שו"ת חתם סופר/ד/לז
שו"ת חתם סופר 
ד לז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום וכ"ט ושמחת י"ט להרב המאה"ג המופלג מהו' אלעזר סג"ל נ"י רות"מ בוויען:
ני"ה ועיינתי קצת נידן האשה מ' פאטשא או פעפי עיינתי בתשו' פני יהושע סס"י יו"ד מרחיק מאוד דבריו שתסע האשה למקום הכתיבה אשר שם לא נודע משם הנתינה וכ' כיון שדעתה לחזור למקום הנתינה איכא למיחש ללעז יפה כ' עליו בטיב גיטין בחלק ליקוטי שמות סי' ב' סק"ב שהוא נגד הסברא כיון שקבלה הגט בהכשר לאו בדעתה תלי' מילתא שדעתה לחזור למקום דירתה אלא שלא מלאו לבו לחלוק מסברא נגד הגאון ז"ל:
ומה שנ"ל במ"כ הגאון כי רב, אטעיתי' לשון הר"ן דמייתי מיני' ראי' שם שכ' וז"ל וגדולה מזה כ' הר"ן פ' השולח ופי' ג"כ שהיו האיש והאשה דרים במקום א' ואח"כ כ' שבהמשך ימים רבים ישתכח הדבר וכו' ע"ש ופשוט שלא הי' הר"ן צריך לכתוב שהי' שניהם דרים במקום א' אלא מפני הטעם שאכתוב אי"ה והוא כי הר"ן וכל הראשונים כתבו כי האי בראשונה הי' משנים שמו ושמה אין הכוונה הי' משנים במרד ובמעל מיוסף ליוחנן כי פשיטא שזה פסול מדאורי' לכ"ע דאפילו לרבנו יואל דכשיש עדי מסירה אינו צריך להזכיר שם בגט אבל אם כ' שם אחר בגט פשיטא שבטל הוא אלא מיירי שאם נקרא בא"י יוסף ונסע למד"ה ושם נקרא יוחנן ושלח גט לאשתו לא"י והי' ראוי' לכתוב יוסף כבמקום הנתינה ששם עידי מסירה והוא שינה וכ' שמו של מקום כתיבה וזה הי' כשר מן התורה ובפרט שעידי מסירה והב"ד שהשליח אומר לפניהם בפ"נ ובפ"נ ידעו שזה האיש הנקרא כאן יוסף נקרא שם במדה"י יוחנן והי' הגט כשר מן התורה אעפ"י שכ' שם מקום הכתיבה כיון שב"ד והעדים יודעי' שזה הוא אך חיישי' באורך הימים כשישתכח הדבר שהי' מבורר לב"ד ועדי' שם מקום הכתיבה יבוא הבעל ויערער ע"כ תיקן שיכתוב וכל שום וחניכה ועתה ניכר בעצמות הגט שבעלי הנתינה ידעו שיש כאן שינוי בשמות ומסתמא חקרו הדבר וכדין עשו ובטל בערעור אלו דברי הר"ן אלא שעדיין לא הועיל כלום תינח שינה הבעל שמו ע"י שישב במדה"י אך האשה שנשארה כאן איך תנן שינה שמה ואם במזיד שינה שמה והסב לשם אחר הרי פסול מן התורה ע"כ כ' הר"ן דמיירי שהוא והיא שניהם נסעו למדה"י ושם נשתנו שם שניהם והיא חזרה לא"י ושלח לה גט כבמקום הכתיבה וה"ה איפכא היא נשארה במקום והוא חזר לא"י ושלח לה למדה"י בשמם שבא"י מקום הכתיבה הכל חד ולעולם הכל תלי בשעת נתינה שיהי' הגט הזה מוכשר מכל לעז ואם אחר שעה תקרע הגט והב"ד יכתבו לה שנתגרשה כדמו"י הכל כשר וכמ"ש בטיב גיטין ולא ידעתי מה הי' לו להגאון מגי"ש בזה:
ומ"מ לעשות מעשה בהחלט נגד דעתו חלילה לי אעפ"י שהוא מקום עיגון אבל בנידון שלפנינו שהרי גם במקום דירתם יודעי' קצת שהי' שמה מעריסה פאטשא ושגם לפעמים עשה חזן בבהכ"נ מי שברך בשם זה אעפ"י שנ"ל דהוה כנעתק לגמרי מ"מ קצת הוה כפורתא דלדעת רמ"א בדיעבד כשר ועכ"פ לעז לא שייך כל כך אחר זמן ובכי האי גוני כי תיסע למקום הכתיבה ותתגרש באותו שם שפיר דמי ומ"מ דוקא היא בעצמה תיסע במקום הכתיבה שהרי אם תרצה תשאר שם לעולם אע"ג דאין דעתה כן מ"מ כיון שבשעת מסירה הי' כשר לא אזלי' בתר דעתה אבל שתשאר היא במקומה מקום שנקראת פעפי ותשלח שליח קבלה לקבל מיד שליח בעלה אעפ"י שהבעל נתן רשות לשלוחו ליתן לשליח קבלה מ"מ כיון שבשעת מסירה לשליח שלה היא במקום שנקראת פעפי אין דעתי נוטה לחלוק על הגאון מגי"ש בזה ע"כ היא עצמה תיסע לשם ותקבל גיטה מיד שליח בעלה ואחתום בברכה א"נ. פ"ב נגהי ליום ד' י"ב ניסן תקצ"ו לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |