שו"ת חתם סופר/ד/מ
שו"ת חתם סופר 
ד מ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום לידידי התורני הרבני המופלג מה' וואלף דייטש נ"י:
יקרתו הגיעני וטרם אענה אודיעהו כי לא יצאתי לקראת נשק ח"ו להרוס דברי אב ובנו רק להיות הגאון זצ"ל כ' על הרב שכ' דמתקרי' באלף דאפי' מקרא לא ידע ובנו הגאון מילא אחריו וכל הגאונים שלפני שהי' פה כ' ככה כמה גיטין באלף ואם יבוא לידי ואשנה ואכתוב כדעת הגאון נב"י אהי' כמוציא לעז על הגאונים והגיטין הראשונים ע"כ עיינתי ליישב דעתם ולהצדיק הצדיקים דמעיקרא ובכל זאת חליתי פני הגאון אב"ד שלכם להודיע הדברים להגאון מהר"ש סג"ל אולי לא ישרו דברי בעיניו ואהי' מנוצח בענין אזי על כרחי לחזור מדעתי מבלי לחוס על כבוד הראשונים כי האמת אהוב מן הכל ובפרט מה שנוגע הלכה למעשה:
היות כן בכל מ"ש מעלתו בדרך אפשר ואולי להצדיק דעת הגאון מהרש"ס נ"י לא אטפל בזה כלל כיון שיצא הענין מכלל מניעה ונכנס לכלל האפשרות די לי בזה ויצדקו ב' הצדדים ודעבד כמר עבד ולא ידונו עכ"פ הגאונים זצ"ל כמנוח שאפי' מקרא לא ידע:
איברא במ"ש מעלתו דנוכל לומר דלא דונאו נקרא דונאיי כ"א הנהר נקרא בב' שמות לפום רהיטא דברי' נכוחים יותר מכל הנאמר בזה וקצת מוכרחים בלשון כי השם אינינו אלא מחשביי ורק על הגוף יאמר שנקרא בשם אחר וקצת ראי' כמ"ש מעלתו ממ"ש הפוסקים בשמות הבעל ומ"מ נ"ל דשאני הכא דשם דונאי אינינו שם אחר להנהר כי הוא ממש שם הראשון אלא האשכנזים קורי' לו דונאו וההגרים משנים לשונם ואומרי' דונאי וכן אותו מעשה שהי' לפני הגאון נב"י זצ"ל בנהר ראביץ הי' ממש כזה ובזה יאמר שתיבת דונאי יקרא להגרים דונאיי ע"ד משל שרה דמתקרי' מרי' קאי אהגוף כדעת מעלתו כי לא יתכן לומר שם שרה נקרא מרים כי מה ענין זה לזה משא"כ שרה דמתקרי' יסכה קאי אהשם דשרה לשון דשרות וזה נקרא גם יסכה מלשון נסיך ואין להגוף ב' שמות אלא השם אחד ונקרא על ב' אופנים אצל בעלי הלשון וזכר קצת לדבר כי לנביא היום יקרא לפנים רואה לא יתכן על הגוף הנוכחי כי הנביא היום לא הי' בעולמים אשר לפנינו וגופו של זה לא נקרא רואה מעולם אך על השם קאי הואיל והכוונה א' דשם נביא מורה על שהוא ניב שפתים שלוח לרבים ופירש"י פרידיקא בלע"ז ולפנים הי' נקרא רואה על שם חזיונותיו והואיל והענין א' קאמר על השם יקרא לפנים ולפע"ד בא זה ההשתנות עפ"י מ"ש אברבנאל במעייני הישועה דמשחז"ל דניאל לאו נביא דכל שאינו משולח לרבים הגם שהוא חוזה לא יתואר נביא ע"ש וע"כ נ"ל מימות שמואל הנביא ואילך שהי' חזון נפרץ לרבים ובני הנביאים רבו כמו רבו וכולם בעלי רה"ק אבל לא נביאים משולחים ע"כ להפריד ביניהם ובין המשולח לרבים קראוהו בפרטי נביא משא"כ קודם שמואל ובזמנו אין חזון נפרץ רק לפרקים מי ששלחוהו ה' כגון ויעל מלאך ה' מן הגלגל אל הבוכים הי' די בקוראי שמו רואה שהוא שם יותר עצם כמובן מ"מ יש קצת זכר לדבר הנ"ל:
ועוד כדמות ראי' ממתני' דמס' מגלה כ"ה ע"א המכנה בעריות ומפרש ר' יוסף קלון אביו קלון אמו הנה עריות לא נאמר אלא על הענין לא על גוף כלל והוא מכנהו בענין אחר קלון אביו ואמו וזה איזה שנים ראיתי בערוך ערך כ"ן דבר מתמיה שהוא מפרש המכנה בעריות שאומר במקום אביך ואמך אביו ואמו כמו גבי יככה ה' דסוף שבועות העדות והוא לכאורה נגד הש"ס דס"פ הקורא עומד הנ"ל ועלה בלבי ליישב קצת דהי' קשה לבעל הערוך לפי פשוטו מה בכך אם יתרגם המתרגם ע"ד דרוש שלא יגלה קלון אבותיו והרבה דרושים יותר רחוקים נאמרים בתרגומים ובמדרשים אך בתנאי שיניחו הפסוק על פשוטו ואמתו ולא יאמרו שהדרוש הוא הפשוט ויעוי' ברמב"ם ה' ממרים גבי בשר עוף בחלב ויש לי בזה אריכות ואין כאן מקומו והנה המניח ערות אביך לא תגלה כפשוטו וקורא הפסוק אפי' נגד יהושע בן נון ונוכחו אינו צריך לכנות לומר ערות אביו לא יגלה כי אין גנאי ליב"נ אם יזהרון בא' מהאזהרות שבתורה אך המכנה וקורא אביו במקום אביך ע"כ נ"ל פשטי' דקרא קלון אביו וזה גנאי להנוכח כאלו יש פגם וקלון בבית אבותיו של זה וע"כ הוא מכנה בלשון הקרא נמצא מורה באצבע שלדעתו פשטות הקרא הוא קלון אביו ואמו ומשו"ה משתקין אותו. כנ"ל ליישב קצת דברי העריך ומי שדעתו רחבה מדעתינו וימצא תי' יותר מגון ישמיענו ונקבל ממנו:
האמת לא הבנתי המתרגם הזה שתרגם ערוה בקלון לא שמר הענין ולא המילות כלל כי על והחזיקה במבושיו שייך לתרגם לשון קלון אבל ערוה אינינו לשון חרפה וקלון כלל ורק העמים ללשונותם קורים לכלים אלו כלי הבושה שאם געפעס ובנפשם דברו באומרם חוש המשוש חרפה היא להם ולא לנו ה' לא לנו ע"כ ראוי לשתק המתרגם בלי שנצטרך לדברי הערוך. ומיהו בכל הדברים לא נתישב הא דמזרעך לא תתן לאעברא בארמיותא דבת בוקתי' היא ובח"ת אמרתי דלא לחנם הזהרו חז"ל על שני אלו משום שהנהיגו המתרגמין לתרגם אלו בכיוצא בזה משום דמשרע"ה קירב את ראובן ביחי ראובן וריחק שמעון שלא ברכו כלל וכ' רמב"ן משום מעשה דזמרא ויתחמץ לבב אנוש לאו של ראובן מפורש בתורה ערות אביך לא תגלה ובועל ארמית אינו מפורש וא"כ איפוך אנא ע"כ תרגמו ערות אביך קלון ותרגמו מזרעך לא תתן להעביר בארמיותא וחז"ל אסרו זה והשתיקוהו והאמת ראובן לא חטא וחטאו של זמרי הי' מהל"מ והארכתי ושם בארה. שוב מצאתי מ"ש תי"ט על ומזרעך לא תתן לאעברא בארמיותא ע"ש בשם ערוך:
ולתשלום הענין אעתיק מ"ש בתשובה לתלמידי הרב המופלג מהו' מאיר לע"ע אב"ד דק"ק יארמוט שכ' על מ"ש בנב"י מהדורא תנינא סי' קי"ט דהכינוי קאי אהגוף ולא אהשם דאל"כ הי' לעולם לשון זכר כי שֵם הוא זכר כתבתי על זה להרב הנ"ל וז"ל ומ"ש מעלתו דא"נ הכינוי קאי על השם מ"מ השם של נקבה בעצמה הוא לשון נקבה אלו דבריו וכן באמת דהכינוי האי אהשם כמ"ש רד"ק בשרשים בשרש כנה שהוא ענין ענין כיסוי והעלם השם ובשם ישראל יכנה שמו ויאמר ישראל שמו וכו' ומ"ש רמ"א דלזכר כותבי' מכונה בקמץ ולנקבה בסגל הָ"א כמ"ש מעלתו דשָם נקבה גופי' נקבה היא כי מן שר יאמר שרה ומן חן חנה וכו' והארכתי עוד שם [עיין לעיל סי' י"ח]:
ומה שאני תמה על חכמתו של מעלתו שהביא לו עדים נאמנים היש"ש פ' השולח סס"י ל"ב בבריסק דליטא כותבין נהר בוה דמתקרי' בוג ולא כ' דמתקריא באלף ואני אומר משם ראי' הלא נכתב שם כמה פעמים פראג דמתקרי מיזגרדי בודין דמתקרי אובן לבוב דמתקרי לעמבערג והכל בטעות כי פשוט דמתא לשון נקבה וכ"כ בעצמו שם בקאזמיר דמתקריא קאזמירז ע"כ אין ללמוד מזה לא להימין ולא להשמאיל:
מ"ש מעלתו שהמדקדקים כ' דכל הימים ונהרות כללותיהן ופרטותיהן הולכין אחר הזכר כמו ים סוף וירדן ארנון ודומיהן עכ"ל מעלתו נא להראות מקום המדקדקים איה איפה כ' כן כי זה הי' ראי' גדולה למעלתו גם כי אין הבנה לראי' מים סוף וירדן כי אנחנו עוסקים מנהרות ששם הפרטי הוא לשון נקבה גם מעלתו הוא א' מחכמי המדקדקים כנראה וניכר מכותלי כתבו ולא נזהר וכ' כללותיהן ופרטותיהן הולכין בלשון נקבה אמנם אני מצאתי בישעי' סוף קפיטל ט"ו כי אשית על דימון נוספות פירש"י דם שמו ודם חללים אוסיף עליו למלאותו וידוע כי דם הוא לשון זכר וע"כ נוספת לשון נקבה הוא על עיקור שם דימון כי נראה אותו נהר הי' שם פרטי שלו נקבה ושם על השם נוספות לפירוש רד"ק ולתרגום יונתן אין ראי' אבל מפירש"י הוה שפיר ראי' וסייעתא לדידן. ואם יאמר נא מעלתו כאשר כ' בשם הראב"ע כל שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו א"כ פשיטא שאין קפידא לכתוב דמתקריא.
והנה הארכתי קצת לכבודו וה' שנותיו יאריך וירום קרנו וקרן אור תורתו כנפשו היפה ונפש א"נ לעבדי ה'. פ"ב יום ה' י"ד טבת תקע"ז לפ"ק.
משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |