמרינן שהרי בעלי ההרשאה לא באו אלא להעיד על הגט פלוני כדי שנדע שזה הגט שהוא בידו של שליח הוא הגט בעצמו שמעידי' עליו בהרשאה ואי איתא שנמסר לידו עוד גט כזה ממש שנכתב ממש באותו הזמן ואותן העדים א"כ לא הועילו בעלי ההרשאה כלל בסימניהם שהרי עדיין לא נרשם על איזה מהגיטין הממרשים את השליח הזה דאע"ג דזה נמסר ביום ג' וזה ביום ד' מ"מ זה הסימן אינו ניכר בגופו של גט וא"כ ההרשאה הוא ללא הועיל וא"ל שמא בעלי ההרשאה לא ידעו שיש להשליח עוד גט אחר זה מהנמנע שהרי אנו רואים הגט הזה שיש ביד השליח נכתב כדרך שכותבי' גיטין וחותמין עליו ולא שכיח עתה בזמנינו שיכתבו סופרים ויחתמו עדים להתלמד ואין דרך לכתוב אלא בפני מעמד הרב שבעיר נמצא שע"כ זה הגט שביד השליח ידוע הוא לרב וב"ד והם הם החתומים על ההרשאה בהנפק שלה א"כ הרי ידעו בעלי ההרשאה מזה ואיך לא נתנו סי' להבחין בין גט פסול לכשר ואפי' שיש לדחוק בכל זה מ"מ יותר טוב לסבול דוחק קטן ולומר שטעו וכמאמר השליח וכנ"ל מלכנס בדחוקי' רחוקים לפסול הגט ועוד נ"ל הואיל ומכתב הרב וב"ד השלוח ע"י השליח ליד פר"מ נכתב ביום ד' שם נאמר דנכתב דהוית חסר א"כ אי ס"ד שזה הגט שביד השליח הוא הניתן ביום ג' ובו נכתב ג"כ דהוית חסר יו"ד ומסתמא כבר הרגיש בו הרב א"כ איך חזר הסופר וכ' גם השני חסר יו"ד וזה מקרה רחוק שהרי ביום ד' כ' הרב דנכתב דהוית חסר ומסתמא לא הועידו על גט הראשון שנפסל אלא על הכשר ואיך אירע זה שני פעמים זא"ז וזה לא שכיח ולע"ד ה"ל כסי' מובהק וראוי לסמוך עליו ע"כ אם דעתו מסכמת למטינא שיבא מכשורא אך בכל זה נ"ל שאחר הנתינה ראוי' עכ"פ לכתוב להרב ולהוציא אמתלא מפיהם מ"ט ככה עשו וראוי לסמוך על כל האמור ולסדר כאשר דעתו הרמה נוטה ג"כ וכמה"ח. משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |